ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה היום (שלישי) במניעת גירוש ילדי עובדים זרים שנולדו בישראל. הוועדה התכנסה בעקבות פנייה שהתקבלה בנושא מהמוקד לפליטים ומהגרים.
בעוד שח"כ אסף זמיר וח"כ עופר כסיף קראו לשינוי מדיניות ולמציאת פתרונות שישאירו את הילדים בארץ, חברי הכנסת מאי גולן ואריאל קלנר הביעו עמדות מנוגדות: "יש פה אנשים שרוצים את 'מדינת כל מסתנניה', זו זכותם".
הטענה המרכזית של המוקד היא שישראל ממשיכה לייבא עובדי סיעוד, ומצד שני היא מגרשת את ילדיהם. "רוב משפחות מהגרי העבודה חיות בתל אביב, שבה נמצאים מעט יותר מ-1,000 ילדי מהגרי עבודה מגיל לידה עד שש. כ-700 ילדי מהגרים לומדים במערכת החינוך הישראלית, בהם כמה עשרות ילדים בבתי ספר תיכוניים", מסרו. "עמדת המדינה היא שלנשים וגברים שחצו את העולם על מנת לסעוד את קשישי המדינה ולהתפרנס בכבוד, אין את הזכות הבסיסית להתאהב, לקיים זוגיות ולגדל ילדים. היות שמדובר בגזרה שהציבור אינו מסוגל לעמוד בה, מדי שנה נולדים בישראל ילדים למהגרי עבודה".
המוקד הסביר כי מחקרים מראים שגם כליאה לתקופה קצרה מזיקה לרווחתם הנפשית והפיזית של הילדים, והשפעותיה עלולות להימשך כל החיים.
ח"כ אסף זמיר, שיזם את הדיון, אמר בפתיחתו: "אני מלווה את הסוגיה הזאת כבר יותר מעשור, ולמדינת ישראל אין מדיניות ברורה בנושא. זה מייצר מציאות בלתי נתפסת ואכזרית כלפי ילדים שזה הבית שלהם, שכל חטאם הוא שהם נולדו להורים ללא מעמד. בשם איום דמוגרפי שקרי, המדינה עושה לילות כימים כדי לתפוס את אותם ילדים ולזרוק אותם מכאן. ביקשתי לקיים את הדיון כדי שתצא קריאה להקמת ועדה שתייצר קריטריונים ברורים שימנעו מקרים קורעי לב. החובה שלנו.
"דווקא השנה, שכל העולם מתכנס ללמוד מחדש את החשיבות של ערבות הדדית ורגישות כלפי אוכלוסיות מוחלשות, זו הזדמנות לעשות עוד צעד עבורם", הוסיף זמיר, "מדובר בקבוצה לא גדולה של ילדים שלא מאיימת על איש. הגיע הזמן לעשות חסד עמם ועם הבניין הזה".
לעומתו, ח"כ אריאל קלנר אמר בדיון: "אי אפשר לנתק את ההתייחסות האנושית מההתייחסות הכללית. אנחנו פה כדי לקבוע מדיניות, לא כדי לתפעל צורך אנושי כזה או אחר. מה הסנקציה כלפי עבריינים? לא ייתכן שילדים יהיו 'גרין קארד' אנושי. לא ייתכן שהורים ישתמשו בילדים שלהם בצורה צינית. אם אנחנו אומרים לאנשים שבזה שיהיו להם ילדים כאן הם יקבלו אזרחות, אנחנו מתמרצים את ההתנהגות הזאת".
ח"כ עופר כסיף התייחס בדיון למדיניות רשות האוכלוסין וההגירה בעודו מספר על מקרה שנגע לליבו. "חטפו את רוהאן ואת אמו רוזמרי פרז מביתם בלי לאפשר להם לקחת בגדים וחפצים. את המינימום לא אפשרו להם. החזיקו אותם במתקן כליאה בנתב"ג כמו עבריינים, על אף שהם לא עשו רע לאיש", הוא אמר.
כסיף סיפר עוד כי כשהוא הגיע לבקר את האם והילד במתקן שבו הם שהו, אסרו עליו להיכנס. "מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה מור-יוסף בעצמו נתן הוראה לא לתת לי להיכנס, ובחוצפתו הוא הודה שעשה זאת כי הודעתי לתקשורת שהולכים לגרש את רוהאן. כשהצלחתי להיכנס לבסוף, לא אפשרו לי להכניס אפילו שוקולד שחבריו לכיתה של רוהאן הכינו לו. לא הסכימו להכניס שוקולד לילד שעומד להיות מגורש. זו דוגמה למדיניות המרושעת והגזענית של המדינה".
ח"כ מאי גולן הוסיפה: "ברור שלוועדה הזאת יש שני מחנות. הסיפור פה הוא לא הילדים, שאני בטוחה שהם מקסימים, זה לא העניין ואתם יודעים את זה. העניין הוא שאתם רוצים להכשיר את העובדה שכל עובד שיבוא למדינת ישראל ויוליד פה ילד, אוטומטית יקבל אזרחות. זאת מדינת ישראל, יש אינטרס לשמור עליה. בכל מדינה אחרת, כשמהגר רוצה להביא ילדים לעולם, הוא חוזר לארץ שלו. יש פה אנשים שרוצים את 'מדינת כל מסתנניה', זו זכותכם".
בתגובה לקריאות כלפיה שבהן היא הואשמה בגזענות, אמרה גולן: "המילה 'גזענית' עוברת לידי, לא מרגשת אותי". לח"כ כסיף היא אמרה: "למזלי אתה מייצג מיעוט קטן. רוב העם חושב כמו שאנחנו חושבים. אין בעיה להביע חמלה, אבל מי שואל כמה זה עולה לנו? אני בעד שתוקם וועדה שתבחן כל מקרה לגופו".
אל הוועדה הצטרפו דניאל קרוז ואחותו, אחים מהפיליפינים העומדים בימים אלה בפני גירוש יחד עם אימם בחזרה לארצם. המקרה התפרסם בשבוע שעבר בעקבות פוסט שפורסם תחת פרויקט המאבק "משאירים את דניאל בבית" שהקימו חבריו מהצופים.
"אני עצוב מאוד מאז שקיבלתי את ההודעה", דניאל סיפר ל-ynet לפני כשבוע. "אני לא רוצה לעזוב את החברים שלי, את בית הספר שאני אוהב, את הצופים, את החניכים שלי. כל מה שאני מכיר זה פה, אני לא מכיר שום דבר אחר, אני אפילו לא יודע את השפה שם", הוא אמר. "אני לא מבין למה רוצים לגרש אותנו מפה, מה עשינו? אני ישראלי, נולדתי פה. פשוט שלחו לנו דף ואמרו שזה מה שהולך לקרות. גם אמא שלי ואחותי עצובות מאוד, גם הן מרגישות פה בבית".