ברחוב קרליבך בתל אביב מכר דוכן שווארמה פינתי מנה אחת (קטנה) בפיתה (קטנה) תמורת 10 שקלים. כך נכתב באותיות גדולות על שלט שנתלה לפני שנים בפתח הדוכן. באמצע חודש יולי צדה עיני שינוי: מישהו הדביק על השלט פתק עם הספרה "5" וכיסה בו את הספרה "0". מחירה של מנת שווארמה (קטנה) בפיתה (קטנה) עלה בערב אחד מ-10 שקלים ל-15 שקלים. ייקור ב-50%.
שום דבר אובייקטיבי-כלכלי לא הצדיק את השינוי, לא מחירים חדשים של פיתות ובשר ולא היעדר תחרות. שוק השווארמה דווקא תחרותי באופן קיצוני. ההסבר טמון בפסיכולוגיה (אינפלציכולוגיה). כשהשיח מלא בדיווחים על התייקרויות דו-ספרתיות על שמאל ועל ימין, כאלה שהיו וכאלה שאולי יהיו, נוצר מצב קלאסי של ציפיות אינפלציוניות המממשות את עצמן. מתרבים הטרמפיסטים הקופצים על הגל העולה, כפי שקפץ עליו בעלי דוכן השווארמה.
הפסיכוזה האינפלציונית מוצאת ביטוי מובהק במדד המחירים לצרכן ליולי, שעלה בשיעור חריג של 1.1%. מה תרם לייקור זה? לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחירי ההארחה בארץ ובחו"ל זינקו בשיעור מסחרר של 7.7% - בחודש אחד! - ותרמו לא פחות משליש לקצב האינפלציה ביולי. אף שזהו ענף תחרותי שאין בו קרטלים ומונופולים, הוא מושפע מאוד מהשינויים במחירי החשמל, המים והדלק שעליהם שולטת המדינה, שנשארה הגורם האינפלציוני המוביל בה' הידיעה.
מעבר לכך, המסעדות המלאות והמטוסים המלאים מאפשרים לכל הגורמים הפעילים בענפים אלו להעלות את המחירים בחופשיות וללא חשש מפגיעה בביקושים. השמן על המדורה נשפך בזרם גובר. זאת בהבדל מתנודות עונתיות במחירי הפירות, שהוזלו ביוני ב-19% והתייקרו ביולי ב-8.5%. אין כאן מגמה.
נתוני האינפלציה המפחידים ליולי חושפים מחדש את אוזלת היד המוחלטת של משרדי האוצר והשיכון אל מול הדרמה הלאומית של מחירי הדירות, שהתייקרו בחודש שעבר ב-2% (ובמהלך השנה שחלפה ב-18%). אין תירוץ היכול לחפות על מחדל נוראי זה, שמקורו העיקרי בכוונת המדינה לספסר בקרקעות בבעלותה ובהיתרי בנייה שהיא מנפיקה. אמנם ב-2022 נרשם גידול בהתחלות הבנייה, אך הוא עדיין רחוק מלספק את המחסור שהצטבר, במיוחד עם עלייתם ארצה השנה של רבבות עולים חדשים מאוקראינה ורוסיה.
הלחצים בשוק הדיור צפויים לכן להתחזק, לא להיחלש. לבטח לא יבלמו אותם העלאות ריבית של בנק ישראל. זו ריבית על כסף נזיל ש"מלווה" בנק ישראל לבנקים לזמן מאוד קצר והיא קשורה קשר רופף וחלש בלבד עם ריבית על משכנתאות לעשרות שנים. האחרונה מושפעת מיכולת הבנקים עצמם לגייס משאבים לזמן ארוך.
הייקור השקט ב-50% של מנת שווארמה בפינת רחוב בתל אביב - כמו גם עליית מדד המחירים לצרכן בקצב שנתי של 13% - הם תמרורי אזהרה חמורים מפני גלישה כלכלית מהירה למצב של אינפלציה בלתי נשלטת המזינה את עצמה מחודש לחודש. הציבור החרד מחכה לראות את ממשלתו מתאמצת ומתגייסת לכבות את האש האינפלציונית המתפשטת, בלי להתנחם בהשוואות למדינות אחרות.
- סבר פלוצקר הוא הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il