שני טנקים חבוטים אורבים בקרחת יער קטנה, מאות מטרים ממעבר קונייטרה, מסוככים על מוצב "קיפוד" שקם לחיים אחרי 50 שנה, בדומה לתעלות ההנדסיות הסמוכות שחודשו נגד פלישה קרקעית מסוריה. מקלעים ואמצעי תצפית של לוחמי חי"ר מהמחלקה המשולבת מגיחים מחרכיו החלודים של המוצב הקטן, זכר למלחמת יום הכיפורים. הם מכוונים מזרחה, כשמעליהם האיום האווירי הוא בכלל מצפון מערב – מלבנון. מהצד הסורי נורו לפה מאז 7.10 "רק" 20 רקטות וכטב"מים.
כך צה"ל נערך לפלישה לגולן | תיעוד מיוחד
(צילום: יואב זיתון, אפי שריר, דו"צ)
10 צפייה בגלריה
לוחמי צה"ל מתרגלים פלישה לגולן. מספר קווי הגנה - כלקח מה-7.10
(צילום: יואב זיתון, אפי שריר, דו"צ)
10 צפייה בגלריה
טנק ישראלי מעבר לגדר המערכת - אך בשטח ישראל. פטרולים רועשים עד לתלם האחרון
(צילום: יואב זיתון, אפי שריר, דו"צ)
10 צפייה בגלריה
פטרול צה"ל מעבר לגדר המערכת. ירי גם לעבר "רועי צאן" שמתקרבים
(צילום: יואב זיתון, אפי שריר, דו"צ)
הפגיעה הקטלנית במג'דל שמס הפכה לתזכורת נוספת כיצד נורמלה איחודה של רמת הגולן עם הגליל כזירת לחימה אחת של חיזבאללה נגד ישראל בצפון. זאת הייתה הפעם השנייה תוך שבועיים, שרקטה תקנית, גדולה ומדינתית, מתוצרת איראן, תמרנה את מערכות כיפת ברזל של צה"ל והרגה אזרחים בגולן בפגיעה ישירה. ככל שחולפים החודשים, מרבית הקורבנות הישראלים בצפון הם בכלל מכאן, מרמת הגולן שלא פונתה כלל מתושביה, וכביכול שומרת על מעין שגרה שרחוקה עוד יותר מתשומת הלב הישראלית.
בשטח עצמו המציאות אחרת. לא רק שמוצבים ובסיסים בגולן מותקפים על בסיס יומי באמצעות מטחי רקטות וכטב"מי נפץ, מצומת בית המכס ומזרחה עד לגבול, אלא שפעילי טרור מנסים בחסות הצבא הסורי להתקרב עוד יותר ליישובים הישראלים, לפתוח מפה גם חזית קרקעית שתעסיק את צה"ל ותבריח עוד ישראלים לעומק ישראל, בפרוץ עימות צבאי נרחב.
איוש מוצבים, שיקום מכשולים - ושינוי תפיסה
בינתיים, הכל פה משתנה: צה"ל מאייש מחדש מוצבים בני 50 ו-60 שנים שהפכו לאתרים היסטוריים בגבול כמו בעמק הבכא ומול תל-חרה; משקם מכשולים הנדסיים כתעלות ישנות נגד פלישת טנקים שיעכבו קמעה את כניסת הפיק-אפים של המיליציות ופעילי חיזבאללה ממזרח ביום הדין; ובעיקר משנה תפיסה: כל מבנה ברצועה המפורזת שבו נעשה שימוש צבאי מול ישראל – מופצץ, כל "רועה צאן" שמתקרב בכסות תמימה לאסוף מודיעין, נעצר או חוטף כדור ברגל, כל סנטימטר ב"קו אלפא" שמעבר לגדר אך בשטח ישראל זוכה לנוכחות צה"לית יומית, בטנקים, בכוחות חי"ר ובכלי הנדסה כבדים שמעבים עוד ועוד את תלוליות ותעלות המכשול. כל חייל וקצין פה באוגדה 210 החולשת על 80 הק"מ שבין חמת גדר למג'דל שמס מתכונן למשימה אחת: כיצד למנוע את 7 באוקטובר ברמת הגולן.
10 צפייה בגלריה
לוחמי צה"ל בגבול. ערוכים לבלום פלישה של המיליציות הפרו-איראניות, גם בלי התרעה מודיעינית
(צילום: יואב זיתון, אפי שריר, דו"צ)
לפי הערכות בצה"ל, יש בטווח מינימלי של כ-40 ק"מ ואילך מהגולן, עשרות אלפי פעילי מיליציות פרו-איראניות "מובטלים" ברחבי סוריה ובעיראק, שעדיין מקבלים שכר, אימונים ואמצעי לחימה מטהרן, אך מאז סוף מלחמת האזרחים ב-2019 באזור הם בעיקר יושבים על הגדר, מחכים לפקודה, כמעין שכירי רכב מנוסים, ערב רב שלא סרים למשטר אסד. בצה"ל מבטיחים שהם רחוקים דיו מהגבול עם ישראל, כשבתווך כוחות שיטור רוסים וצבא סורי, ובעיקר יכולת ישראלית לנטר ולעקוב אם יחלו לדהור על הטנדרים שלהם מערבה לעבר רמת הגולן. תרחיש שכזה עלול להגיע בהפתעה כיוזמה איראנית, או במלחמה אזורית שניצניה כבר הורגשו בישראל בחודשים האחרונים.
התוכנית למניעת 7 באוקטובר בצפון
בינתיים, אותן מיליציות מסתפקות בשיגורי כטב"מי נפץ לעבר ישראל ומעת לעת גם רקטות, אמנם כמעט אחת ליממה, אך עדיין במספרים קטנים. ביצור הגבול עם סוריה החל עם תחילת מלחמת האזרחים לפני כעשור בהקמת גדר "שעון חול" גבוהה וחדשה, מהסוג שנפרץ בקלות ב-7 באוקטובר מול עזה. לכן לוחמי ההנדסה הקרבית עובדים סביב השעון, מעבירים פה באופן מעשי את קורסי ההכשרה שלהם ואף עוד מלפני 7.10.
"יש לנו תוכנית כיצד למנוע הגעה של מסות של מחבלים, תוך ניצול תוואי השטח ברמה שרובו מישורי ונשלט בתצפית", אומר לי כאן אחד הקצינים, "בסוף זה ניתוח קרקע, יש כאן מעברים הכרחיים וגם מכשולים טבעיים כוואדיות מחורצות בנחל הרוקאד שבדרום הרמה, שכל אויב חייב לקחת בחשבון, וקודם כל אנחנו". איזור החיץ כאן על בסיס הסכם הפסקת האש מ-1974 נמתח בין עשרות מטרים לקילומטר בממוצע, מגדר המערכת ועד לשטח המפורז המסומן בקו חביות על תרנים. מעבר ל"קו אלפא" זה יש את "קו בראבו", עוד כברת דרך צרה שבה לאף כוח צבאי כבד אסור לשהות.
10 צפייה בגלריה
תיעוד בלעדי: מבנה המחבלים שהותקף ע"י צה"ל בצד הסורי של הגבול
(צילום: יואב זיתון, אפי שריר, דו"צ)
במלחמת האזרחים ישראל העלימה עין מהגעה של כוחות משוריינים סורים למרחב שנושק לגבול, כולל לתוך כפרים צמודים כחאן-ארנבה, כדי לנסות ולאפשר לצבא הסורי להילחם במורדים ובהם בג'בהת אל-נוסרא, אותו סניף של דאעש מול ישראל. כעת מזוהה תנועה קלה של כלים משוריינים מהצבא הסורי בקרבת הגבול אבל לא באופן שמפר את הסכמת האש, ולא בטווח ראייה או משקפת, אבל כן יכול להעיד על סימני עצבנות במרחב. בסך הכך, מקו גדר המערכת שנראה לעין ועד לשטח הסורי - מפרידים בין קילומטר לעשרה קילומטרים ברצועת השטח הכפולה שבין שתי המדינות, תלוי באזור שברמה. בצה"ל בטוחים שפרימטר ארוך ורחב זה יהווה מרחב אבטחה מספק מפני פלישה ללא התרעה מודיעינית.
לצד הפעילות של צה"ל וסוללות תותחים חדשות וארטילריה מדויקת שנפרסו פה בחצי השנה האחרונה, אוגדה 210 מקפידה לשלוח כוחות כל יום אל מעבר לגדר המערכת, באופן גלוי ורועש, למימוש הריבונות הישראלית. פקחי אונד"וף פה מפטרלים כל העת, ומעבר קונייטרה, היחידי בין ישראל לסוריה, נפתח למעשה שלוש פעמים בשבוע רק עבורם. ימי חתונות הדרוזים במעבר או מכירת התפוחים של מסעדה ובמג'דל שמס לכפרים בגולן הסורי הפכו מזמן לזיכרון מעומעם מימים אחרים.
אולם האוגדה המרחבית כאן היא בבסיסה הגנתית, ואחרי טראומת 7 באוקטובר והרצון להשאיר כאן אוכלוסייה, לשמר את חופש העבודה שניתן לחקלאים עד לתלם האחרון, בצל התיירות הגוססת עם הצימרים שנפגעו קשות ואתרי הטבע שדוללו ממבקרים, צה"ל בונה כאן קווי הגנה מפני פלישת אויב: הקו הקדמי שתואר לעיל, עם איוש מחדש של מוצבים ישנים, עמוסים בקורי עכביש בין מחילות ותעלות וכעת גדושים בלוחמים, בעיקר מגדודי מילואים; וקו הגנה שני על בסיס היישובים עם כיתות כוננות חמושות לעילא ומיומנות לצד מוצבי "קיפוד" קטנים. אמנם זה נשמע כתסריט דמיוני וארכאי שמתאים לתקופות קהלני ויה-יה, אבל ההלם של 7 באוקטובר גורם לצה"ל שינוי חסר תקדים בכל גזרות הגבול. "אנחנו כבר מתרגלים את תפיסת ההגנה החדשה, כמעבר משגרה לחירום, עם היישובים ועל בסיס הכוחות הקיימים עוד לפני שתגיע התגבורת", מסבירים בצבא, "עוד לא עשינו תרגיל לפינוי יישובים מהרמה אבל יש שיח על זה".
10 צפייה בגלריה
הכפר אל-חאמדיה ליד הגבול. מבנה המחבלים התגלה ליד המסגד
(צילום: יואב זיתון, אפי שריר, דו"צ)
המענה להתארגנות חיזבאללה - בגולן הסורי
שכונת "גן עדן", שבמרכזה כיפה כחולת שמיים יפהפייה, צמודה לצריח בראש מסגד, נצפית מולנו על גבעת מוצב ה"בוסטר" המיתולוגי בצפון הרמה. השכונה הוקמה לפני מלחמת האזרחים בכפר אחמדיה הנושק לגבול, ולמרות השקט שנשמר על ידי בני המקום, אלו שזוכרים לטובה, כך מקווים בצה"ל, את הסיוע שהעניקה ישראל לאלפי הפצועים מסוריה בעשור הקודם.
הפצצה אחת ממטוסי קרב של חיל האוויר החרישה אזניים והדהדה מפה לאחרונה עד לפאתי דמשק, בחודש האחרון. במבנה הסמוך למגדל המים שליד המסגד בכפר זיהו תצפיתניות צה"ל לאחרונה הכנסה של אמצעי לחימה ותצפית, ולא בפעם הראשונה. כך גם בעוד שלושה מבנים בכפרים הסורים הצמודים לגדר בדרום הגולן, וצה"ל הפציץ אותם באופן סימולטני, לאחר שווידא שהם רוקנו מאדם. עמדות אלו הוקמו קילומטר וחצי מהנקודה שבה אנו עומדים ב"בוסטר", מאות מטרים אווירי מגדר המערכת. בצבא מעריכים כי מדובר בחלק מהתארגנויות חיזבאללה בגולן הסורי בחסות צבא אסד, תשתיות שהחלו להירקם בחשאי לפני כעשור במטרה להרחיב את היריעה מלבנון לגולן במצב מלחמה עם ישראל, אך אלו הותקפו מעת לעת ועדיין לא הצליחו לבצע פיגוע חדירה או ירי יעיל לישראל מהצד הסורי.
צה"ל חיזק כאן גם את האיסוף המודיעיני, וגם צייד לאחרונה את הכוחות בעוד אמצעי נפץ קטלניים. כך הוקמה לה פה בנובמבר האחרון ובחסות המלחמה בדרום והלחימה בגליל יחידת רחפנים חדשה באוגדה, למגוון משימות: מתיעוד האויב וגילויו, ועד לחיסול מחבלים באמצעות הסחה והטעייה על ידי חוליות של רחפנים מיוחדים.
10 צפייה בגלריה
יחידת הרחפנים החדשה באוגדת הגולן - אוספת ותוקפת מעבר לגבול
(צילום: יואב זיתון, אפי שריר, דו"צ)
