השיחה החריגה בין הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי עם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו הובילה, כך לפי הודעת צה"ל אמש (יום ב'), לסיכום ביניהם כי החלטות הקשורות לצה"ל יתקבלו רק לאחר שהצבא יציג את ההשלכות והמשמעויות הנובעות מהשינויים המוצעים על ידי שותפיו הקואליציוניים של נתניהו. המשמעות המעשית של הסיכום היא שייתכן כי יחול עיכוב בחלק מהסמכויות שההסכמים הקואליציוניים קבעו כי יועברו ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר.
4 צפייה בגלריה
כוכבי שוחח עם נתניהו, והעברת הסמכויות לבן גביר וסמוטריץ' אולי תתעכב
(צילום: אלכס קולומויסקי , צילום: לע"מ)
הרמטכ"ל הוא זה שיזם את השיחה, שנערכה לפי צה"ל "בימים האחרונים", והסיבה לכך היא ההתנגדות הנחרצת שלו לשינויים שדרשו סמוטריץ' ובן גביר בהסכמים הקואליציוניים. בהסכמים הללו נקבע כי שר נוסף במשרד הביטחון, כנראה סמוטריץ' עצמו, ימנה את ראשיהם הבאים של המינהל האזרחי ומשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים (קצינים בדרגת תת-אלוף ואלוף), וכן את היועצים המשפטיים של גופים אלה האמונים על ניהול החיים בשטחים הישראליים בגדה. בנוסף נקבע כי האחריות על פלוגות מג"ב איו"ש תועבר מצה"ל לידיו של בן גביר כשר לביטחון לאומי, וכן תבוטל סמכות הרמטכ"ל למנות את הרב הצבאי הראשי הבא. זו תועבר לפי ההסכם לידי הרב הראשי הספרדי לישראל יצחק יוסף, דמות המזוהה עם מפלגת ש"ס.
כוכבי אמר בחודש האחרון בשיחות סגורות כי מדובר בהחלטות "תקדימיות" שמעולם לא היו – ויפגעו באחדות ובשרשרת הפיקוד בצה"ל. כוכבי ונתניהו סיכמו אפוא שלפני כל החלטה או שינוי חקיקה בנושא תישמע עמדת הרמטכ"ל. כוכבי יסיים את תפקידו בחודש הבא, והרמטכ"ל הבא אלוף הרצי הלוי – שמחזיק בעמדות דומות לאלו של כוכבי – ייכנס לתפקידו ב-17 בינואר. רק לאחר מכן יגבש באמצעות הקצינים הרלוונטיים בצבא עמדות מנומקות ומסודרות, אותן ישמיע בפני הדרג המדיני.
הליך שכזה ימשך מספר שבועות לכל הפחות, כאשר גם לעמדת שר הביטחון הבא, ככל הנראה יואב גלנט, יהיה משקל שעשוי להביא לשינויים בסיכומים בין סמוטריץ' ובן גביר לבין נתניהו - דבר שגם יוכל להוביל למשבר פוליטי בין הצדדים. יצוין כי רוב השינויים המוצעים, כמו העברת סמכויות מג"ב איו"ש לבן גביר והכפפת המינהל האזרחי ומתפ"ש לסמוטריץ', לא דורשים חקיקה, וניתן להסתפק בהחלטות ממשלה לאישורם.
בשיחה עם נתניהו ביקש ממנו כוכבי לגבות גם באופן מלא את צה"ל, והביע דאגה עמוקה מפני ההשתלחויות האחרונות בבכירי צה"ל מצד פעילים בגוש נתניהו, באופן שלדבריו פוגע בצה"ל ובמשרתיו. בדברים אלו התייחס כוכבי, בין היתר, למתקפה החריפה בשבוע שעבר נגד דובר צה"ל תת-אלוף רן (רנכו) כוכב, אותו האשים יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן בהפיכת היחידה שלו ל"מפלגת שמאל קיצוני". האמירה הזו הובילה כבר לגינוי חריף מצד כוכבי: "כל ניסיון לקשור בין דובר צה"ל לפעילות פוליטית, הינו חלק מקמפיין מכוער שעליו להיפסק באופן מיידי ואין לו מקום – בוודאי לא מטעם נבחרי ציבור", מסר אז הרמטכ"ל.
(צילום: נויל האריס)
ההסכמים הקואליציוניים כוללים כאמור שורה של שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע למערכת הביטחון. בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לציונות הדתית נכלל סעיף שקובע כי הקואליציה המיועדת תקדם הצעת חוק שלפיה הרב הצבאי הראשי יוכפף בנושאים הלכתיים לרבנות ולא לרמטכ"ל, וכי הרבצ"ר ימונה על בסיס המלצותיה של ועדה שבראשה יעמוד הרב הראשי הספרדי. ההצעה המדוברת הוגשה כבר בכנסת ה-20, ואחד מיוזמיה אז היה סמוטריץ'. אחת המשמעויות של המהלך, ממנה חוששים בצה"ל, היא אימוץ פסיקות הלכה מחמירות מצד רבנים צבאיים בנושאים שבמחלוקת, כמו השירות המשותף לגברים ונשים, דבר שעשוי להתפרש כגיבוי מתוך הפיקוד הבכיר לחיילים דתיים המתנגדים לכך ועלול לעודד אותם לסרב פקודה.
בציונות הדתית, יצוין, טוענים כבר שנים כי ישנו "כרסום זוחל" בסטטוס-קוו שגורם לפגיעה בזכויות החייל הדתי, ומפריע לו לעמוד במשימותיו במקביל לאמונותיו. לתפיסתם, הרב הראשי לצה"ל אמור להיות שומר הסף בנושאי הלכה, וגורם משמעותי בעיצוב הזהות היהודית של החיילים. במפלגה מלינים גם על כך שמאז שנת 2000 ממונים לתפקיד רק רבנים בדרגת תת-אלוף, ולא אלוף כפי שהיה לפני כן. לשיטתם, מדובר בפגיעה מכוונת מצד מנהיגי המדינה ומפקדי צה"ל, כשהמטרה היא לצמצם את סמכויות הרב הצבאי ולמנות לתפקיד "יס-מנים".
בכיר בצה"ל הביע כבר שלשום דאגה רבה מההצעה הזו. "מדובר בתקדים מסוכן שפוגע ביכולת של הרמטכ"ל לבסס פיקוד ושליטה על הצבא", אמר ל-ynet אותו בכיר, ששמר על עילום שם. "אחדות הפיקוד תיפגע. לא בכדי רק הרמטכ"ל ושר הביטחון מינו לאורך השנים את הרבנים הצבאיים הראשיים. המצב יהיה בלתי נסבל מהותית, עוד לפני שנכנסנו לסוגיות המעשיות. 'חוק יסוד: הצבא' אמור להיות מעל לכל חוק, והוא ייפגע. אחרי שעשו זאת ביהודה ושומרון ובמינהל האזרחי – מפריטים גם את הרבנות הצבאית".
דרישה נוספת שממנה מסתייג הרמטכ"ל היא העברת הסמכויות על המינהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים לידיו של סמוטריץ' – שלצד קבלת תיק האוצר צפוי להתמנות לשר נוסף במשרד הביטחון. כאחראי על המינהל האזרחי סמוטריץ' צפוי לקדם בין היתר את התכנון והבנייה בשטחי C, וגם ליישם צווי הריסה למבנים לא-חוקיים של פלסטינים. בעוד הטיפול בשטחי A ו-B הוא של הרשות הפלסטינית, המינהל האזרחי נותר הריבון והמטפל הראשי בשטחי C שבהם מתגוררים כ-490 אלף מתנחלים ו-250 אלף פלסטינים. בהסכם נקבע גם כי תשובות המדינה המוגשות לבג"ץ על-ידי פרקליטות המדינה ביחס להתנחלויות יאושרו על-ידי השר הנוסף במשרד הביטחון, כלומר סמוטריץ', בתיאום עם שר הביטחון עצמו ובהסכמת ראש הממשלה.
4 צפייה בגלריה
לוחמי מג"ב בפעילות בשועפט, ארכיון. "הזרוע הביצועית" בפינוי מאחזים בלתי-חוקיים
(צילום: יואב דודקביץ')
הסכם נוסף שמפחית מכוחו של צה"ל הוא זה שנחתם מול יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, שקבע כי בין היתר תועבר לשר המיועד לביטחון לאומי האחריות על מג"ב בגזרת יהודה ושומרון, אחריות שעד כה הייתה בידי משרד הביטחון. כיום ישנן 18 פלוגות מג"ב המשרתות באיו"ש תחת פיקוד מלא של צה"ל, שאף מממן את שכר הלוחמים ואנשי הקבע ומתקצב את כל הוצאות הציוד והלחימה עבור יותר מ-2,000 הלוחמים. מג"ב עובד עבור הצבא כזרוע ביצועית, במיוחד מול האוכלוסייה האזרחית במאחזים. לפיכך, העברת האחריות עליו לידי בן גביר עשויה לאפשר לו לעכב הריסה של מאחזים לא-חוקיים.
מורן אזולאי השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 21:55, 26.12.22
