פאוזיה אמין סידו (21), הצעירה היזידית שנחטפה מביתה בעיראק בשנת 2014 כשהייתה בת 11 - וחולצה מרצועת עזה לפני כשבועיים - סיפרה ל"סאן" הבריטי על החיים מאז החטיפה, ההרעבה, ההתעללות - והאונס שעברה. סידו שחזרה את הרגע שבו הכול התרחש לפני עשור, אז נגררה לצד עשרות נשים וילדות יזידיות לתלעפר, שם הורעבו במשך ארבעה ימים - לפני שהמחבלים סוף סוף נתנו להם משהו לאכול, כשהגיעו לצפון-מערב עיראק. קשה לקריאה.
פאוזיה אמין סידו מתאחדת עם משפחתה בעיראק
"הם בישלו אורז ובשר, והביאו לנו לאכול. היינו כל-כך רעבות אז אכלנו מיד את כל מה שהיה על השולחן", שחזרה סידו. "ידענו שמשהו לא בסדר, כי הטעם היה מוזר, אבל היינו רעבות. אחרי שסיימנו, לכולנו היו כאבי בטן והרגשנו לא-טוב. ואז הם אמרו לנו שהבשר שאכלנו היה של תינוקות".
לדבריה, אחת הנשים קיבלה התקף לב ומתה במקום. "הם הראו לנו תמונות של תינוקות שראשם נערף, ואמרו 'אלה הילדים שאכלתן'. זה היה מאוד קשה אבל זו לא אשמתנו. הם כפו את זה עלינו. זה לא היה בידיים שלנו", אמרה. בתיאור מצמרר הוסיפה סידו כי אימהות לתינוקות בכו וצרחו באותו רגע - כי הן הבינו מדוע הופרדו מהתינוקות שלהן. "אחת מהן אף זיהתה את בנה בתמונות שהציגו לה", הוסיפה.
בתחילת 2015 הועברה פאוזיה לעיר רקה שבסוריה, שם נכלאה מתחת לאדמה במשך תשעה חודשים - בתנאים משפילים, עם עוד כ-200 נשים. "היינו בחושך כל הזמן, לא ראינו אור שמש", אמרה. "לא עשינו כלום, לא היינו יכולות לצאת החוצה. שתינו מים מלוכלכים, כמה ילדות מתו. זו הייתה תקופה קשה מאוד".
היא סיפרה כי לעיתים נכנסו למקום שבו הן הוחזקו גברים, "ואם הם אהבו בחורה הם לקחו אותה איתם". פאוזיה עצמה נקנתה ונמכרה חמש פעמים על-ידי מחבלי דאעש, בשנים שבהן הוחזקה בסוריה. הגבר החמישי שקנה אותה היה מחבל דאעש פלסטיני שהיה מבוגר ממנה בעשר שנים. הוא השתמש בסמים כדי לאנוס אותה כשהייתה בת 14 והוא בן 24.
"בהתחלה התחבאתי בשירותים בזמן שהוא ישן, כי לא ידעתי מה הוא רוצה ממני", אמרה. "פחדתי ולא רציתי שיעשה כלום. כשהוא שם לב שאני מתחבאת הוא נתן לי סמים והרדים אותי, ואז הוא אנס אותי". הוא התעללה בה עד שהייתה בת 15, והיא ילדה לו בן ובת.
בשנת 2018 כשדאעש הודח מהשלטון בסוריה, היא איבדה את הקשר עם המחבל שהחזיק בה. לאחר מכן היא נשלחה למחנה אל-הול הידוע לשמצה, בצפון מזרח סוריה, שהיה בית למחבלים חסרי רחמים מדאעש ובני משפחותיהם - כולל מוסלמים ממדינות מערביות שהצטרפו אליהם. "נשות דאעש היו רעות אליי מאוד, והכריחו אותי לעבוד עבורן", סיפרה. "עשיתי תמיד את מה שאמרו לי כי הייתי כל כך צעירה ומפוחדת. הם גם ניסו להכריח אותי להיות מוסלמית".
שמונה חודשים לאחר מכן היא קיבלה הודעה שהשובה הפלסטיני שלה נמצא בכלא באידליב בסוריה. מחשש לעתיד ילדיה, היא נסעה לעזה כדי לגור עם משפחתו. היא נלקחה לשם דרך טורקיה ומצרים עם דרכון מזויף, והגיעה בסופו של דבר בשנת 2020. בדרך עברה במנהרה תת-קרקעית באידליב, שם חלק מהאנשים מתו מחוסר בחמצן - ואז הלכה 31 שעות ברגל ליעד הבא בטורקיה.
סידו קיוותה שמשפחתו של בעלה ברצועת עזה תתייחס אליה בכבוד, מאחר שהיא אם ילדיו - אבל גם שם הייתה נתונה ליחס משפיל. היא הוכתה בקביעות, ותחת שלטון חמאס הייתה למעשה כלואה בביתה. בינתיים התבשרה שהבעל נהרג. לדבריה, בניגוד לדיווחים, היא לא נישאה בשנית לאחיה של בעלה המת, אבל הבהירה: "מעולם לא הייתי חופשיה לעשות מה שרציתי בעזה. אם הייתי, אז הייתי עוזבת את עזה מוקדם יותר. לא יכולתי לעשות את זה, תמיד הייתי צריכה להישאר תחת שליטתם. פעם אחת אנשי חמאס הצמידו אקדח לראשי כשיצאתי החוצה עם חברה. הם אמרו שאסור לי".
היא סיפרה כי למעשה חמאס התייחס אליה כשפחה. לאחר הטבח ב-7 באוקטובר, היא נשלחה לשמש כשפחה גם בבית חולים - והסבירה ל"סאן" כי "כל בתי החולים שימשו כבסיסי חמאס. לכולם היה נשק. היה נשק בכל מקום". רק ב-1 באוקטובר השנה היא שוחררה סופית מרצועת עזה, אחרי חודשים של מגעים דיפלומטיים בין ארה"ב, עיראק וישראל, תוך סיכון חייה.
אחרי שחרורה חמאס טען שהתגוררה בעזה מרצון, ורק רצתה לעזוב בגלל המלחמה. "זה שקר מוחלט", אמרה. "מעולם לא הייתי חופשית שם. אולצתי להישאר בבית. כשהייתי בישראל וידעתי שאין יותר חמאס, שמחתי מאוד. הייתי יכולה לנשום שוב. הם רעים מאוד, הם הרגו אנשים והכריחו אותי להיות שם. למה לי להישאר שם? הם אומרים שהדברים שאני מתארת לא קרו לי, הם היו צריכים להיות שם במקומי. אין הבדל בין חמאס לדאעש. לא האמנתי שאנצל עד שזה הצליח".
פאוזיה מסרבת לדבר על ילדיה, כיום בני חמש ושש, שאותם לא ראתה כבר כמה חודשים. לדברי עורכת דינה, "אנחנו לא מדברים הרבה על הילדים שלה, הם נלקחו ממנה הרבה זמן לפני שעזבה את עזה. לא לקחת אותם איתה זו לא הייתה הבחירה שלה. לא הייתה לה אופציה להתאחד איתם מחדש. יש לה תקווה לבנות חיים חדשים - אבל היא לא רוצה לעשות את זה בעיראק, שם היא עדיין מפחדת. מה שהיא מתארת זה רק 15%-20% מכל מה שהיא עברה. היא צריכה עוד הרבה זמן".
