כ-150 אנשי דת, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים, צפו הבוקר (שני) בסרטון הזוועות של דובר צה"ל, שבו נמצאים תיעודים ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. "לא אנושי. בני אדם לא מתנהגים ככה. זוועה. מעשים קשים מאוד שנוגדים את האיסלאם". אלו רק חלק מהדברים שנשמעו על ידם לאחר שיצאו מהאולם, באירוע שהתקיים ביוזמת משרד ראש הממשלה.
דבריהם של אנשי הדת שצפו בסרטון הזוועות
(צילום: עידו ארז)
אנשי הדת הגיעו למחנה דיין בגלילות לאחר שלפני כשבועיים סיירו ביישובי הדרום, והיום הוקרן להם הסרט כחלק מפעילות ההסברה הישראלית להצגת הזוועות שביצע חמאס. את ההקרנה יזם אגף העדות הדתיות במינהל לתפקידים מיוחדים במשרד הפנים בשיתוף עם מערך דובר צה"ל. מנהל אגף לעדות דתיות במשרד הפנים איאד סרחאן אומר כי "מאז פרוץ המלחמה אנו עסוקים בפעילות לסובלנות ורגיעה בקרב כל הדתות והעדות, בדגש על החברה הערבית".
בזמן ההקרנה, נשמעו מתוך האולם קולות שבר ובכי. חלק מאנשי הדת יצאו מהאולם מספר דקות לאחר תחילת ההקרנה בעיניים אדומות ודומעות לאחר שלא יכלו להמשיך עוד בצפייה בזוועות.
הכותרת
בלי אבו מאזן, עם פקידי הרשות | היום שאחרי המלחמה על פי לפיד
22:17
האב יוסף יעקוב, ראש הכנסייה המרונית בחיפה, יצא כמה דקות לאחר תחילת ההקרנה בעיניים דומעות. "יצאתי מוקדם, היה קטע שהאבא עם שני ילדיו וזרקו רימון והאב מת והילדים בכו פשוט, אי אפשר לקבל את זה", הוא אמר. "אני גם אבא, יש לי ילדים ומשפחות לא צריכות לחוות דבר כזה. זה רוע, רשעות. אין לי מילים להגיד".
מה שהספקת לראות היה קשה נפשית?
"כן, מאוד קשה. זה אנשים מתים, זה לא סרט. אני לא רוצה לזכור אנשים שנרצחים בצורה כזאת. זה לא כבוד לאנושות לעשות דבר כזה. זה פשוט לא ייאמן. אנשים שהאור שבהם כבה".
הופתעת ממה שראית?
"לא, אני שמעתי הרבה וניסיתי כל הדרך להכין את עצמי למה שאראה, אבל אני מכיר את עצמי - התמונות יתחילו לחזור אליי ואני לא רוצה את זה באמת. מספיק מה שראיתי, אני כבר ממילא האמנתי למה שקרה שם. אני יודע שיש אנשים שמתאבלים על היקירים שלהם ומי שרוצה להגיד שזה לא קרה, לצערי אומר שהוא נותן יד לרצח הבא. אי אפשר להתעלם מדברים כאלה. אם אנחנו לא לוקחים אחריות על דברים רעים כאלו, הם יחזרו פעם נוספת".
שייך יונס עמאשה, אימאם דרוזי מעוספיה, יצא באמצע ההקרנה. לאחר שיצא התקשה לדבר, ורק לאחר מספר דקות נרגע.
יצאת מוקדם?
"כן, האמת היא שאני רואה את זה פעם שנייה והיה לי מאוד קשה. שום דת לא יכולה לתת לך אישור לעשות את הדברים המאוד קשים שראינו בפנים. אני החזקתי כמה דקות טובות ואחרי זה לא הרגשתי בטוב, אז החלטתי לצאת החוצה. אנחנו יושבים פה נציגים של אנשי דת מכל העדות, אנחנו כבר הרבה שנים יושבים ביחד פה בישראל וחושבים ביחד על המרקם שיש בין העדות ולכבד אחד את השני, אבל אף פעם לא תיארנו לעצמנו שנראה דבר כזה. זה היה מאוד מצער".
יש כאלה שלא מאמינים בזה וגם מכחישים.
"אין מה להכחיש, הכול דברי אמת וצר לנו שהגענו למצב הזה. אנחנו צריכים לשמור אחד על השני שאנשים מבחוץ לא יפגעו בנו".
למה אתה חושב שצריך לראות את הסרט הזה בכלל?
אני חושב שכל בן אדם צריך לראות את הסרט הזה, לראות בדיוק מה שקרה. וכל מי שרוצה להכחיש את מה שהיה פה שיסתכל ויראה את האמת במו עיניו".
השייך חליל אל באז, אימאם במסגד בתל שבע, אמר לאחר ההקרנה בעיניים אדומות: "אין לי מילים לתאר את זה. זה לא האיסלאם רבותיי, אלה לא המוסלמים שלנו, זה לא האיסלאם שאני מכיר, זה לא האיסלאם שאני למדתי וזה לא האיסלאם שאני עובד את אלוהים כמעט 60 שנה. מה שאני ראיתי זה רק זוועה שרואים בסרטים, סרטים שהוליווד מביימת, אבל זה לא היה סרט, זה היה אמת. אנשים שורפים, אנשים עורפים את הראש, יורים בכלבים. אנחנו לא בני אדם? איבדנו צלם אנוש? אני לא יודע. יש לי דמעות בעיניים, אני לא מסוגל לראות את זה. אני לא מסוגל להבין שבן אדם יכול לעשות דבר כזה לבן אדם אחר. אנחנו איבדנו את האנושיות שלנו. אי אפשר ככה".
מה הכי זעזע אותך בסרט?
"הכול מזעזע. לירות בכלב זה מזעזע, לערוף ראש של בן אדם שהוא כבר מת זה מזעזע. אלה לא דברי הנביאים שלנו, לא האיסלאם שלי. הנביא מוחמד, שהיה שולח אנשים להילחם במלחמה, הוא אמר להם, 'רבותיי, לא להרוג ילד קטן, לא אישה, לא מבוגר ולא לשרוף עץ'. מה שאני ראיתי פה אפשר להשוות רק לדברים שהיו במלחמת העולם השנייה. אם אנחנו כבני אנוש מסוגלים לעשות דבר כזה, אז איבדנו צלם אנוש".
אחרי שצפית בו, אתה מרגיש את החשיבות של הסרט הזה?
"זה סופר חשוב, אבל אני לא יודע אם אני אוכל לישון בשבוע שבועיים הבאים ולעכל את מה שאני ראיתי כאן. זה מעבר ליכולת שלי לתאר לכם את מה שראיתי, זה מעבר לסבל".
אתה תעביר את המסר הזה?
"בוודאי, כמו שהעברתי את המסר אז לקהילה שלי כשביקרתי באושוויץ והיה מי שהכחיש שלא הייתה שואה, אז העברתי את המסר. מה שראיתי היום זה... שאלוהים יעזור לי איך להעביר את זה בצורה טובה. מה זה צורה טובה? לתאר את מה שהיה, את מה שאני ראיתי. אנשים אמרו שגם השואה לא הייתה, אז באתי והרציתי גם במסגד שלי וגם במקומות אחרים. וגם כאן אני אגיד להם, 'לא סיפרו לי את זה, אני צפיתי ובכיתי".
הרב משה פינטו אמר לאחר ההקרנה: "אנשי דת אינם חשופים לתקשורת או למדיה. הם יותר חשופים לשמיעה ולמה שמספרים. אומנם היינו בכפר עזה, סיירנו שם וראינו מה קרה, אבל מה שראינו עכשיו כאן בסרט הזה זה היה פשוט זעקה שיוצאת מעומק הלב. זו לא מלחמה, זה לא מאבק, זה לא סתם זוועה, זה מחנה השמדה, פשוטו כמשמעו. הרוגים ושרופים, חנוקים, זעקות שיוצאות מעמקי הלב של ילדים קטנים, של תינוקת, של אימהות, של נשים, של גברים. זאת זעקה שצריכה לצאת לכל העולם.
"אנחנו צריכים להבין כמה המלחמה שנעשית כעת בעזה היא כל כך מלחמה צודקת, כי כאן זה לא סתם אויבים שרבים על שטחים, על קרקעות, על אדמה. זו לא מלחמה, פה זה מציאות של רוע שצריך להוקיע ולהוציא אותו החוצה. מה שראו וחוו פה אנשי הדת זה את האימה. כל אחד דמיין לעצמו אם הוא היה נמצא בסיטואציה הזאת, איך היה מרגיש, מה היה קורה אם היה רואה את המשפחה שלו נרצחת כך. הדבר הזה חייב להיות מונצח לדורות, להבין את הסכנה שבה מדינת ישראל נמצאת בכל גבולותיה. לכן, המשימה כרגע של כל אנשי הדת שנמצאים כאן להעביר את הכאב העצום כי אולי כל מה ששמעו זה לא מה שראו, את הכאב הזה להעביר במסגדים, להעביר בכל המקומות. ואחד הדברים שתפס אותי זה 'אללה וואכבר'. האללה וואכבר לאורך כל הסרט, כל המעשים שהם עשו והם צועקים בשם הדת. איסלאם זה לשון שלום, סלאם, זה הסלאם? זה הצבע הירוק של האיסלאם שמסמל את הפריחה והשגשוג? אני יליד מרוקו, גדלתי במרוקו, גדלתי עם ערבים, אני יודע בדיוק אילו יחסי ידידות ישנם עד היום".
