אלפי מורים ומורות במערכת החינוך העל-יסודית בילו את החודשים האחרונים בחרדה מפני רפורמת הבגרויות הקרובה. כעת, המאבק ברפורמה עובר מחששות למעשים: המורים פנו במכתב לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, ולפוליטיקאים שמשרד החינוך יחולק ביניהם, כדי לעצור אותה.
הפנייה נעשתה לאחר שאלפיים מורים חתמו על עצומה הקוראת לביטול הרפורמה, ומורים רבים מכל רחבי הארץ הודיעו שיצטרפו למאבק. לטענתם, בכוונתם לפרוש מההוראה, משום שאינם מוכנים להיות שותפים לפגיעה.
המורים והמורות ששותפים למאבק אומרים כי הרפורמה בוצעה בחופזה וללא פיילוט, באופן הפוגע לדבריהם במקצועות ההומניים ומייצרת "מקצועות סוג ב", ושוק משגשג של עבודות קנויות.
הרפורמה שעליה הודיעה שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, קובעת כי מבחני בגרות חיצוניים יתקיימו רק במתמטיקה, אנגלית, עברית ובמגמות המורחבות. במקצועות היסטוריה, תנ"ך, אזרחות וספרות יקבע ציון הבגרות בהערכה פנימית של בית הספר ועבודה רב תחומית בכיתה י"ב שתוערך על ידי מעריך חיצוני.
"אחת הפעולות הראשונות שעל הממשלה החדשה לבצע היא עצירה מיידית של רפורמת הבגרויות על מנת למנוע את המשך הכאוס המתחולל במערכת החינוך העל-יסודית, ולאפשר למידה מסודרת ויעילה לתלמידי התיכון", כתבו המורים במכתבם.
"הרפורמה אינה ישימה בשטח, מובילה לזילות במקצועות ומכוונת אל רמה נמוכה של הבניית הידע אליה היא מכוונת", מתריעה שרית שטרצר, מורה לתנ"ך בתיכון בן-גוריון בנס ציונה ומראשי מטה המאבק. "מחומר מצומצם גם כך, יוותר רק חומר לימוד שטחי. כשהבגרות הופכת בעיקרה לפנימית, הלחץ על המורים גובר ואין אפשרות לתת ציון אמיתי לתלמיד".
עוד אמרה שטרצר כי "המקצועות ההומניים הם מקצועות הרוח והנשמה. הם מגדירי זהות. הם מהווים את הבסיס הערכי-חינוכי-ישראלי בבית הספר. פגיעה במקצועות הרוח היא פגיעה בזהות היהודית, במורשת, במסורת ובזהות הישראלית. עם שאינו יודע את עברו. עתידו דל ולוט בערפל".
ניסים לוי, מחנך ורכז היסטוריה בתיכון באשקלון ומראשי המאבק, אמר כי "הרפורמה במקצוע ההיסטוריה הורידה את כל לימודי בית שני - המדינה החשמונאית, הורדוס, המרד הגדול, חורבן בית שני וריב"ז - כלומר 30% מהחומר. בנוסף כל מורה יוותר על עוד כ-20% מהחומר לפי ראות עיניו".
ממשרד החינוך נמסר: "הרפורמה מגשימה את מה שמדברים עליו כבר שנים רבות במערכת על מנת לקדמה, והופכת אותה לרלוונטית למאה ה-21. השארת הבגרות במתכונתה הקודמת, משמעותה המשך הקיבעון בתוך המערכת ומניעת תהליכים של התחדשות הלמידה שכל כך נחוצים הן לתלמידים והן למורים. תכניות שהונהגו בשנים האחרונות, כגון תכניות דיגיטליות ממירות בגרות, תכנית תמר ותכנית סחלב היוו פיילוט לרפורמה זו.
"בניגוד לנאמר, גובשו מנגנוני פיקוח ובקרה לאורך כל שלבי הכנת העבודה. העבודה מתבצעת בליווי צמוד של המורים, במסגרת שעות הלימוד שבמערכת השעות בבית הספר. הבגרות החיצונית כוללת גם בודק חיצוני וגם בחינה בעל פה באמצעות פרזנטציה שגם היא בפני בוחן חיצוני".
