אחת הדרישות המרכזיות שמציבה מפלגת רע"מ האיסלאמית בראשות מנסור עבאס כתנאי לתמיכה בממשלת בנט-לפיד היא ביטול "חוק קמיניץ", שהחמיר את הענישה על עבירות תכנון ובנייה. מדובר למעשה בתיקון מספר 116 לחוק התכנון והבנייה, שזכה לכינוי על שם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, אחרי מסקנות ועדה בראשותו.
החוק אושר בכנסת ב-5 באפריל 2017, ותיקן את פרק האכיפה והענישה בחוק התכנון והבנייה, וגם תיקן כמה חוקים אחרים, במטרה להגביר את האכיפה נגד עבירות בנייה. מרכיב מרכזי בחוק קמיניץ הוא הגברת העיצומים שאפשר להטיל על עברייני תכנון ובנייה, בעיקר באמצעות החמרת הענישה הכלכלית נגדם. כמו כן הוא אפשר להטיל קנסות מנהליים על עבירות תכנון ובנייה, ללא צורך בניהול הליך פלילי.
בנוסף, החוק עדכן וייעל את הכלים המנהליים המאפשרים הריסה של בנייה בלתי חוקית. זאת באמצעות שיפור הליך הוצאת הצווים, הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לבצע צווים, וצמצום האפשרות להותיר על כנה בנייה בלתי חוקית לתקופות ממושכות.
מחאה על הריסות בנייה לא חוקית בקלנסווה, 2017
לפי נתונים שנחשפו ב"כלכליסט" בחודש שעבר, הגברת האכיפה עשתה את שלה: 606 עסקים שביצעו עבירת בנייה בהיקף של 1,400 מ”ר בממוצע החזירו את השטח או את הנכס למצבו החוקי, בשנתיים שבהן הרשות לאכיפה במקרקעין פעלה על פי התיקון לחוק.
למרות מה שמוגדר כהצלחה בשטח, המבחן האמיתי של החוק הוא יישומו על עבירות בנייה למגורים, כשמרבית העבירות מסוג זה בוצעו ביישובים ערביים בין השאר לאחר שנים ארוכות של הזנחה תכנונית שם. עד עתה התקנות החדשות לא יושמו על מבני מגורים, לבקשת קמיניץ בעצמו, ולאחר שבנובמבר, במסגרת ההסכמות בין כחול לבן לליכוד, הוחלט על דחייה עד 2023.
"למה לא אישרו תוכניות בנייה?"
במהלך הדיונים בכנסת לקראת אישור החוק ב-2017, חברי הכנסת הערבים מתחו עליו ביקורת קשה וטענו כי הוא נועד לפגוע בהם, ומתעלם מבעיות הבנייה והאישורים במגזר הערבי. "הממשלה מחליטה לחוקק חוק דרקוני, אכזרי, שמכוון במיוחד נגד האזרחים הערבים כמיעוט לאומי בארץ הזאת", אמר אז ח"כ עבדאללה אבו מערוף מהרשימה המשותפת.
אבו מערוף הוסיף: "במשך עשרות שנים לא היו תוכניות, לא אושרו תוכניות אף שהוגשו כאלו, האדמות נגזלו והופקעו. לכן צריך להעמיד לדין ולמשפט את שלטונות התכנון והבנייה, שלא אישרו תוכניות בנייה ולא נתנו אפשרות לאזרחים לבנות על אדמותיהם הפרטיות, ולא עשו תוכניות מפורטות ותוכניות מתאר לכל היישובים הערביים. לכן האזרחים הערבים נאלצים לבנות באופן שהם רואים לנכון על אדמותיהם, בשביל שתהיה להם קורת גג".
על כך השיב יו"ר ועדת הפנים והסביבה דאז, היום השר דודי אמסלם: "החוק הזה נועד לפתור בראש ובראשונה את איכות החיים של האוכלוסייה הערבית. הגיע הזמן שהם יעבדו לפי החוק, ובתכנון יהיו להם גם פארקים, גם כבישים רחבים, גם מדרכות, גם תאורה, כמו שצריך, ולא רק בתים; בית ובית, וכל אחד בונה איפה שהוא רוצה, גם על מגרשי ציבור".
ארז קמיניץצילום: אלכס קולומויסקילא רק במגזר הערבי מתנגדים לחוק קמיניץ, והוא עורר זעם גם אצל החקלאים ובמושבים. הדבר הוביל לכך שגם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו הבטיח בעבר "להשעות את אכיפת החוק", ולבחון את תיקונו.
בסרטון שהופץ בקרב החקלאים במהלך מסע הבחירות ב-2019 אמר נתניהו: "רבים מכם פניתם אלי בשבועות האחרונים לגבי סעיף 116. אמרתם שהסעיף הזה מבוצע בצורה לא הגיונית, לא הוגנת, לא שוויונית, לא מידתית. בעקבות זה הנחיתי את מנכ"ל משרדי רונן פרץ קודם כל להשעות את האכיפה, ולבדוק מחדש יחד עם גורמי המשפט, יחד עם גורמי האכיפה, יחד עם ראשי המועצות שלכם, להכין מתווה חדש, הוגן, שלא יפגע בזכויות שלכם ולא יפגע כמובן בחקלאות שהיא כל כך חשובה לכולנו".
נחזור לימינו: הבוקר אמרו ב"גוש השינוי" כי נתניהו ואנשיו הם שלוחצים על רע״מ להקשיח עמדות סביב חוק קמיניץ ולדרוש את ביטולו בחקיקה, בידיעה שבנט לעולם לא יסכים לזה. לפי חלק מהטענות, אנשי נתניהו אומרים לעבאס שאם לא יתמוך בממשלת שינוי, הליכוד יסדיר את הנושא בחקיקה. לא ברור כיצד הדבר יקרה כאשר יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' מתנגד לכך בתוקף.
