אלוף במיל' איילנד: "איראן מעדיפה הסכם"
(צילום: שמוליק דודפור)
גורם ביטחוני בכיר אמר הערב (שבת) כי איראן תחזור בסופו של דבר להסכם הגרעין, גם אם בסופו של דבר זה ייקח עוד כמה חודשים, מאחר שהאיראנים נחושים לסחוט עוד ויתורים מהמערב. "פרטי ההסכם ידועים וצריכה להתקבל החלטה איראנית אם לחתום", אמר הגורם. הוא הוסיף כי ההסכם גרוע, ויאפשר לאיראן לשעוט לגרעין מיד עם תום המגבלות עליה – בתוך שנתיים וחצי.
3 צפייה בגלריה
שר החוץ האיראני עבדוללהיאן עם שר החוץ של האיחוד האירופי בורל. "מריחת זמן"
(צילום: AFP)
דבריו של הגורם הגיעו אחרי שמוקדם יותר היום הודיע שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל בביקור בטהרן כי השיחות על החזרה להסכם הגרעין יתחדשו בקרוב, אחרי קיפאון בן כשלושה חודשים.
בישראל לא הופתעו מההודעה, ואמרו כי לא באמת היה קשר בין ההחלטה לחזור למו"מ לבין הפגישה שקיימו האיראנים עם בורל, אותו לפי ההגדרה "מרחו" האיראנים. "לא בטוח שיש פרטנר בצד האיראני, אך בהחלט ייתכן שהמצב הכלכלי עושה את שלו ויש לחץ על איראן לחזור להסכם", אמרו עוד בישראל.
גורמים מדיניים אמרו כי "איראן חוזרת לאסטרטגיה המוכרת שלה: להרוויח זמן באמצעות מו"מ עקר במקביל לקידום יכולותיה הגרעיניות. נדרש המשך לחץ של ממש, כולל העברת הסוגייה למועצת הביטחון, על מנת להביא להפסקת צבירת האורניום המועשר והשקרים לסבא"א כפי שמשתקף בדוחות של הארגון. אין להעניק לגיטימציה להמשך המדיניות המתגרה ומריחת הזמן של איראן באמצעות מו"מ עקר לצד ויתורים שמסכנים את היציבות הבינלאומית".
ישראל, מצידה, ממשיכה לעמוד על עקרונותיה מול האמריקנים – ולא שינתה את עמדתה. בירושלים דורשים שמשמרות המהפכה לא יוסרו מרשימת ארגוני הטרור, שהתיקים הפתוחים סביב ההפרות האיראניות לא ייסגרו, ושחופש הפעולה הישראלי יישמר בכל מקרה – גם אם יוחלט לבסוף על חזרה להסכם הגרעין.
בישראל ממשיכים לנסות ללחוץ על הבית הלבן להגיע להסכם ארוך יותר והדוק יותר. הסוגייה האיראנית תהיה אחד הנושאים המרכזיים בשיחות של ההנהגה הישראלית עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בביקורו בישראל בחודש הבא.
בחודשים האחרונים דווח כי במערב כמעט איבדו תקווה להציל את הסכם הגרעין. השיחות נקלעו למבוי סתום בחודש מרץ, על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה - שגרמה למתח בין המעצמות החתומות והובילה את מוסקבה להערים קשיים - וההתעקשות האיראנית שוושינגטון תסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור שלה. לאחרונה דווח כי איראן ויתרה על דרישה זו. בשיחות מנסות המעצמות לתווך בין איראן לארה"ב ולהגיע למתווה שיחזיר את ארה"ב להסכם שממנו פרשה ב-2018 – ויגרום לאיראן לעמוד בהתחייבויות שלה.
במערכת הביטחון הישראלית תומכים בהסכם גרעין חדש עם איראן - בניגוד לעמדה הישראלית הרשמית - כשהשיקול הוא שעדיף הסכם גרוע שיאפשר לקנות זמן ולהכין אופציה צבאית אמינה לתקיפה באיראן, על פני היעדר הסכם. בין אנשי הביטחון הללו ניתן למנות את ראש אגף המודיעין אלוף אהרון חליוה, ראש חטיבת המחקר תא"ל עמית סער, ראש החטיבה האסטרטגית תא"ל אורן סתר, וגם ראש אגף איראן אלוף טל קלמן שזז בעמדתו. באגף המודיעין מעריכים שגם שר הביטחון, בני גנץ, מבין שזו האופציה הפחות גרועה לישראל.
הסכם הגרעין מ-2015 מעניק לאיראן הקלה בסנקציות בתמורה להגבלת תוכנית הגרעין שלה. ב-2018 הודיע הנשיא האמריקני דאז, דונלד טראמפ, שארה"ב החליטה לפרוש מההסכם. הוא החזיר את הסנקציות נגד טהרן וגרם נזק גדול לכלכלה האיראנית. מאז הפרישה האמריקנית הסכם הגרעין נמצא למעשה על סף קריסה, ואיראן הפרה כמעט את כל הסעיפים בהסכם.
