שורה ארוכה של מחדלים קדמה לבריחה הדרמטית של שישה מחבלים מכלא גלבוע לפני שלושה ימים - מהתא "המשוריין" לכאורה שבו נחפר חור ברצפת השירותים, דרך מגדל השמירה הלא-מאויש והשומרת שנרדמה במגדל הסמוך ועד העיכוב בטיפול בדיווח הראשוני.
כעת, לצד הביקורת החריפה שסופג שירות בתי הסוהר, סוהריו וקציניו הבכירים צפויים לעמוד במוקד החקירה שתנהל ועדת הבדיקה הממשלתית לפרשה, שעליה הכריז הערב (ה') השר לביטחון הפנים עמר בר-לב. מהנציבה שכונתה "אשת הברזל של שב"ס" ועד מפקד הכלא שבו אותרה מנהרה דומה לפני שבע שנים: אלו פני הארגון, שמתמודד עם אחד המחדלים החמורים ביותר בתולדותיו.
כצפוי, את מירב תשומת הלב והאש סופגת נציבת שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קטי פרי, שמונתה לתפקיד רק בינואר האחרון. מאז בריחת האסירים הביטחוניים וחשיפת המחדלים השונים שנלוו לה, נשמעו לא מעט קולות הדורשים את הדחתה. פרי עצמה הודיעה באיגרת ששיגרה לסוהרי שב"ס לאחר הבריחה כי אין בכוונתה להתפטר, אך עדיין לא ברור כיצד יפעל המשרד לביטחון פנים – שם מצד אחד לא רומזים לה ללכת, ומצד שני מחכים לתשובות.
פרי (56), אם לשלושה משוהם, מונתה לתפקיד על ידי השר הקודם לביטחון פנים, אמיר אוחנה. היא הנציבה השלישית בסך הכול שמונתה לראש הארגון, אחרי אורית אדטו ועפרה קלינגר. מבין השלוש, היא השנייה שצמחה מתוך הארגון, אך הראשונה שהגיעה לתפקיד הרם ביותר בו, לאחר שהחלה לטפס בסולם הדרגות מהשטח לפני כ-30 שנה.
עם מינויה זכתה פרי לשבחים מקרב אנשי הארגון: היו שם שכינו אותה "אשת הברזל שלנו", ואחר אמר כי היא "מפקדת בכל רמ"ח איבריה". קצין בכיר בשב"ס אמר בשעתו: "היא אישה חזקה מאוד שיודעת להוביל מהלכים גדולים ולסחוף אחריה את הפקודים שלה". הוא הוסיף אז כי "קטי יודעת לנהל סיטואציות, גם מורכבות מאוד ובעיקר לנהל אנשים, להקשיב גם לסוהרים וגם לאסירים ולכן זו הבחירה הכי נכונה שהשר יכול היה לעשות".
כאמור, פרי צמחה מתוך המערכת, בתפקיד קצינת המודיעין של מחוז מרכז בשב"ס היה התפקיד הגדול הראשון שניתן לה, בשלהי שנות ה-90. מאז פרי שימשה כמפקדת בית המעצר הדרים, ולאחר מכן פיקדה על כל "מתחם השרון", הכולל לצד בית המעצר גם שלושה בתי סוהר. היא מונתה בהמשך לראש מחלקת האסיר וראש מנהל משאבי האנוש של הארגון, לפני שהפכה לסגנית מחוז מרכז. בשלהי 2016 הקימה את מנהלת תפני"ת ועמדה בראשה. המנהלת עסקה בהגדלת מרחב המחיה של האסירים, על פי הוראת בג"ץ, לארבעה מטרים וחצי לכל אסיר.
מי שמכיר אותה היטב הוא גונדר בדימוס מקבל טאפש, שפיקד עליה כשהיה מפקד מחוז מרכז, ופרי אז הייתה מנהלת המתחם בהדרים. "היא בחורה נבונה ופיקחית, עם יתרון גדול אחד מעל לכולם – היא גדלה בארגון, מכירה את השטח ואת האנשים", אמר כאשר נבחרה. הוא הוסיף כי "יש לה את הסמכותיות להובלה וגם זה חשוב שזו אישה שזוכה בתפקיד, זה מקדם את שב"ס".
כעת, ובצל מחדל הבריחה, מעלים מבקריה של פרי את העובדה שאחיה היה אסיר בכלא גלבוע – אותו כלא שממנו כאמור ברחו האסירים. לא ברור לפי שעה אם האח עדיין כלוא, או שכבר השתחרר. בקבוצות וואטסאפ, בטוויטר ובפייסבוק מופצות טענות בנוגע לחיבור עסקי לכאורה בין חברה בבעלות אחיה לבין שב"ס. חשוב לציין כי זמן רב לפני כניסתה לתפקיד, ובטח שלפני הפרשה הזו, היה ידוע כי פרי איננה משוחחת עם אחיה כבר כמה שנים – והעובדה שאחיה היה אסיר בשב"ס נלקחה בחשבון ולא הפריעה לאוחנה למנותה לתפקיד.
מי שמיהר להתייצב מול המצלמות ולגבות את הנציבה בשעות הראשונות של אירוע הבריחה היה מפקד מחוז צפון בשב"ס, תת-גונדר אריק יעקב. האחרון הדגיש אז כי לא מדובר במנהרת בריחה רגילה והודיע כי היה כשל במבנה שנמצא על כלונסאות. יעקב (46) נכנס לתפקידו בתחילת השנה בגזרה שאותה הוא מכיר היטב: בתפקידו האחרון בשב"ס היה סגן מפקד המחוז. בעברו הרחוק היה מפקד גדודי יחידת נחשון של שב"ס, ופיקד על בית המעצר קישון ובית הסוהר איילון.
מפקד נוסף שצפוי לעמוד במוקד החקירה הוא מפקדו הנוכחי של כלא גלבוע, גונדר-משנה פרדי בן שטרית, שמונה לתפקיד בשנה שעברה. כאמור, אחד המחדלים בכלא הוא העובדה שכבר ב-2014 נמצאה מנהרה דומה בשירותי אחד התאים של האסירים הביטחוניים, המובילה לחלל פנימי שמצוי בין הקרקע בהר הגלבוע לבין יסודות הכלא - שנבנה בחופזה בתקופת האינתיפאדה השנייה, על מנת לספק מקום לאסירים הביטחוניים הרבים שנכלאו אז.
בכיר אחר בשב"ס, מפקד כלא חרמון גונדר-משנה יריב כהן, נשאל היום בריאיון באולפן ynet מדוע הסוגיה לא טופלה, והשיב אמנם כי מדובר ב"אחד הדברים המשמעותיים ביותר" שראוי לבדוק – אך הוסיף: "צריך לזכור שזה לא אותו דור. זה לא משנה לציבור, אבל זה לא אותו דור של מפקדים – לא מפקד בית הסוהר ובטח לא הנציבה שהיא בתפקיד כמה חודשים". על הקריאות להתפטרותה של הנציבה קטי פרי אמר: "אני חושב שאין בזה שום עניין. צריך להבדיל בין אחריות לאשמה, אלה שתי מילים שונות. זה שאנחנו אחראים – אנחנו אחראים. מהי האשמה? עוד לא התחלנו לבדוק".
עם כניסתה לתפקיד ערכה הנציבה פרי סבב מינויים בכירים בשב"ס, ומינתה את גונדר מוני ביטן (54) לראש אגף המבצעים של הארגון. האגף שבין היתר אחראי על מבצעי הארגון ולסגנה. גונדר ביטן התגייס לשירות לפני 30 שנה, כסוהר ביטחון בכלא שכם, ומאז עבר קורס קצינים ושירת כקצין זוטר בתפקידים מבצעיים כגון קצין ביטחון, מפקד משמרת ומנהל אגף.
ביטן מכיר היטב את כלא גלבוע, שם שימש כסגן מפקד בסוף העשור האחרון, תפקיד אותו עשה גם בבתי הסוהר מגידו ודמון – לפני שעבר לתפקידו הבא עם קבלת דרגת גונדר-משנה, ומונה למפקד בית הכלא צלמון ואף חזר לדמון כמפקד הכלא. באוגוסט 2019 הועלה לדרגת גונדר, ונכנס לתפקיד ראש אגף ביטחון ומבצעים בשב"ס. בתפקיד זה מיסד ביטן את תורת ההפעלה להחזקת שוהים בלתי חוקיים בכלא, את תפיסת ההפעלה של מספר בתי סוהר בטיפול באירועי קיצון – כגון שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים, אירועי הפרות סדר המוני, אובדנות והמענה הארגוני בהתמודדות שב"ס עם משבר הקורונה.
גונדר יחזקל מרקוביץ היה עוד מינוי של פרי בסבב המינויים הגדול הראשון שעשתה כנציבה. גונדר מרקוביץ קודם בתפקיד לראש אגף המטה האחראי על ריכוז, תיאום וניהול עבודת המטה בשירות בתי הסוהר. מרקוביץ (43, נשוי פלוס שניים) הגיע לתפקיד לאחר שעשה שורה של תפקידים בארגון, החל מסגן מפקד ומפקד כלא נפחא, קצין מודיעין בדרום ואף פיקד על בתי הכלא אלה ואוהלי קידר.
בכירה נוספת שראוי לציין כעת – כאשר האסירים הפליליים מסתכלים מהצד על המהומות באגפים הביטחוניים – היא גונדר איילה חיים (60), אשר עומדת בראש אגף האסיר. חיים הגיעה לתפקיד לאחר שמילאה מספר תפקידים בשב"ס, בין היתר כרכזת עבודות שירות במחוז מרכז, קצינת כליאה במחוז דרום וקצינת ניהול אסירים של מחוזות מרכז ודרום.
חיים עלתה לכותרות לפני כחודשיים במהלך משבר האסירים שלא שוחררו לביתם באופן מנהלי, משום שוועדת הפנים ואיכות הסביבה לא התכנסה בכדי לדון בהמשך הוראת השעה לשחרור מנהלי. במכתב ששלחה אז לשר לביטחון פנים עמר בר-לב כתבה כי עד שהוועדה תתכנס – לא יהיה שחרור מנהלי.