לכולם היה ברור שהסיכון הביטחוני שזועק לשמיים מרגע כינונה של קואליציית בנט-לפיד-עבאס יגיע מתישהו, אבל איש לא שיער שהדבר יקרה מהר כל כך, כשלושה שבועות לאחר הקמתה.
ליל כישלונה של הקואליציה בהעברת חוק האזרחות היה לילה של הסרת מסכות. לא של סיעות הימין, שפעלו כמצופה מהן ועשו הכל כדי לערער את יסודותיה של הממשלה המסוכנת והלא לגיטימית לפי השקפתן - אלא של ראשי קואליציית הכלאיים שבחרו להפקיד את ביטחונה של מדינת ישראל בידי סיעות שהם עצמם מגדירים כ"אופוזיציה למדינה". קואליציה שהציבה עצמה כנזקקת לטובותיה של התנועה האסלאמית כדי להעביר חוקים לטובת המדינה, אינה יכולה לבוא בטענות לאופוזיציה שפועלת כדי להפילה.
הלילה הזה היה עצוב, מפני שהוא שיקף בחדות את תמצית החששות של רוב מצביעי הימין מפני השעטנז המסוכן וחסר התקדים של הממשלה הזו. אחרי שנכנעו לדרישת השותפים מהתנועה האסלאמית על כמות מקבלי התושבות; אחרי שהסכימו להקים ועדה ש"תשפר את התנאים" של אלה שהפכו לתושבי ישראל; אחרי שהתחייבו שבכל 30 יום ידווחו לוועדת הפנים (בראשות מנסור עבאס); אחרי שהבטיחו להציג חוק "מרוכך" בתוך 90 יום; אחרי שהסכימו לתת מעמד ל-1,600 פלסטינים חדשים בחצי שנה בלבד (בניגוד לממשלות קודמות שהעניקו מעמד כזה בשנה שלמה); ואחרי שהתקפלו לדרישת מרצ לבחינה פרטנית של כל בקשה בכפוף להיעדר מניעה ביטחונית - הדבר היחיד שמצופה היה מראשי הקואליציה הוא להרכין ראש בבושה ולומר לסיעות הימין שנלחמו מהאופוזיציה: "אנחנו מצטערים, צדקתן בהתרעות שלכן. אנחנו אלו שהתברברנו בניווט. בואו נסיר את החרמות ונקים יחד ממשלה לאומית רחבה".
בעיני כל איש ימין הגון, המשימה הדחופה ביותר כעת עבור ביטחון המדינה היא לקצר כמה שיותר את ימיה של ממשלה שכל יום שהיא קיימת הוא פגיעה ממשית וחסרת תקדים בביטחון ישראל
אבל זה לא קרה, בגלל שקואליציה שהייתה מוכנה ללכת על בריתות מופרכות וחסרות תקדים, רק בגלל ההתעקשות המצערת להחרים מיליוני מצביעי ימין וחרדים - לא תוותר בקלות.
טיבו של חרם שהוא מתהפך על יוצריו. מעניין עוד כמה מהלומות פוליטיות ייאלצו ראשי הממשלה הזו לספוג עד שיבינו את המובן מאליו: דרך ההחרמה של בני עמכם אינה תוכנית עבודה, שיעבוד המדינה לשיגיונותיה של התנועה האסלאמית אינה באה בחשבון, וקואליציה שמבוססת על יסודות רעועים וסותרים - סופה שתוביל את ראשיה לכאבי ראש יומיומיים ותתהפך על יוצריה שוב ושוב. את המחיר נשלם כולנו - כל אזרחי המדינה.
ואז, כמו פוליטיקאים כושלים וטירונים שבורחים מאחריות - מיהרו להטיל את קלונם ואת כישלונם על האופוזיציה. התחננתם למנסור עבאס, התרפסתם בפני ווליד טאהא, רקחתם דיל עם תנועה אנטי-לאומית ונעניתם לכל גחמה של תנועות השמאל הקיצוניות - ובסוף התרסקתם בענק וגיליתם שמי שמקים ממשלת כלאיים בלתי הגיונית, צריך לקחת בחשבון שאין לו שום דרך להאשים אחרים במחדליו. מי שרוקח ממשלה עם אלה שאינם מגנים טרור, שוללים את המדינה היהודית, ומתנגדים לסממניה הלאומיים - לא יכול להשליך את כישלונו על אחרים.
אריה ארליךבעיני כל איש ימין הגון, המשימה הדחופה ביותר כעת עבור ביטחון המדינה היא לקצר כמה שיותר את ימיה של ממשלה שכל יום שהיא קיימת הוא פגיעה ממשית וחסרת תקדים בביטחון ישראל. זו דעת ההיגיון, זו הייתה דעתם של חבריה הימניים של הקואליציה הזו עד ליום שבו נסתתמו עיניהם.
עדיין לא מאוחר לתקן. אנחנו בימי "בין המצרים" - ימים שבהם אנו נוצרים את זיכרון המחיר ההיסטורי ששילמנו על ריב אחים, על החרמה הדדית ועל אי כיבוד דעותיו ומנהגיו של הזולת. זה הזמן לתיקון יהודי וישראלי, ויפה שעה אחת קודם.
- אריה ארליך הוא עורך המגזין בעיתון "משפחה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
