בשעה שהשורות האלה נכתבות, המוצרים המרכזיים של תאגיד העל פייסבוק עודם מנותקים, תוצאה של אחת התקלות החמורות בהיסטוריה של החברה. הישראלים – כמו הרבה עמים אחרים – גילו אמש את המשמעות של אינסטגרם, ווטסאפ, פייסבוק ומסנג'ר שלא מתפקדים. זו הייתה המחשה יוצאת דופן לשני עניינים: ראשית, עד כמה המציאות שלנו תלויה בחברת הענק הזו; ושנית, עד כמה – בניגוד למלל שמושמע מטעם אנשיה – כל מוצריה הם בעצם חלק מתודעה אחת, כזו שבגלל תקלה יכולה להתרסק ברגע ולגרום אגב כך לנזקים למשתמשים.
זה היה יום רע לפייסבוק, והכשל הטכני היה רק הדובדבן שלו. המהות הייתה יציאתה לאור של פרנסס האוגן, עובדת לשעבר בחברה שהעתיקה עשרות אלפי דפים ממסמכים פנימיים ומסרה אותם לידי ה"וול סטריט ג'ורנל" וכלי תקשורת אחרים. בראיון לתוכנית "60 דקות" שבה נחשפה המחישה האוגן שוב את מה שפורסם וידוע כבר שנים: כיצד פייסבוק יודעת היטב שהאלגוריתם שלה מתעדף מעורבות, וזו עובדת טוב יותר עם כעס, טינה והתקוממות. קיטוב הוא דבר שמייצר הכנסות; אמת איננה רלוונטית. איך דוחות פנימיים של אינסטגרם הבהירו עד כמה הרשת עלולה לגרום נזק לדימוי הגוף של נערות צעירות, וכיצד הן משתמשות בה יותר דווקא כאשר ביטחונן העצמי מתערער, וחוזר חלילה.
האוגן לא אמרה שום דבר חדש, והיא בעצמה הצטרפה לחברה אחרי בחירות 2016, שבהן שימשה פייסבוק כלי להפצת סיפורים כוזבים בשיעור גבוה יותר, לעיתים, מסיפורים אמיתיים. רבים מהסיפורים האלה יוצרו בתעשייה מוסדרת של פייק ניוז למטרות רווח, או בידי גורמים הקשורים למשטר פוטין. האוגן הצטרפה לחברה אחרי שנודע כי השימוש בפייסבוק היה חיוני לביצוע של רצח העם במיאנמר בבני מיעוט הרוהינגיה. החשיבות של מעשיה איננה באיזו הרואיות חלולה של מי שהייתה חלק מהשיטה וכעת מנסה להמציא את עצמה מחדש, אלא בהבאת מסמכים שעשויים לסבך את פייסבוק עם הרשויות האמריקניות ממש, ובפרט הרשות לניירות ערך.
לא כדאי לטעות: פייסבוק הגיעה לשיא בערך המניה שלה לפני זמן לא רב, והיא איננה חלשה כמו שמשתמע מעוצמת המאמרים הביקורתיים נגדה. הקרב הזה רק מתחיל
תחשבו על זירת הקרבות המרכזית סביב החיסונים בישראל; היא איננה על גבי העיתונים או אפילו בטלוויזיה. המקום שבו הקרב הזה מתחולל הוא ברשתות החברתיות. לפני כמה חודשים פרסמתי במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" כיצד פייסבוק מכרה מודעות למכחיש קורונה ישראלי שטען שהמגפה היא "הונאה". לא רק שהיא לא טיפלה בפוסטים שלו, היא עשתה מהם רווח ישיר. ממילא עבור חברה ציבורית כמו פייסבוק מקום כמו ישראל לא חשוב במיוחד; היא נסחרת בארה"ב.
המדליפה מפייסבוק נחשפת
אז אף שבפייסבוק התעקשו שהם ביצעו מהלכים להגבלת הפייק ניוז, ההתרשמות היא שבארץ רוב התעמולה נגד חיסונים והטענה המוטרפת שהמגפה לא קיימת מופיעה בין דפי פייסבוק. כמה אנשים נדבקו בגלל זה? כמה מהם הדביקו מבוגרים יותר? כמה מתו? וכמה כסף הרוויחה פייסבוק מה-engagement הנפיץ סביב חיסונים, ובמילים אחרות - מריב רעיל שצד אחד שלו מפיץ שקרים? ובכלל – האם יש תאגיד בהיסטוריה שאחראי להפצה יותר המונית של כזבים?
נדב אילאביגיל עוזיהסתיים העידן שבו פוליטיקאים אנלוגים דיברו בהערצה שטופת דמע על "האינטרנט" וחשבו שפייסבוק ודומיה הם איזה ארגונים הומניטריים. הפוליטיקאים האלה עברו מהעולם וגם בוחריהם. התקלה אמש (יום ב'), ובעיקר העובדות הנחשפות, מחייבות פעולה לגבי תאגיד הענק הזה: פירוק המונופול, פיצול החברות השונות, ניטור צמוד של הרשתות החברתיות באופן שלא מאפשר זריעה קבועה של שנאה ושקרים בתוככי השיחה הציבורית, ואגב כך הפרה טוטלית של פרטיות.
לא כדאי לטעות: פייסבוק הגיעה לשיא בערך המניה שלה לפני זמן לא רב, והיא איננה חלשה כמו שמשתמע מעוצמת המאמרים הביקורתיים נגדה. הקרב הזה רק מתחיל.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
