תלמידים בסיכון "בעלי צרכים מיוחדים", שהוצאו מבתיהם בצו בית משפט בעקבות התעללות או הזנחה, מופלים לרעה במערכת החינוך ולא מקבלים את המענה שלו הם זקוקים. התלמידים, שהוצאו למסגרות חוץ ביתיות בפיקוח משרד הרווחה, לא מקבלים מענים פרא-רפואיים ופדגוגיים, בהם שעות לימוד, תגבורים, טיפולים ותכני העשרה הניתנים לתלמידים הלומדים בבתי ספר לפי חוק החינוך המיוחד.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
קליניקה לזכויות נוער ולצעירים במצבי סיכון במרכז לחינוך משפטי קליני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בשם "עמותת אותות – דלת לחיים חדשים", עתרה לבג"ץ בבקשה לתקן את "העוול ההיסטורי שבמסגרתו בני ובנות נוער בסיכון, שבשל מצבם הוצאו מבתיהם, אינם מקבלים ממשרד החינוך את מלוא הזכויות שלהם הם זכאים לפי חוק".
העתירה הוגשה לאחר שגם גורמים בכירים במשרד רווחה הודו שלמצב הנוכחי אין כל הצדקה וכי הוא פוגע בנערים ובנערות. מטבלה המשווה בין השירותים החינוכיים המוענקים באמצעות תוכנית היל"ה, האמונה על מתן שירותי חינוך לתלמידים בסיכון, לעומת אלו המוענקים במסגרת בית הספר של החינוך המיוחד עולים פערים משמעותיים.
בין היתר תלמיד בסיכון שהוצא מביתו מקבל שלוש שעות למידה לעומת 5.7 שעות בחינוך המיוחד. כמו כן, תלמיד בסיכון אינו מקבל סייעת לכיתה, אינו מקבל שעות טיפול ביצירה, שעות תגבור ותכני העשרה הניתנים לחינוך המיוחד. הפערים גם ביחס לצוותי החינוך והמכירות - המורים המלמדים אותם אינם מקבלים תגמול שעות שהייה וישיבת מורים וגם מקבלים מגוון מצומצם של השתלמויות.
מהעתירה עולה כי נכון להיום ישנם יותר מ-1,000 בני ובנות נוער המוגדרים כ"נוער בסיכון", שבשל מצבם הוצאו מבתיהם ושוהים במסגרות השמה חוץ ביתיות ולומדים במסגרת תוכנית היל"ה. העותרים טוענים כי למרות שבפועל בני ובנות הנוער בסיכון עונים, רובם ככולם, להגדרה החוקית של "תלמיד עם צרכים מיוחדים" לפי חוק חינוך מיוחד, ישנם פערים בין תלמידים הלומדים במסגרת תוכנית היל"ה לאלה הלומדים בחינוך המיוחד, בכל הנוגע למשאבים, תקציבים, תוכניות לימוד, סגל הוראה ותנאי העסקת מורים.
כך שבפועל, תלמידי תוכנית היל"ה מקבלים פחות. פחות שעות לימוד, פחות סייעות בכיתה, פחות טיפולים, פחות שעות תגבור ובכלל פחות תנאים התואמים את הצרכים שלהם. כל אלו מביאים לכך ששיעורי הזכאות לבגרות בקרב נערים הלומדים במסגרת תוכנית היל"ה נמוכים מאוד ועומדים על 9% לשנת 2022.
העותרים מבקשים כי חוק החינוך המיוחד, על כל הטבותיו, ייושם גם לגביי אותם אלה השוהים במסגרות השמה חוץ ביתיות בפיקוח משרד הרווחה.
ד"ר עו"ד שירן רייכנברג, מנחת הקליניקה, סיפרה: "אנחנו בפקולטה למשפטים מפעילים מספר קליניקות משפטיות שמטרתן לסייע לגורמים ואוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית למצות את זכויותיהן מול גורמי הממשל ומערכות המשפט. במקרה המדובר, זוהי אחת מהאוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית שמפאת מצבן וגילן הצעיר חבריה וחברותיה נחשבים לשקופים. הם גם נמצאים בצומת דרכים, שבה היכולת לקבל השכלה ראויה יכולה להבטיח להם ולהן חיים טובים יותר מאלה שחוו בבתיהם".
בועז הרמן, מנכ"ל עמותת "אותות-דלת לחיים חדשים, הוסיף: "מבחינתנו, לאחר שניסינו בכל דרך אפשרית לסייע לנערים ולנערות, ברור לנו כי מדובר בלאקונה חברתית חמורה הדורשת תיקון גם בשביל להבטיח לנערים ולנערות השכלה וחיים טובים יותר וגם בשביל החברה הישראלית בכללותה. הבנו משיחות רבות שקיימנו עם גורמים בכירים במשרד הרווחה, כי הדרך היחידה לפתור את המצב, היא דרך מערכת המשפט. אנחנו סמוכים ובטוחים בפסיקתו העתידית של בית המשפט".
משרד הרווחה מסר בתגובה: "האחריות על תוכנית הלימודים במסגרות חסות הנוער היא של משרד החינוך, ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי אין כל סמכות בנושא. עקב חשיבות העניין למצבם הכללי של בני הנוער במסגרות חסות הנוער ולעתידם, פועלים גורמי המקצוע במשרד מול עמיתיהם במשרד החינוך כדי להתאים את תוכנית הלימודים לצורכיהם של בני הנוער".
משרד החינוך מסר בתגובה: "המשרד יגיב לעתירה בין כותלי בית המשפט, כמקובל".