(צילום: שמוליק דודפור)
רחל רבין-יעקב, אחותו הקטנה של יצחק רבין, סיפרה היום (שלישי) לאולפן ynet במלאת 100 שנה להולדתו על הגעגוע והזיכרונות מאחיה שנרצח לפני 27 שנים. "הוא חסר לי כל הזמן. הוא היה האח הגדול שלי ומאז שאני עמדתי על דעתי תמיד הייתה לי הרגשה שהוא שומר עליי, מאוד בטחתי בו ואהבתי אותו מאוד".
רחל הוסיפה כי "כל החיים היו לנו הורים שהיו מאוד פעילים ועסוקים אז הוא זה שהקנה לי את הרגשת הביטחון. מאוד סמכתי עליו, מאוד אהבתי אותו, אני חושבת שהייתי בשבילו מטרד לא קטן. אין ספק שהבית שבו גדלנו והפעילות של ההורים וההתייחסות אלינו והאחריות שהטילו עלינו כבר מגיל מאוד צעיר, השפיעו על כל חיי".
כמה ישראל הפסידה שהוא כבר לא נמצא בהנהגה שלה?
"אני חושבת שהרבה. הוא מילא את שני התפקידים הכי בכירים במדינת ישראל והכול בצניעות. תמיד לקח אחריות על הכול. כשמישהו הלך בשמו הוא היה בטוח שהוא לא יזכיר אותו, שהוא תמיד יהיה למענו ויחפה עליו והוא עשה את זה לאורך כל התפקידים שלו".
השר לשעבר אביגדור קהלני סיפר על הפעם הראשונה שפגש את רבין. "כשהדיחו אותי מבה"ד 1 ואמרו לי שאין לי כושר פיקוד ומנהיגות. דדו העניק לי דרגת סמל וחניך מצטיין בקורס מפקדי טנקים, ניגש לרבין ואמר 'אין לי קצינים, אני מבקש שתיתן לי אפשרות לשלוח אדם מסוים לקורס קציני שריון', כלומר חטיבה עליונה – בלי שסיימתי חטיבת ביניים. היה ויכוח גדול ביניהם, ורבין קיבל החלטה אמיצה מאוד לשלוח אותי לקורס קציני שריון. זו החלטה נגד שלטונות הצבא, הוא היה סגן הרמטכ"ל".
אז אפשר לומר שכל מבנה חייך היה משתנה לולא החלטתו של רבין.
"הכול. לא יכול להיות שאדם עולה לכיתה ב' מבלי שסיים כיתה א'. יש מפגש שאני לא יכול לשכוח, הוא הגיע לגדוד 79, גדוד הבטונים הראשון שהבאנו טנקים מגרמניה בצורה סודית ביותר ב-1964. הוא ביקר כמה פעמים בגדוד והייתי צריך לעשות את ההצגה בפניו, איך הטנק נוסע ויורה".
2 צפייה בגלריה
ב"מרכז רבין" ציינו את האירוע בחידוש שלושה שירים שיצחק רבין אהב: "כולנו ילדים של החיים" של שלום חנוך בביצוע "התקווה 6" עם ואלרי חמאתי; "עכשיו התור לאהבה" של עוזי חיטמן, בדואט של איתי לוי ונרקיס; ו"השיר שיביא לך אהבה" של לאה שבת, בביצוע משותף של גלי עטרי ולהקת הנח"ל החדשה. בתמונה: דליה רבין עם האמנים המבצעים.
(צילום: תמיר מוש)
