בימים האחרונים נפוצה ההקבלה בין הניסיונות של בנימין נתניהו להקים ממשלה לבין הסיטואציה הדומה אחרי בחירות מרץ 2021, רגע לפני שימינה ערקה לקואליציית "השינוי". ההשוואה מבוססת על כך שבשני המקרים מתייחס בצלאל סמוטריץ' לאפשרות של נתק – במובן הסוציולוגי הרחב שלו - בין הליכוד לבין המגזר הציוני-דתי. מדובר בהקבלה חשובה והנה ההסבר לכך.
כזכור, לפני בחירות 2021 היו סמוטריץ', נפתלי בנט ואיילת שקד חברים באותה רשימה, וטבעי היה שגם ימשיכו יחד. השותפות פורקה כשסמוטריץ' טען שבנט יקים ממשלה עם השמאל, מה שאכן קרה בסוף. הוא גם זיהה שהדבר עלול להוביל לנתק בין המגזר הדתי לבין תומכי הליכוד, ובראיון לירון אברהם הצהיר אז: "אם ביום שאחרי הבחירות סער ובנט יפנו עורף למחנה הלאומי וילכו להקמת ממשלה עם השמאל - אנחנו לא נהיה שם. נקודה. הציונות הדתית לא תפנה עורף לשותפים במחנה הלאומי".
באוקטובר האחרון, לקראת בחירות מס' 5, הוא הסביר ל"גילוי דעת" שהשותפות עם הליכוד אינה רק אידאולוגית, אלא דרך פעולה חיונית להגשמת ערכי הציונות הדתית: "המגזר שלנו הוא מיעוט במדינת ישראל. אנחנו לא מספיק חזקים כדי לקבוע מדיניות לבד. לכן יצרנו במשך שנים ברית עם עורף אלקטורלי חזק של הציבור הליכודי והחרדים ואת הברית הזו אסור היה לשבור".
בקושי כמה שבועות חלפו, והנה התגלה שהציבור הליכודי קשה עורף. בעקבות ההתעקשות של הציונות הדתית על קווי יסוד ועל תיק הביטחון אבחן פרשן ערוץ 14 יעקב ברדוגו שסמוטריץ' לקה בבנטיזם, אבישי בן חיים מערוץ 13 הוסיף שמדובר בהתנשאות של הכיפות הסרוגות וביטוי לשותפות עם אליטת השמאל, איש התקשורת נועם פתחי הסביר ש"עלה לו" (לסמוטריץ'), ופעיל הליכוד המנומס רמי בן יהודה הזהיר לבל ימתח את החבל.
הדברים מוכרים וידועים. התגובות האלה דומות להפליא לאלו שהופנו כלפי בנט ושקד, והולידו את המונח "מכונת הרעל". התנגדות אידיאולוגית לממשלת בנט-לפיד, ואפילו חריפה, הייתה כמובן מוצדקת גם לטעמי, אבל השימוש בנשק הזה גם כלפי שותף למחנה מוכיח שלא מדובר היה במאבק אידאולוגי אלא בתאוות שלטון בלבד.
(צילום: משי בן עמי)
יש היגיון בכך שהמפלגה הגדולה ביותר בקואליציה תקבל את התיקים המשמעותיים, אבל זה לא אומר שלהיגיון יש זיכרון כל כך קצר. אביגדור ליברמן כיהן כשר הביטחון בממשלת הליכוד עם שישה מנדטים. אהוד ברק קיבל חמישה תיקים לשישה חברי מפלגת העצמאות עליה השלום. משה כחלון היה שר האוצר עם ארבעה מנדטים. ראש הממשלה בכל המקרים האלו היה נתניהו. אז למה סמוטריץ', שמייצג שבעה מנדטים, הפך להיות סחטן? למה דווקא הוא זה ש"מותח את החבל"? התשובה פשוטה: יש כיפה לראשו.
עקיבא לםדניס ויסלפומה שמדהים הוא שבזמן הזה הצרות בליכוד גדולות יותר. ישראל כץ, דוד ביטן, דודי אמסלם ואחרים עשויים לחולל מהומות אם לא יקבלו את התפקידים המתאימים בעיניהם, ועוצמה יהודית מקפיאה ומפשירה כראות עיניה את המגעים הקואליציוניים כולל איומים על הליכה עד הסוף.
חשבון הנפש שהיה חייב להתבצע במצודת זאב אחרי עריקת ליברמן לשמאל, נטישת בנט את הימין ועזיבת סער את הליכוד מעולם לא הושלם. ספק אם החל. האם בעתיד הלא רחוק גם סמוטריץ' יוגדר כחלק מהשמאל? כדי שזה לא יקרה, מוטב להנמיך את הלהבות לפני שהמגעים להקמת הממשלה הלאומית המתבקשת יצאו משליטה.
- עקיבא לם הוא יועץ תקשורת ובעל הבלוג "קצת על הרבה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
