חיפושים בטלפונים הניידים ללא צו ועל בסיס הסכמת הנחקר בלבד, שימוש בטכנולוגיות איכון ללא הסדרה, מעצרי שווא, וכתבי אישום המהווים בזבוז זמן ומשאבי ציבור – אלו רק חלק מהליקויים שחושף דוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2021 שפורסם היום (ראשון). הדוח, שמתאר מגמות והתפתחויות כלליות הנוגעות למשפט הפלילי בכלל ולחירויות הפרט וזכויות חשודים ונאשמים בפרט, כלל גם פרק מיוחד שעוסק בהליך הפלילי והזכות לפרטיות בעידן הטלפונים הניידים.
מהדוח עולה כי עדיין חלק מהחיפושים בחומרי מחשב, כולל בטלפונים ניידים, מבוססים על הסכמת הנחקר ומבוצעים בהיעדר צו בית משפט. לפי הסנגוריה, עוצמת הפגיעה בזכויות היסוד של נחקרים שנגרמת מחיפוש ללא צו מחייבת את הסדרת הנושא בחקיקה ואיסור על החוקרים להתבסס על הסכמה בלבד. כבר בדוח שסקר את שנת 2019 הועלתה הסוגייה הזו והסנגוריה טענה כי חיפוש מחייב צו שיפוטי. בדוח העדכני צוין גם כי במקרים שבהם קיים צו חיפוש לטלפון, לנחקר שמורה הזכות שלא למסור את הסיסמה לפתיחת המכשיר - היות והיא נמצאת תחת חיסיון מפני הפללה עצמית.
בעקבות הפרסומים על שימוש שלא כדין לכאורה של המשטרה ברוגלה המאפשרת לחדור לטלפון הנייד, הוקם צוות שיבחן את הסוגיה. לפי הדוח, זו לא הפעם הראשונה שבה רשויות אכיפת החוק מצטיידות בכלים טכנולוגיים ללא הסדרה חוקית, אך למרות זאת שימוש ביכולות טכנולוגיות חייב להיות מוסדר. עוד יכולת טכנולוגית שהסנגוריה הצביעה עליה ככזו שבה נעשה שימוש ללא הסדרה בחוק היא "איכון הפוך" – העברה של נתוני תקשורת של כלל בעלי המנויים ששהו באזור מסוים למשטרה, מבלי שיש חשד ביחס אליהם.
עוד עולה מהדוח כי "נאשמים רבים מואשמים בפלילים בשל מעשים פעוטי ערך, שאינם מצדיקים את השימוש הפוגעני והחריג של המשפט הפלילי". לדברי הסנגוריה, מדובר ב"כתבי אישום בגין זוטות שיכולים לקרות לכל אדם". בדוח נכתב כי הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור. הדוגמאות למקרים כאלה הן רבות: הרשעתו של קשיש שניסה לגנוב שקלים בודדים כדי לרכוש כרטיס קולנוע ובוטלה בערעור, החלטה לזכות אם חד-הורית מגניבת מוצרי מזון בסיסיים בשווי 360 שקלים והחלטה לזכות נאשם מהחזקת ג'וינט בודד לשימוש עצמי שבה נקבע כי מדובר בהעמדה לדין ש"אין בה כל היגיון מערכתי".
נתון נוסף שמופיע בדוח ודווקא משקף שיפור במערכת אכיפת החוק הוא כמות מעצרי השווא - 46,501 בשנת 2021, ירידה של 11% ביחס ל-51,120 מעצרים בשנת 2019. עם זאת, ירידה זו זו אינה משקפת את תמונת המצב המלאה בנוגע למדיניות המעצרים מכיוון שכמות המעצרים אותם מפרסמת המשטרה לציבור אינה כוללת נתח עצום של "מעצרי שטח", הנאמד באלפים. הדוח גם קבע שיפור מתמשך בהתנהלות המשטרה בנוגע לשמירה על זכות ההיוועצות עם סנגור לפני חקירה.
הדוח מציין גם עיכובים ניכרים בהגשת תסקירי שירות מבחן, אשר מהווים חוות דעת לגבי המשך מעצרו של חשוד, מידת המסוכנות שלו ואף האפשרות לשחררו. משך הזמן לקבלת תסקיר עומד על כחודש וחצי עד חודשיים, ולעיתים אף יותר. "המתנה של שבועות וחודשים לתסקיר מעצר גורמת להחזקתם של נאשמים שעומדת להם חזקת החפות במעצר ארוך ולפעמים מיותר. מדובר בפגיעה חמורה בזכות לחירות", נכתב בדוח.
בדוח ישנו חלק שעוסק בייצוג נוער ומתייחס בין היתר לייצוג קטינים בהפרה של הנחיות הקורונה. נכון למועד כתיבת הדוח, הסנגוריה הציבורית ייצגה חשודים ב-270 תיקי נוער שהוגשו בגין "עבירות קורונה". מבדיקת התיקים עולה כי בכ-78% מהם, המדינה חזרה בה מכתב האישום.
שר המשפטים גדעון סער, שלו הוגש הדוח, מסר בתגובה: "על כל מערכת, ובפרט המשפטית, להחליט מה עיקר ומה טפל כדי לעשות שינויים מושכלים שיחזקו את האמון הציבורי בה. הסנגוריה הציבורית בהובלתה של עו"ד ענת מיסד-כנען מתקדמת בכיוון ומבצעת שינויים חשובים".
הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, מסרה בתגובה: "הפרק במיקוד בדוח של שנה זו עוסק בהתפתחויות במשפט הפלילי בעקבות התמורות הטכנולוגיות המשמעותיות בכל הנוגע לראיות אשר הופקו מחיפוש בחומר מחשב בכלל, ומחיפוש בטלפונים ניידים חכמים בפרט. על רקע הצורך הגובר והולך לפיתוח תחום הראיות הדיגיטליות מצד ההגנה בהליך הפלילי, מנכ"ל משרד המשפטים אישר באחרונה הקמה של מעבדה לניתוח ראיות דיגיטליות בסנגוריה הציבורית".
ממשטרת ישראל נמסר: "גם השנה הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. אשר לחיפוש בטלפונים ניידים: משטרת ישראל פועלת בהתאם לנוהל שאושר על ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. המידע משמש אך ורק לאיסוף ראיות לצרכי הגעה לחקר האמת בהתאם לצו בית משפט".
"באשר למעצרים: שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כאשר יש הכרח חקירתי לכך ומסגרת החוק. בית המשפט הוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו חשוד. המשטרה פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות בחוק ולא כענישה. באשר לטענה לכתבי אישום בגין 'זוטות': הם מוגשים על בסיס התשתית הראייתית, הדוגמאות המפורטות בדוח מהוות אחוז מצומצם מתוך עשרות אלפי כתבי אישום ואינן מהוות מדגם מייצג. כתבי אישום לנוער בעבירות קורונה מוגשים על סמך התשתית הראייתית. יחד עם זאת, בנסיבות המיוחדות הנוגעות לתקופת הקורונה וככל שהוצגו נתונים רלוונטיים שלא תמיד היו ידועים קודם לכן, התקבלו החלטות בהתאם".
