ברקע המצב הביטחוני המתמשך בדרום, הקרן לידידות חילקה אתמול (רביעי) 500 שכפ"צים לעובדים סוציאליים וצוותי חירום ביישובי הנגב. "אנחנו מסתובבים בין זירות, לפעמים תחת מטחי טילים, עד היום היו לנו כמה שכפ"צים כבדים ומיושנים שבקושי יכולנו להשתמש בהם", סיפר אבנר חי, עובד סוציאלי בעיריית שדרות.
בשל המציאות הביטחונית בדרום הארץ, תפקידם של העובדים הסוציאליים שונה מאשר במקומות אחרים. בזמן חירום הצוותים והמטפלים של צח"י (צוות חרום וחוסן יישובי) יוצאים לזירות, מעניקים טיפול נפשי בשטח, ובהתאם למצב הם מחליטים אם יש צורך בפינוי למיון או בהמשך טיפול במרכזי חוסן.
"כמה דקות אחרי שהתרעת הצבע האדום מסתיימת ואני בודק שילדיי בסדר, אני יוצא לשטח", סיפר חי, לפעמים זו זירה אחת ולפעמים אני מסתובב בין כמה זירות תחת מטח של טילים. יש פעמים שבהן יש זמן להגיע למיגונית ויש מקרים שבהם פשוט נשכבים על הרצפה".
חי הוסיף וסיפר על שגרת החירום: "כשטיל נופל לך על הבית, זה מצב מאוד מאיים. מד"א מגיעים ומעניקים טיפול ראשוני ואז אנחנו נכנסים לתמונה. לפעמים זה תופס אותנו בזמן המטחים בחוץ ואנחנו מטפלים ממש תחת אש".
הוא בירך על קבלת הציוד: "זה נותן לנו תחושת ביטחון וגם שומר על החיים בפועל. זה מאוד חשוב עבורנו".
נשיאת הקרן לידידות יעל אקשטיין ציינה כי "בתקופה שבה העורף הישראלי הוא מטרת הפגיעה של אויבינו, העובדות והעובדים הסוציאליים הם בעלי תפקיד קריטי. החוסן האישי, המשפחתי והקהילתי נמצא בידיהם והם נדרשים לפעול באופן מיידי גם תחת אש וטילים. השמירה על ביטחונם של העובדים הסוציאליים הוא חיוני גם ברמה הפרטית וגם ברמה הקהילתית".
המצב המורכב באזורים הללו מאתגר עוד יותר בכמה מיישובי הפזורה הבדואית, שבהם לא מקובל כי גברים יעזרו לנשים, ולכן בשעות חירום קיימים צוותי נשים שיוצאים לשטח לעזור. "היו אירועים קשים וטראומטיים של ילדים שנפגעו והיינו צריכות ללכת לעזור להם ללא ציוד מיגון", שחזרה מיאדה קוידר, אם לשלושה ילדים מהפזורה הבדואית המנהלת את צוות החירום הנשי של היישוב. "זה מפחיד. המצב קשה מאוד, הרבה בנות רוצות לעזור לכפר ולהתנדב בצוותי החירום, עד עכשיו זה היה מאוד מסוכן".
מאז תחילת גל ההסלמה האחרון בדרום במרכז חוסן שדות נגב עדים לעלייה בכמות הפניות. "גל ההסלמה הנוכחי הגיע בנוסף להתמודדות עם קורונה, ואנחנו עדים לעלייה במפלס החרדה", סיפרה עו"ס אסתר מרכוס, מנהלת קליניקה ואחראית על קו החם של מרכז חוסן שדות נגב. "בשבועיים האחרונים נרשמה עלייה של עשרות פניות כאשר רבים מדברים על תחושת חוסר אונים".
מרכוס ציינה מקרה שאירע לאחרונה שבמהלכו אישה ששהתה במקום נפילה של רקטה לקתה בחרדה. "המטפלים התלבטו אם לפנותה לבית החולים, ובסופו של דבר העובדת הסוציאלית שהגיעה הצליחה לטפל בה במקום כאשר לאחר מכן המשכנו לטפל בה במרכז חוסן.
"עובדים סוציאליים נמצאים בשטח, מלווים את כל האירוע ובודקים את מצבו של כל מי שהיה מעורב", הסבירה מרכוס, "בימים של הסלמה או של מבצע צבאי, הצוותים פועלים שעות ארוכות ורצופות בשטח. המוגנות שלהם חשובה ביותר. עד היום היה לנו מספר לא גדול של שכפ"צים במשרד וכדי לאסוף אותו, עובדת סוציאלית צריכה להגיע מביתה לאסוף אותו ולהמשיך לזירה - וכשיש כמה מטחי טילים ברצף, זה מאוד לא בטיחותי. עכשיו כל הצוותים יכולים להחזיק שכפ"צ ברכב, זה תורם לתחושת הביטחון שלהם עצמם וגם של ילדיהם".
