עשרה ימי מלחמה כבר עברו, אבל ממדי הטבח שביצע חמאס עדיין בלתי-נתפסים, ויישארו כאלה עוד שנים רבות. ביום הראשון למלחמה נרצחו יותר יהודים מבכל יום אחר מאז השואה, אבל טרם ידוע בבירור מספר הנרצחים בכל יישוב ויישוב. בזמן שהלחימה נמשכת, זהו המידע - החלקי לעתים - מהיישובים השונים, והעדויות על המעשים הרצחניים.
מסיבת הטבע ברעים: אותרו 260 גופות
פסטיבל "נובה" באזור רעים החל ביום חמישי, והיה אמור להסתיים בשבת אחר הצהריים. המחבלים שחדרו את הגדר ב-6:30 בבוקר המשיכו לאזור, וטבחו במאות מבין החוגגים.
(צילום: גיל יוחנן)
(צילום: חגי דקל, ירון ברנר)
"ב-8:00 הגעתי לחניון רעים למסיבה ואני לא יכול לתאר את המראה שראיתי", סיפר תא"ל דן גולדפוס, מפקד אוגדה 98, "מראה סוריאליסטי. אירוע פסיכי. זו לא מסיבת טבע, זו מסיבת טבח. לא התעסקנו בגופות, רק בלחימה ובמידע שזרם. קיבלתי לטלפון הודעות ישירות: 'בואו תצילו אותנו'. היו בחוליה שלי רק 6-4 אנשים". לעדותו המלאה.
ישראל במלחמה: עדויות נוספות
חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים
"הרגשנו ברווזים במטווח": עדויות ממסיבת הטבע
העדות המטלטלת של הסמב"צית מכיסופים
"הם באו לשחוט, לא לכבוש": עדות המפקד בשטח
אסתר בורוכובה (19) מבת ים הייתה בין אלו שנפצעו. "החל מטח רקטות, רצינו לברוח הביתה, ואז מחבלים ירו עלינו מטווח קרוב, הצלחתי ללחוץ גז, נכנסתי בין המחבלים. צעיר עם שיער מתולתל לקח אותנו עם ג'יפ, ירו בו והאוטו התהפך. שיחקנו אותה מתות, אני והחברה, וככה ניצלנו. זה היה טבח מחבלים מטווח אפס". לעדותה ולעדויות קשות אחרות ממסיבת הטבע.
קיבוץ בארי: יותר מ-100 נרצחו
בקיבוץ הגדול ביותר במועצת אשכול התגוררו מעט יותר מאלף איש ערב המלחמה. מחבלי חמאס טבחו מבית לבית, ויותר מעשירית האוכלוסייה נמחקה תוך שעות. בקרב בבארי חוסלו 103 מחבלים.
(צילום: אלכס גמבורג)
"אני שומעת שמנסים להיכנס אליי הביתה, אני מודיעה בוואטסאפ המשפחתי שהם מתחילים ותוך דקה אני שומעת אותם בפנים", שחזרה עדי אפרת מבארי. "אני שומעת את הקולות שלהם צוחקים ואני מנסה לחשוב מה אני עושה אם הם נכנסים לי לממ"ד. וזהו, תוך שנייה הם אצלי, ואני מוקפת במחבלים". היא סיפרה כי אחר כך "הם תפסו אותי בידיים ואמרו לי, בואי. הבנתי שאם אני לא עושה מה שאומרים לי, הם יהרגו אותי". לעדותה המצמררת המלאה.
אופקים: יותר מ-30 נרצחו
מחבלים חדרו גם לעיר המרוחקת יותר מ-20 ק"מ מרצועת עזה. "שמענו את היריות, שהתרחשו בזמן ששתי בנותיי היו עם אביהן בתפילה", סיפרה טלי חדד. "היריות התחזקו ואמרתי לבני איתמר 'קדימה, לך לתפקיד של החיים שלך, לזה התכוננת. רוץ, יאללה כפרה, רוץ'. חזרתי הביתה, איתמר כבר נעלם, ובהמשך הסתבר שעלה על אוטו עם שני אזרחים נושאי נשק - והם היו הראשונים למעשה שנכנסו לגוש בניינים שמנו נשמע יריות. אני והבת שלי ראינו את המחבלים יורים במעין מעגל של 360 מעלות, ובדיעבד הבנתי שהבן שלי לקח חלק בקרב היריות". זו עדותה המלאה.
העדות של טלי חדד
(צילום: יריב כץ)
הריאיון עם רחל
(באדיבות חדשות 13)
רחל, תושבת אופקים, הציעה למחבלים קפה ועוגיות ומשכה את הזמן כדי לתת הזדמנות לכוחות הימ"מ לפרוץ לבית ולחסל אותם. "נכנסו אלינו חמישה רוטוויילרים עם קלצ'ניקוב ורימון, התחילו להגיד 'אללה אכבר, אני שהיד', ואמרו לנו לעלות למעלה. דיברתי איתם, שאלתי אותם, 'שתיתם קפה או תה?'. בצהריים אמרתי להם, 'אתם רוצים לאכול צהריים?' כדי להסיח את דעתם כי פחדתי שאם הם ירגישו רעבים, הלך עליי ועל בעלי". לעדות המלאה של מי שהפכה לאחת מגיבורות המלחמה.
כפר עזה: לפחות 72 נרצחים, נעדרים וחטופים
אחד היישובים הקרובים ביותר לעיר עזה הפך לשדה קטל, לאחר שהמחבלים טבחו מבית לבית בתושביו, מיד עם תחילת מתקפת הפתע. צלם ynet רועי עידן תיעד את המחבלים מגיעים מהאוויר. הוא נעדר, אשתו נרצחה ובתו הקטנה כנראה נחטפה. בכפר עזה נרצחו שישה מבני משפחתו של אלוף במיל' דורון אלמוג - חן אלמוג גולדשטיין ובעלה נדב, וארבעת ילדיהם ים, אגם, טל וגל - 20 שנה בדיוק לאחר שחמישה מקרוביו נרצחו בפיגוע במסעדת מקסים בחיפה.
(צילום: שמוליק דודפור)
הכותרת
ההתנדבות, האזהרה, הגבורה: סיפורן של כיתות הכוננות בעוטף עזה
22:10
שלושה ימים לאחר פתיחת המלחמה אפשר צה"ל לתקשורת הזרה לסייר בכפר עזה שלאחר התופת. "גן עדן של קיבוץ ישראלי הפך לגיהינום במתקפה של חמאס", נכתב בכותרת של סוכנות הידיעות רויטרס. "עגלת תינוק מרוסקת מחוץ לבית שרוף. גופות פזורות ברחובות, שקי גופות מסודרים במגרש הכדורסל הפתוח, צחנת המוות בכל מקום". אלו עדויותיהם של הכתבים.
ניר עוז: יותר מ-100 נרצחים, נעדרים וחטופים
בקיבוץ הקטן הנמצא פחות מ-2 ק"מ מהגבול התגוררו פחות מ-400 תושבים ערב ה-7 באוקטובר. לפחות 25 נרצחו, ויותר מ-80 מוגדרים נעדרים - ובהם רבים שנחטפו לרצועה.
עיתונאי פלסטיני מדווח מניר עוז - לפני שחוסל
אחת מאלו שנחטפו וכבר הייתה בשטח הרצועה היא נעמית דקל-חן, בת 63. בניגוד לעשרות תושבות ותושבים אחרים, היא שרדה את הטבח, ושבה לשטח ישראל. היא סיפרה שכבר הייתה על הרכב של החוטפים כשמסוק של צה"ל הצליח לחסל את המחבלים. "לקחו אותי בשדות לעזה, הייתי מלאת דם. עשיתי את עצמי מתה". זו העדות המצמררת שלה.
נחל עוז: יותר מ-35 נרצחו
אלוף במיל' נועם תיבון שמע מבנו אמיר על המחבלים שמכתרים את ביתו בנחל עוז, הנחה אותו להסתגר בממ"ד עם אשתו ובנותיו, ויצא לחלץ אותם. "הילדות שלנו גיבורות עולם", אמר הבן אמיר על הנכדות, גליה בת ה-3 וחצי וכרמל בת השנה וחצי. "הן שכבו בשקט בחושך בממ"ד בלי חשמל עשר שעות. החיילים שהגיעו בסוף גיבורים. הצילו אותנו. חמישה מחבלים חיכו להם. והכי גיבור אבא שלי, שהגיע במיוחד מתל אביב, הוביל את הכוח לבית ועזר להרוג את הרעים". זו עדותו.
(צילום: דובר צה"ל)
אבל עדויות רבות אחרות מנחל עוז, הסמוך לכפר עזה וקרוב מאוד לגבול, מסתיימות בזוועות. לישי מירן-לביא שחזרה את רגעי הגיהינום שעברו עליה באותה שבת שחורה, ושבמהלכם נחטף בעלה עמרי לנגד עיניה ועיני בנותיו: "התחילו להגיע הודעות וואטסאפ שיש מחבלים בבתים ובקשות לעזרה, בהתחלה חשבנו שאנשים סתם היסטריים, אבל אז התחלנו לשמוע יריות קרובות, והבנו שזה רציני. בסביבות עשר וחצי היה פתאום שקט וחשבנו שהם הלכו, אבל אז שמענו את חלון המקלחת מתנפץ, והם נכנסו". לעדותה המלאה, ולעדות קציני סיירת גבעתי שחיסלו 60 מחבלים בקיבוץ וכבשו אותו מחדש.
שדרות: נרצחים רבים, אזרחים ושוטרים
הסרטון הראשון שהבהיר שמה שיהיה אינו מה שיהיה צולם בשדרות, ובו נראים מחבלים בטנדר פותחים באש ברחוב בעיר. אחד מאלו שבו ירו למוות היה ולדי פרידמן. בנו אלון שחזר: "הוא רצה לנסוע ליום כיף בים המלח, נסע עם קבוצה מאורגנת, כולם מעל גיל 60. בשדרות היה למיניבוס פנצ'ר, ואז התחיל 'צבע אדום'. הממ"ד היה סגור, הם נשארו בחוץ ובזמן הזה שתי חוליות של מחבלים על טנדרים והוציאו את כולם להורג. טבחו בכולם, לאף אחד לא היה סיכוי". לעדות המלאה.
המחבלים פותחים באש בשדרות, פחות משעה אחרי תחילת המלחמה
נתיב העשרה: 21 נרצחו
במושב הצמוד למעבר ארז וקרוב מאוד לבית להיה שבצפון הרצועה נרצחו לפחות 17 בני אדם בטבח שביצע חמאס. אחת הניצולות, סבין תעסה, שחזרה את רגעי האימה, שבהם נרצחו בנה ובעלה: "אני שומעת את המחבלים הורסים לי את הבית. אחד מהם אומר לי 'תפתחי את הדלת, כלבה'. פתאום אני שומעת את הבנים שלי קוראים לי מבחוץ, אני מכניסה אותם מהר הביתה. הם מבשרים לי שרצחו את אבא מול העיניים שלהם". לעדותה המלאה.
חולית: לפחות 13 נרצחו
גם על הקיבוץ שבדרום העוטף, סמוך מאוד לרפיח ולגבול המצרי, הסתערו מחבלי חמאס. הם פתחו באש לעבר בית משפחת מתיאס ורצחו את ההורים, שלומי ושחר. "המחבלים פתחו את הדלת", סיפר הבן רותם. "הם זרקו רימון או משהו שהתפוצץ. הדבר האחרון שאבא שלי אמר זה שהוא איבד את היד, ואז אמא שלי מתה מעליי". לעדותו המלאה.
בחולית נרצחו גם לפחות עשרה אזרחים בדואים, מהם ארבעה בני משפחת אלזיאדנה. לפחות 19 אזרחים בדואים נרצחו במתקפת חמאס. לכתבה המלאה.
הלווייתם של שלומי ושחר מתיאס ז"ל
(צילום: גיל יוחנן)
כיסופים: לפחות 16 נרצחו
כ-70 מחבלים חדרו מכמה מוקדים לקיבוץ שמול מרכז הרצועה, המרוחק קילומטר מהגבול. רבש"ץ הקיבוץ, סער מרגוליס, נהרג, ועימו לפחות שלושה מחברי כיתת הכוננות. "כשהמחבלים היו בחוץ הם צעקו 'צה"ל צה"ל', במטרה שנרגיש בטוחים ונצא החוצה. אבל רוב התושבים הבינו שמשהו לא טוב קורה", סיפר שמוליק הראל. את סבתו ג'ינה סמיאטיץ', בת 90, המחבלים הוציאו להורג. הם גררו אותה מהממ"ד וירו בראשה בסלון. לעדויות המזעזעות מכיסופים.
תיעוד מרגעי האימה בכיסופים, ומהחילוץ על ידי צה"ל
רעים: חמישה נרצחו וחמישה נחטפו
חברי כיתת הכוננות שהיו בקיבוץ, בסך הכול שישה אנשים, ניהלו קרבות ירי מול יותר ממאה מחבלים. רעות קרפ, שאבי ילדיה דביר והחברה שלו סתיו, נרצחו לעיני הילדים בקיבוץ, פרסמה עדות מצמררת: "בשעה 8:20 נכנסו מחבלים לבית של דביר, הוא זינק עליהם עם גרזן, ניסה להגן בגופו על שני ילדיי ששהו איתו בממ"ד ונרצח לעיני הילדים. חברה שלו סתיו ניסתה גם כן להגן עליהם, אבל נרצחה אף היא. במשך שלוש שעות הייתי עם דריה על הקו. מרגיעה אותה, נושמת איתה, שומעת אותה נושמת בכבדות ובבהלה. עד שהגיע המלאך השומר שלהם, גולן ספטון. הוא סיכן את חייו למען ביטחון ילדיי ושמר עליהם תשע שעות". לעדות המלאה.
יכיני: ארבעה נרצחו
חוליית מחבלים חדרה למושב דרך השער הראשי ורצחה ארבעה בני אדם. המחבלים חוסלו על ידי כוח ימ"מ ולוחמי סיירת מטכ"ל. סא"ל (מיל') ניר חג'בי היה בחופשה בחו"ל, כשהגיעה הידיעה מהמושב על בנו: "יהונתן פצוע, כדור בחזה, אין מי שיעזור". למרות האובדן והכאב על הבן שנרצח, האב התגייס למילואים ועומד בראש הגדוד שמגן על גזרת חוף אשקלון. "אני כואב ואני בוכה ואני מדמם בתוך עצמי, אבל אני גם דואג למדינה שלי. אני יודע שהבן שלי היה גאה בי. ככה הוא מכיר את אבא שלו". לעדותו המלאה.
המחבלים בכניסה למושב יכיני, ביום פתיחת המלחמה
ניר יצחק: שלושה נהרגו בקרבות, רבים נעדרים
הרבש"ץ ירון שחר (51) ובן הקיבוץ אופק ארזי (28) שיצא להילחם עם כיתת הכוננות נהרגו. ארבעה מחברי כיתת הכוננות נעדרים ומהקיבוץ נחטפו מספר אנשים שגורלם אינו ידוע. אחת התושבות סיפרה: "החבר הכי טוב של בעלי נהרג, החבר הטוב של הבן שלי, בן 12, נחטף ואביו נהרג. איך מסבירים דבר כזה? 5 בני משפחה חטופים, שלושה מהקיבוץ נהרגו, וזה יכול היה להיות גרוע בהרבה". זו עדותה.
עלומים: קרוב ל-20 עובדים זרים נרצחו
חוליית המחבלים חדרה לקיבוץ ורצחה קרוב ל-20 עובדים תאילנדים ונפאלים, חברי כיתת הכוננות נלחמו מולה שש שעות. מפקד יחידה מצדה של השב"ס, שזינקה לשם, סיפר על הקרב: "זיהינו בכניסה האחורית לעלומים את הטנדר של חמאס עם RPG, מוקשים ותחמושת רבה, והבנו שיש פה חוליות חזקות ולא מחבל עם קלצ'ניקוב. בדרך לש"ג נתקלו בירי מסיבי, והלוחמים שלי הצליחו לחסל שם מספר מחבלים. מפקד פלגה אצלנו ספג כדור ביד והמשיך להילחם עוד שעות. ראינו מספיק גופות וחיסלנו הרבה מחבלים, אבל רמת האכזריות שפגשנו בשטח וההיקף שלה, זה משהו חדש". זו עדותו.
נירים: לפחות חמישה נרצחו
המחבלים הרגו חמישה תושבים בתוך הבתים (יש גם חמישה נעדרים), לפני שחברי כיתת הכוננות ורבש"ץ הקיבוץ פגעו בהם והבריחו את השאר. נאוה אנקר מנירים, הנמצא במרחק קילומטר מהגדר, סיפרה שעות לאחר מתקפת הפתע, ובזמן שהיא ובעלה עדיין בממ"ד: "הבן שלי שמע קולות בתוך הבית ופשוט יצא וירה במחבל כשהבנות שלו בממ"ד. אני הולכת לשירותים צמודה לגב בעלי ואוחזת בקפידה באקדח". זו עדותה, מיום פתיחת המלחמה.
עין השלושה: ארבעה נרצחו
חברי כיתת הכוננות, 15 לערך, ניהלו קרב עם המחבלים במשך שש שעות עד שצה"ל הגיע. הרבש"ץ נהרג. בין הנרצחות גם מרסל טליה, שהגיעה לעין השלושה כדי לבקר את בתה ליאורה בן צור - שילדה תינוקת יומיים לפני הטבח. "התקשרתי לאחים שלי, הם יצאו עם כלי נשק לבד לקיבוץ, והצילו לי את המשפחה", סיפרה. לעדותה המלאה.
ניר עם: לוחם נהרג
המחבלים הגיעו עד המדגרה של הקיבוץ. בפיקודה של הרבש"צית ענבל ליברמן, חברי כיתת הכוננות נערכו בזמן, פתחו עליהם באש, הרגו לפחות שניים ומנעו את כניסתם. לוחמי גדוד של גולני השתתפו בקרבות העזים, ובמהלכם זרק מחבל חמאס רימון לתוך נגמ"ש של לוחמי גולני. רב"ט מתן אברג'יל ז"ל קפץ עליו. "הצלת את כולנו, לנצח אזכור אותך", ספד אחד מחבריו. זו העדות על גבורתו.
יישובים נוספים שבהם נרצחים ונופלים
ארז: חברי כיתת הכוננות הצליחו לזהות את המחבלים מתקרבים, נפרסו היטב סביב הקיבוץ וניהלו מולם קרב יריות במשך שעות. אמיר נעים (27) נהרג.
מגן: המחבלים הגיעו עד גדר הקיבוץ, פוצצו אותה, אך כיתת הכוננות מנעה את כניסתם. אחד מחבריה, אבי פליישר, נהרג.
סופה: בקיבוץ יש שלושה הרוגים, בהם חבר כיתת הכוננות עדו חוברה ז"ל. לסופה פלשו כ-12 מחבלים, וכיתת הכוננות נלחמה בהם במשך שעות עד הגעת כוחות הצבא.
כרם שלום: חברי כיתת הכוננות, כעשרה לערך, חיסלו לפחות 20 מחבלים שחדרו למקום. שניים מהם נהרגו: עמיחי ויצן וידידיה רזיאל.
שלומית: כיתת הכוננות קפצה למושב פרי גן, ונלחמה במשך שעה עם מחבלים בבית הראשון שצמוד לשער האחורי. הלחימה שם מנעה טבח של המושב. שני תושבי שלומית נהרגו - אביעד כהן וראובן ששפורטיש - וארבעה נפצעו קשה ובינוני.
מבטחים: הרבש"צ דן אסולין יצא מביתו ביחד עם חברי כיתת הכוננות כדי להגן על היישוב. הוא לחם במחבלים ונפל עם חברו טל ממן. שגיב בארי שלחם איתם שיתף: "שמונה מחבלים חמושים מכף רגל ועד ראש ירו עלינו, ביחד עם צלפים שהיו על הגגות. דן וטל נלחמו כגיבורים. רק בשעה 14:00 בצהריים הגיע כוח מיוחד ראשון למושב".
קיבוצים ומושבים שבהם המחבלים נהדפו ללא הרוגים
מפלסים: כ-30 מחבלים פשטו על הקיבוץ והתמקמו ליד שלושת שעריו. חברי כיתת הכוננות ומספר קצינים שגרים בקיבוץ הרגו שלושה מחבלים.
הקרב של חיל הים ליד זיקים שמנע פשיטה לאשקלון: לוחמות יורות עם מאג, לוחמים משליכים פצצות עומק
(צילום: דובר צה"ל)
זיקים: חוליית מחבלים הגיע לפאתי הקיבוץ ותכננה לשגר טיל RPG ולחדור פנימה. כיתת הכוננות פתחה עליהם באש והצליחה לשבש את התוכניות. הם זרקו פנימה רימונים ומטענים, אך נבלמו. שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו.
יד מרדכי: חברי כיתת הכוננות יצאו אל עבר חוליית המחבלים שהגיעה לצומת בכניסה לקיבוץ ופתחה עליהם באש. החוליה נמלטה לשדרות, הקיבוץ ניצל, ללא נפגעים.
עין הבשור: כיתת הכוננות במושב תיאמה את הקרב בוואטסאפ. "המחבלים ברחו בגלל המכה הראשונית שנתנו", סיפרו.
גבים: מחבלים הגיעו עד לגדר הקיבוץ הסמוך לשדרות, הרבש"צ ואחד מחברי כיתת הכוננות הדפו אותם בקרב יריות. הם נפצעו, ופונו אחרי שעות ארוכות.
