שופט העליון נעם סולברג מונה היום (יום ד') לוועדה לבחירת שופטים. כך הודיעה הנשיאה אסתר חיות. סולברג יצטרף בוועדה לשופט יצחק עמית ולנשיאה חיות עצמה.
בכך סולברג יחליף את המשנה לנשיאה, השופט עוזי פוגלמן, שסיים לכהן שלוש שנים בוועדה ולכן הוחלף. חיות צפויה לפרוש אוקטובר, אז ימונה במקומה שופט נוסף.
נזכיר כי שר המשפטים יריב לוין טרם כינס את הוועדה לבחירת שופטים, והוא מתעקש לעשות זאת רק לאחר שינוי החקיקה שהוא מנסה לקדם לשינוי הרכב הוועדה. עתירה לבג"ץ בנושא תידון ב-7 בספטמבר. בוועדה בכל אופן קיים רוב נגד לוין. היא מונה תשעה חברים - ארבעה פוליטיקאים, בהם קארין אלהרר שנבחרה מהאופוזיציה, שלושה שופטים ושני חברי לשכת עורכי הדין.
סולברג נחשב שופט שמרן, ולפי "שיטת הסניוריטי" הוא צפוי להתמנות לנשיא העליון לאחר יצחק עמית, שהינו הבא בתור אחרי חיות לפי השיטה הזו. השופט עלה לכותרות לאחר שהממשלה הצדיקה את חקיקת ביטול עילת הסבירות כשכינתה זאת "סבירות סולברג". הוא אמר בעבר בהרצאה שפורסמה גם בכתב עת כי "ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר, פוגעת בגרעין הקשה של הפרדת הרשויות".
סולברג אמר אז כי לשופט אין מומחיות, ולא הכשר דמוקרטי, לביקורת שיפוטית כזאת. לעומת זאת, לגבי הדרג המקצועי, שלא עוסק בהתוויית מדיניות אלא ביישום מדיניות, יכולה להיות לדעתו הצדקה לשימוש בעילת הסבירות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה פעמים רבות את החקיקה שהוביל "סבירות סולברג", ובעקבות זאת פרסם סולברג בחודש שעבר הבהרה. "ניתנת האמת להיאמר: לא חשבתי אז, לפני 3 וחצי שנים, באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה. חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה", אמר. "בסיום הרצאתי אף ציינתי כי פרשנות, סבירות ומידתיות מזמנות אתגרים משמעותיים, ומחייבות אותנו להרחיב ולהעמיק את הדיון החשוב על אודות גבולותיו הראויים של שיקול הדעת השיפוטי".
באותו היום ממש פורסם פסק דין, בעניין עתירת נתניהו בדרישה לפתוח בחקירת הדלפות בתיקיו, ובו סולברג הציג את משנתו בנוגע לעילת הסבירות - ומתח ביקורת על השימוש הנרחב בה. "עילה זו בעלת חשיבות, אך לוקה בבעייתיות. היא אינה חזות הכול. ביקורת שיפוטית על החלטת היועצת המשפטית לממשלה בתחום אכיפת המשפט הפלילי ובכלל, איננה תחומה אך ורק לד' אמותיה של עילת הסבירות", כתב.