הנושאים החברתיים שהוזנחו טרום מגפת הקורונה הופכים בימים אלו למשברי עומק. שביל ההרס שהותירה אחריה הקורונה רמס הישגים חברתיים רבים, והעמיק מחדש את הפערים בין נשים לגברים באופן שהצעיד אותנו שנים לאחור – כך לפי הנתונים של מחקר חדש ומקיף.
דו"ח חדש של מרכז אדוה ומרכז "יודעת" במכון ון ליר בירושלים מציג לראשונה נתונים מטרידים על העמקת הפערים בין נשים לגברים בחברה הישראלית, ומגדיר את מגפת הקורונה כ"משבר ממוגדר", בעל השפעות שונות על גברים ונשים.
על-פי נתוני הדו"ח, גם בשנת 2021 נשים עובדות בבית, בטיפול בילדים ובקרובי משפחה פי שלושה מגברים. עובדה זו התרחבה עוד יותר בחודשי הקורונה נוכח היעדר או תפקוד משובש של מערכת החינוך והיכולת המוגבלת להיעזר במסגרות בלתי פורמליות כמו צהרונים וחוגים, בשירותים בתשלום ואף בבני משפחה אחרים.
מנתוני הדו"ח עולה כי שיעור הנשים שהפסיקו לעבוד כדי לטפל בילדים במהלך הסגר הראשון היה 11%, לעומת 2% בלבד מהגברים. בקרב הורים לילדים עד גיל 14 שעבדו לפני משבר הקורונה נמצא בספטמבר 2020 כי 17% מהאמהות – אחת מכל שש – הפסיקו לעבוד עקב פיטורים או הוצאה לחל"ת, כשהנתון המקביל בקרב אבות עומד על 9% בלבד.
"הנתונים מראים שנשים הושפעו לרעה יותר מגברים בעקבות מגפת הקורונה", מסבירה הדס בן־אליהו, מנהלת מדעית של מרכז "יודעת" במכון ון ליר בירושלים. "נוצרו אילוצים שדחקו נשים אל מחוץ לשוק העבודה עקב התלות הגבוהה שלהן במערכת חינוך פעילה, ורבות חוות קושי להתניע את הקריירה מחדש".
שיאניות האבטלה
את המחיר ניתן לראות באופן מובהק בשטח: לאורך כל חודשי המשבר מספר הנשים המובטלות היה גבוה באופן משמעותי מהגברים. בין החודשים מרץ-דצמבר 2020 שיעור האבטלה המורחבת בקרב נשים עמד בממוצע על 19.5% בהשוואה ל־16.9% בקרב הגברים. בנוסף, במשך כל חודשי הקורונה נשים היוו רוב בקרב הנרשמים בשירות התעסוקה, כשהשיא הוא בספטמבר, אז הן היוו 62.4% מכלל הנרשמים.
מספר הגברים שהגישו תביעה לדמי אבטלה היה נמוך ב-20% ממספר הנשים – 460 אלף לעומת 578 אלף – ובנוסף הנשים מתקשות לטפס החוצה מהאבטלה ולהיקלט חזרה בשוק העבודה: לפי המחקר, רק 46% מהן שבו לעבודה עד ינואר 2021.
הפגיעה התעסוקתית מתבטאת ביתר שאת בקרב העובדים המבוגרים: נתוני התעסוקה של נשים בנות 55 ומעלה הראו ירידה של 21%, לעומת כ-15% בקרב גברים בגילים מקבילים בהשוואה לשנת 2019.
בן-אליהו מסבירה שהתפקוד של המשק תלוי בתחומי הטיפול והחינוך, אך התלות הזו לא מקבלת הכרה או ביטוי בסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות. "המושפעות העיקריות מכך הן נשים שהן המועסקות העיקריות בתחומים אלה, וגם עיקר נטל עבודת הטיפול בבית ובמשפחה מוטל על נשים, מה שמקשה עוד יותר על השתלבות שוויונית ומתגמלת שלהן בשוק העבודה".
ואם כל זה לא מספיק חמור, דווקא תחומי העיסוק אשר הוגדרו כחיוניים בימי המשבר הם אלה בהם יש ייצוג גבוה לנשים, כך שלהפסקת או הורדת היקף עבודתן יכולות להיות משמעויות הרסניות נוספות – 72% מעובדי מערכת הבריאות הם נשים, 89% עובדות מערכת הרווחה, 83% קופאיות בסופר ו־85% עובדות סיעוד.
שיאים של אלימות
אחת הטרגדיות של המשבר הכלכלי היא הפגיעה הקשה באוכלוסיות מוחלשות. הדו"ח מתאר כיצד מגזר התעסוקה המעורערת – משרות חלקיות, זמניות ותעסוקה בלתי פורמלית – הוא זה שנפגע במידה הרבה ביותר מהמשבר. באופן לא מפתיע, נשים מהוות רוב בקרב משרות אלו: ערב המשבר, בינואר 2020, היו הנשים 60% מקרב העובדים בשכר נמוך.
"עוד טרם המשבר נשים וגברים איישו עמדות שונות בכלכלה ובשוק העבודה: בהשוואה לגברים, נשים מרוכזות בענפים ובסקטורים תעסוקתיים המתגמלים פחות, מרוויחות שכר נמוך יותר, עוסקות יותר בעבודת טיפול ללא שכר, ולכן גם עובדות יותר במשרות חלקיות ונסמכות יותר על מערכת הביטחון הסוציאלי", מסבירה ד"ר יעל חסון, מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה. "היעדר התייחסות לאתגרים עימם מתמודדות נשים הוביל לנסיגה בכל הקשור לשוויון".
הדו"ח מציג גם פגיעה קשה באמהות חד-הוריות במהלך המגפה. על-פי נתוני הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ההרעה במצב הכלכלי בעקבות מגפת הקורונה הביאה לגידול במספר הבקשות לשינוי דמי המזונות: הן להפחתת מזונות מצד המשלמים – גידול של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והן להגדלת מזונות מצד המקבלות. הצפי הוא להחמרה נוספת.
ואם לא די בפגיעה הכלכלית הקשה, האלימות כלפי נשים בתקופה זו גאתה לשיאים חדשים - בבית ומחוצה לו. לאורך כל חודשי הקורונה דיווחה המשטרה על עלייה במספר התיקים שנפתחו מדי חודש בגין אלימות כלפי נשים במשפחה, ביחס לחודשים המקבילים בשנה הקודמת.
כך למשל, בינואר 2021 נפתחו 1,451 תיקים, עלייה של 20% ביחס לינואר 2020; בין החודשים ספטמבר-נובמבר 2020 נפתחו 1,221 תיקים בגין עבירות מין נגד נשים, עלייה של כ-22% בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2019; ובין החודשים ספטמבר-דצמבר 2020 התקבלו למעלה מ־1,400 פניות לקו 118 של משרד הרווחה בגין אלימות נגד נשים במערכות זוגיות.
