דרום אפריקה פנתה בסוף השבוע לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) וביקשה לפתוח בהליך משפטי נגד ישראל בטענה ש"המעשים והמחדלים של ישראל הם רצח עם באופיים". על פי הטענות, בכך ישראל הפרה את התחייבותה במסגרת האמנה למניעת רצח עם, שהיא חברה בה. במסגרת הבקשה, דרום אפריקה דרשה מבית המשפט להוציא צו ביניים לישראל, שישעה לאלתר את פעולותיה הצבאיות בעזה.
הכותרת
בין פאודה לשלום: הסיפור של הרשות הפלסטינית | אבי יששכרוף
34:34
משרד החוץ הגיב על בקשת דרום אפריקה ומסר כי "ישראל דוחה בשאט נפש את עלילת הדם של דרום אפריקה בפנייתה לבית הדין הבינ"ל לצדק. טענת דרום אפריקה משוללת יסוד עובדתי ומשפטי ומהווה ניצול שפל וזילות של בית הדין". במשרד החוץ האשימו את דרום אפריקה כמי ש"משתפת פעולה עם ארגון טרור שקורא להשמדת מדינת ישראל".
ממשרד החוץ נמסר עוד כי "ארגון הטרור חמאס, אשר מבצע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות וניסה לבצע רצח עם בשבעה באוקטובר, הוא האחראי לסבל של הפלסטינים ברצועת עזה כשהוא משתמש בהם כמגינים אנושיים וגונב מהם סיוע הומניטרי. ישראל מחויבת לדין הבינלאומי ופועלת לפיו, ומכוונת את מאמציה הצבאיים נגד ארגון הטרור חמאס וארגוני הטרור המשתפים עימו פעולה ורק נגדם. ישראל הבהירה כי תושבי רצועת עזה אינם האויב ועושה מאמצים לצמצום הפגיעה בבלתי מעורבים ולאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועה. אנחנו קוראים לבית הדין לצדק ולקהילה הבינלאומית לדחות על הסף את הטענות חסרות הבסיס של דרום אפריקה".
רה"מ נתניהו התייחס גם הוא לנושא ואמר בישיבת הממשלה השבועית: "אני מבקש לומר מילה להטחה השקרית של דרום אפריקה, שישראל 'מבצעת רצח עם'. לא אנחנו באנו לבצע רצח עם, זה חמאס. הוא היה רוצח את כולנו אם רק היה יכול. לעומת זאת, צה"ל פועל בדרך המוסרית ביותר - הוא עושה הכל כדי להימנע מפגיעה באזרחים, וחמאס עושה הכל כדי שנפגע בהם, משתמש בהם כמגן אנושי. ואני שואל: איפה היית, דרום אפריקה, ושאר המטיחים בנו, איפה הייתם כשמיליונים נרצחו ונעקרו מבתיהם בסוריה, בתימן ובזירות אחרות. לא הייתם שם. כי כל מה שאתם עושים עכשיו זה רק הבל, שקר, רעות רוח. אנחנו נמשיך במלחמת המגן שלנו, שאין צודקת ומוסרית ממנה".
"ישראל לא חייבת להשתתף בדיונים"
ניק קאופמן, עורך דין ישראלי שמייעץ ומייצג מספר מדינות בפני בתי הדין בהאג אומר, כי המהלך של דרום אפריקה בפנייה לבית הדין לצדק בהאג (ICJ) לא מסכן את ישראל ביטחונית אך בוודאי מוסיף לתחושת הנידוי בקהילה הבינלאומית. ישראל צורפה, בעל כורחה, לקומץ של מדינות מנודות שננקטו נגדן, בשנים האחרונות הליכים, עקב טענה של ביצוע רצח עם - קבוצה סלקטיבית שנמנות עם חבריה רוסיה ומיאנמר.
לדברי קאופמן, מאז שדאגה לביטול מעמד המשקיף של ישראל באיחוד האפריקאי, מובילה דרא"פ, זה כמה שנים, קמפיין נגד ישראל במוסדות הבינלאומיים השונים. כעת משמשת דרא"פ כמעין פרוקסי של הרשות הפלסטינית שכבר הרעיפה עליה שבחים בגלל המהלך.
אז מהי מהות הדיון שיתקיים בחודש הקרוב בהאג?
"דרא"פ מבקשת צו ביניים שהוא צעד מקדמי לעתירה עתידית בה תבקש מבית הדין לקבוע כי ישראל אימצה קו מדיניות שנועד להשמיד את העם הפלסטיני. יודגש כי בדיונים שיתקיימו בחודש הקרוב, לא יקבע בית הדין לצדק אם ישראל מבצעת רצח עם. בשלב מוקדם זה בית הדין רק מחליט אם יש זכויות סבירות שיש להגן עליהן אם טענותיה של דרא"פ תתבררנה כנכונות. השאלה האם היה רצח עם או לאו תוכרע בעוד כמה שנים טובות בפסק דין מנומק. ואולם, אם ייקבע, בבוא הזמן, כי בוצע רצח עם, הדבר בוודאי יקל על עבודת התובע בבית הדין הבינ"ל הפלילי שיש לו סמכות להעמיד לדין אישים בגין רצח עם".
עו"ד ניק קאופמןצילום: בית הדין בהאג מה ישראל יכולה לעשות?
"על אף שישראל חברה בבית הדין לצדק, היא אינה מחויבת להשתתף בדיוניו. אין המדובר בהליך פלילי והדרג הפוליטי הבכיר, לעיתים תכופות, מנצל את המעמד כדי להופיע ולהשמיע דברים שכפי שעשתה אאוּנְג סַאן סוּ צִ'י ראש ממשלת מיאנמר. אין ספק כי ראש הממשלה, עם כישוריו בשפה האנגלית וחיבתו לבמה הבינלאומית, עשוי לשקול את האפשרות להדוף את האשמות של דרא"פ באופן אישי – במיוחד כאשר התועלת הפוליטית גוברת על הסכנה האישית שכן יוכל להתייצב לדיון בהאג ללא חשש".
"בדיונים שיתקיימו בחודש הקרוב, לא יקבע בית הדין לצדק אם ישראל מבצעת רצח עם. בשלב מוקדם זה בית הדין רק מחליט אם יש זכויות סבירות שיש להגן עליהן אם טענותיה של דרא"פ תתבררנה כנכונות"
מהדברים עולה כי ישראל לא צריכה להיעדר מדיון מקדמי זה שכן מתן הצו לטובת דרא״פ אינו מובן מאליו. לא מעט פוליטיקאים דרום אפריקאיים הטיחו בישראל, בחודשים האחרונים, טענות של ביצוע רצח עם – והבולטת ביניהם שרת החוץ - נלדי פנדור – אך טענות אלו הושמעו לרוב בתקשורת. הטענות לא הובאו לתשומת ליבה של ממשלת ישראל בצינורות דיפלומטיים המקובלים כך שניתן לישראל הזדמנות ראויה להגיב באופן רשמי. רק ב-17.11.23 במסגרת פניה לבית הדין הפלילי, עליה חתמו עוד 4 מדינות פרו-פלסטיניות, טענה דרא"פ, באופן רשמי ובמוסד בינלאומי, כי קיים, לסברתה, חשד שישראל מבצעת רצח עם. בלשון אחרת, אם החשד אפילו קיים הוא חשד מתפתח. על אף זאת, טרם הגיבה ישראל באופן רשמי לטענותיה של דרא"פ ואף לא התבקשה להגיב עליהן. בנסיבות אלה, בהחלט עשויה ישראל לטעון כי דרא״פ לא הצליחה לבסס את סמכות בית הדין להידרש לעתירתה.
