בהרכב של שלושה שופטים, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, בג"ץ ידון היום (חמישי) בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, הדורשת משר המשפטים יריב לוין והוועדה לבחירת שופטים למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, תשעה חודשים לאחר פרישתה של הנשיאה לשעבר אסתר חיות. בינתיים, ל-ynet נודע כי מ"מ נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן, הציע לשר לוין לצרף לעליון את שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא.
"מצב שבו לא ממונה נשיא קבוע הוא חסר תקדים". השופט עוזי פוגלמן בכנס לשכת עורכי הדין
(צילום: לשכת עורכי הדין )
עוד נודע ל-ynet כי השר לוין מוכן לשקול את המועמדות של שגיא אך ורק כחלק מהסדר מוסכם, שיכלול בחירת נשיא עליון ושלושה שופטים, בהם שניים שמרנים שהציע - ד"ר רפי ביטון וד"ר אביעד בקשי. לשני המועמדים הללו מסרב פוגלמן בתקיפות, בטיעון שהביעו עמדות ברוח המהפכה המשפטית.
לאחרונה מונה שגיא (53) כנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע. הוא זוכה להערכה רבה במערכת המשפטית, הן בקרב עורכי הדין והן בקרב המתדיינים בפניו. ההערכה אליו היא בשל ההספק ואיכות העבודה שלו, בשל כישרונו להביא להסדרים בתיקים פליליים ואזרחיים מורכבים, וגם בשל יחסי האנוש שלו. שגיא, תושב המרכז, נראה לעיתים חולף באופנוע הכבד שלו בכבישי הארץ.
2 צפייה בגלריה
החוק לשינוי הרכב הוועדה הוקפא, אך טרם מונה שופט קבוע לעליון
(צילום: אתר בתי המשפט, אלכס קולומויסקי)
מקורות במערכת המשפטית אומרים שהדיון בבג"ץ, שנועד לאלץ את לוין לכנס את הוועדה ולהצביע על בחירת השופט יצחק עמית כנשיא על-פי עקרון הסניוריטי, שלו מתנגד לוין - גורם למבוכה קשה לשני הצדדים. לוין מסרב שבג"ץ אפילו ידון בנושא בטענה שאינו "שפיט", וכי העליון מצוי בניגוד עניינים בדיון, שכן ההכרעה עוסקת בנושא שבו הוא צד מעוניין. העליון מנגד מבין את נפיצות הדיון וחושש מפגיעה באמון הציבור בכל תוצאה שתתקבל. לדברי המקורות, המבוכה יכולה הייתה להיחסך לו פוגלמן ולוין היו מגיעים לפשרה, אך ערב הדיון מתחפרים שני הצדדים עמוק בעמדותיהם.
העתירה שבה ידון בג"ץ דורשת מהשר והוועדה למנות שני שופטים חדשים לעליון, מאחר שכעת מכהנים 13 שופטים בלבד - במקום 15. בחודש אוקטובר פרשה הנשיאה לשעבר חיות, וכך גם השופטת לשעבר ענת ברון. פרישתן הותירה את בית המשפט העליון בחוסר של שני שופטים ושל נשיא, אך שר המשפטים סירב להעלות את עניין הנשיא להצבעה בוועדה מאחר שאין לו רוב - מה שאומר שהוא צפוי להפסיד. את מינויו של השופט יצחק עמית על-פי שיטת הסניוריטי, כאמור, לוין מנסה למנוע.
עוד קודם לכן, נזכיר, ניסתה הקואליציה בראשות לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים במסגרת המהפכה המשפטית. החוק לא עבר באופן סופי בכנסת, ועל כן החוק הקיים הוא החוק התקף. מאחר שאין הסכמות בין הצדדים - גם מינוי שופטים לעליון לא עלה בוועדה.
בסוף מרץ אשתקד הושלמה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לשינוי הרכב הוועדה, המקובלת על השר לוין. על-פיה, רק נציגים פוליטיים יבחרו את שופטי העליון. עם זאת, נזכיר, בשל המחאה הציבורית והלחץ של הממשל האמריקני, הקפיא ראש הממשלה את ההצעה מתוך מטרה להגיע להסכמות בין הצדדים - מה שהוביל להידברות בבית הנשיא, שלא צלחה.
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בפברואר באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא, תומר נאור והידי נגב, כארבעה חודשים לאחר פרישתה של הנשיאה לשעבר, וביקשה להוציא נגד השר לוין צו על תנאי, שיורה לו לנמק מדוע אינו מכנס את הוועדה. "לוין מפר את חובתו המעוגנת בחוק. לנוכח החשש הכבד שאי-הצבעה מקורה בחוסר תום לב ובשיקולים זרים, החלטת שר המשפטים פוגעת בעצמאות הוועדה לבחירות שופטים ובעקרון הפרדת הרשויות. ההחלטה פוגעת באמון הציבור ברשויות", נטען.
פורסם לראשונה: 22:42, 17.07.24
