מחקר שפורסם השבוע ביפן מזהיר כי אם לא יחול שינוי בחוק המחייב בני זוג נשואים לוותר לחלוטין על שם משפחתו של אחד מהם ולשאת שניהם רק את שם משפחתו של האחר, התוצאה תהיה שבתוך כ-500 שנה מהיום לכל היפנים יהיה שם משפחה זהה – "סאטוֹ".
חוק יפני עתיק שנמצא בתוקף עוד מהמאה ה-19 מחייב את כל בני הזוג הנישאים במדינה לבחור להם את שם המשפחה של אחד מהם בלבד, אבל מחקרים מראים שב-95% מהמקרים האישה היא שמוותרת על שם משפחתה ומקבלת עליה את שם משפחתו של הבעל. בשנים האחרונות גוברות הקריאות לשנות את החוק, לא רק כדי להימנע מפגיעה במעמד האישה, אלא גם כדי לחסוך קשיים בירוקרטיים ועוולות כלכליות הנגרמים למי שנמנעים מנישואים כדי לא לוותר על שמם.
לפי המחקר שערך הירושי יושידה, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת טוהקו, אם הנוהג הקיים לא ישונה, הרי שבשנת 2531 כל אדם ביפן יישא את שם המשפחה "סאטו". כבר כיום זהו שם המשפחה הנפוץ ביותר במדינה, וכ-1.5% מהאוכלוסייה נושאים אותו. לדברי יושידה, "אם כולם ייקראו סאטו, ייתכן שנצטרך להתחיל לפנות זה לזה בשם הפרטי או באמצעות מספרים. זה לא יהיה עולם שטוב לחיות בו. מדינה שבה כולם ייקראו סאטו לא רק תהיה לא נוחה למחיה, אלא היא גם תפגע בכבודו האישי של האדם ותוביל לאובדן מסורות ומורשות משפחתיות ששרדו שנים". בתרבות היפנית נהוג שאדם מוצג קודם בשם משפחתו, ורק אחר כך בשמו הפרטי.
המחקר שערך יושידה הוזמן על ידי ארגון "פרויקט חשוֹב על שֵם", הקורא לעגן בחוק את זכותם של בעל ואישה לשאת שמות נפרדים, והפרופסור הודה כי ההערכה שניפק נשענת על כמה הנחות יסוד שאפשר להתווכח איתן, אבל התעקש כי הוא לכל הפחות ממחיש את הנזק הפוטנציאלי – בין שיתממש במלואו ובין שלא – אם החוק לא ישונה. יושידה חישב ומצא כי בין 2022 ל-2023 חל גידול של פי 1.0083 במספר היפנים ששם משפחתם "סאטו", ואם הגידול הזה יישאר עקבי אזי בשנת 2446 תישא כבר חצי מאוכלוסיית יפן את שם המשפחה הזה, ובחלוף 85 שנים נוספות הוא יעטר את תעודות הזהות של היפנים כולם. אם החוק ישונה, לעומת זאת, ב-2531 רק 7.96% מהיפנים יישאו את השם סאטו.
לפי יושידה, התחזית שלו עשויה שלא להתממש אם תימשך הירידה בשיעור בני הזוג היפנים הבוחרים להינשא, ואם אוכלוסיית יפן תמשיך להתכווץ בשל שיעור הילודה הנמוך.
יוקיו התחכם 3 פעמים: "התחתנו והתגרשנו אחרי כל ילד"
המתנגדים לשינוי החוק, בהם אנשי המפלגה הליברל-דמוקרטית, שהיא מפלגה שמרנית, מזהירים כי שינוי כזה יפגע באחדות המשפחה היפנית ויגרום בלבול לילדים. תומכי השינוי מנגד טוענים כי המצב שבו כמעט תמיד האישה היא שמקבלת עליה את שם משפחתו של הבעל מעמיס עליה טרדות בירוקרטיות, כגון הצורך לשנות את שמה בשלל מסמכים רשמיים ובחשבונות בנק, וכי הדבר גם מקשה על נשים לפתח קריירה. האפשרות היחידה העומדת לבני הזוג כדי להימנע מקבלת שם אחד ויחיד היא להתנזר מנישואים, אבל במקרה כזה נפגעות זכויותיהם בתחומי הירושה, המסים וגידול הילדים.
בחודש שעבר הגישו שישה זוגות יפניים עתירה נגד ממשלת יפן, ובה דרשו לאפשר להם לשאת שמות משפחה נפרדים אחרי שיינשאו. אחת העותרות, אישה בת 50 שביקשה להישאר בעילום שם, סיפרה אז שהיא ובן זוגה חיים יחד זה 17 שנה ומגדלים בת, שכיום היא כבר נערה, אך מעולם לא נישאו: "שנינו שונאים את הרעיון לשנות את שמות המשפחה שלנו, ולא רצינו לכפות אחד על השני לשנות את שמו, אבל העובדה שאנחנו לא נשואים רשמית למרות שאנחנו חיים יחד כמשפחה כבר 17 שנה גורמת לנו בעיות, למשל בתחומי הירושה, במתן הסכמה לניתוח, בתשלומי מס ועוד".
עותר אחר, יוקיו קויקה בן ה-66, סיפר שהוא וזוגתו, יוקרי אוצ'יאמה בת ה-56, התחתנו מחדש בכל פעם שאחד משלושת ילדיהם נולד כדי לקבל חזקה משותפת עליו – ואז התגרשו: "רצינו להימנע מלהיות נשואים, כדי לכבד כל אחד את האישיות של האחר. מעולם לא חשבתי למחוק את השם שלי".
בית המשפט העליון של יפן קבע בעבר פעמיים, ב-2015 וב-2021, כי החוק הנוכחי אינו מנוגד לחוקה, אך הפציר בחברי הפרלמנט היפני לקדם הצעת חוק שתענה על הקריאות הגוברות לגלות גמישות רבה יותר.
