ה-29 באוקטובר 1956 זכור עד היום כיום הנורא ביותר של העיר כפר קאסם, שהייתה אז כפר קטן שתושביו עסקו בחקלאות ובעבודות בנייה ביישובים הסמוכים - וחיו תחת שלטון צבאי. לרוב הציבור הישראלי כמעט שלא נחשף לכך, אך אתמול (רביעי) - בשל עימות יצרי במליאת הכנסת בין השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן - עלה הטבח לכותרות. פריג', יליד המקום, התקומם על הצעת חוק שהעלתה סלימאן להנצחת הטבח - שאותה הגדיר פוליטית - ותקף את חברי הרשימה המשותפת.
השר פריג', בן למשפחה שאיבדה קורבנות בטבח, צעק בקריאות שבר שחברי המשותפת "סוחרים ברגשות הערבים" כדי לקושש קולות, התעמת איתם ופונה למרפאה בכנסת. תומא סלימאן, מנגד, השיבה לו כי "קשה לשבת בממשלה שדורסת את ההיסטוריה שלך, את הנרטיב שלך, וזורקת לך גרוש".
טבח כפר קאסם התרחש ביום הראשון של מלחמת סיני, מבצע קדש, אז הורה פיקוד המרכז להטיל עוצר על כל הכפרים הערביים באזור המשולש - למקרה שתפרוץ מלחמה עם ירדן. מפקד החטיבה המרחבית בזמנו, יששכר שדמי, החליט להקדים את שעת כניסת העוצר מ-21:00 ל-17:00, וההודעה על כך נמסרה למנהיגי הכפרים חצי שעה לפני כניסת העוצר. כשחזרו פועלי כפר קאסם לביתם מבלי לדעת על העוצר, הם נורו על-ידי גדוד משמר הגבול שפעל בכפר - ו-49 נהרגו.
תושבי העיר לא אהבו את שראו בכנסת, שכן מבחינתם הטבח הוא אירוע מכונן ומאחד. השייח ספוואת פריג', סגן יו"ר התנועה האסלאמית וממקימי מפלגת רע"מ, אמר ל-ynet כי "אנחנו מבקשים בכל שנה ממדינת ישראל שתיקח אחריות על הטבח שהיה, אבל זה לא נוח לנו לראות עימותים בין ח"כים ערבים בעניין כפר קאסם. הייתי מצפה מכל הח"כים הערבים להתעלות על כל הרגישויות הפוליטיות ולשבת לדבר על הסוגיה הזו ברצינות ובכבוד, כי מדובר בעניין חשוב מאד".
פריג', שאביו נפצע ודודו מת בטבח, זוכר עדיין את הפרטים הכואבים מהטבח. לדבריו, לאביו לקח 30 שנה לספר על מה שהתרחש באותו יום. "אבי סיפר שהוא ברח לבית של דודים שלו, כי הוא חשב שהחיילים עדיין רודפים אחריו. הוא היה ירוי ברגלו עם פצע עמוק וחיכה לילה שלם עד שנסע לבית החולים תל השומר, ושם התייחסו אליו בגסות רוח ואמרו לו 'אתה זרקת אבנים על החיילים שלנו'".
גאזי עיסא, תושב כפר קאסם, קיבל את שמו של דודו של אביו, שמת בטבח. "לקבל את שמו של מי שנרצח, זה אומר לחיות כל החיים עם הזיכרון המר של הטבח", אמר עיסא. בשנים האחרונות הוא עומד בראש מארגני האירועים לציון הטבח בעירו. "מה שהיה היום בכנסת הוא אירוע מקומם ופרובוקטיבי", תקף. "זה לא במקום. זו סוגיה שאמורה לאחד אותנו, וביום הזה כל הפלגים וכל המפלגות מגיעים אלינו לכפר קאסם כדי להתייחד עם העצב שלנו". הוא קרא ללמד גם בבתי הספר היהודיים על הטבח ולקחיו - דבר ששרת החינוך יפעת שאשא ביטון אמרה היום שכבר מתקיים.
סאמר בדאוי, פעיל חברתי שחקר את מקומו של טבח כפר קאסם בזיכרון הקולקטיבי של ערביי ישראל, הוא נכד לפצוע בטבח. "סבי סיפר שהחיילים עשו וידוא הריגה לכל הגופות", טען. "הוא העמיד פנים שהוא מת אבל הוא היה פצוע קשה". לדבריו, סבו סבל כל חייו מפצעי הזיכרון והפצעים הפיזיים לאחר הניתוחים הרבים שעבר, אך הנורא מכל היה להגיע לדיונים בבית המשפט אחרי הטבח.
גם סאמר חושב שהדיון שהיה אתמול על דוכן הכנסת היה מיותר. "אני מבין את השר פריג'", אמר. "הוא איבד רבים מבני משפחתו בטבח והוא חי את כאבי הטבח לאורך כל השנים. הוא חשב אולי שיוכל לעשות משהו דרך הממשלה. הייתי מצפה מתומא סלימאן לבדוק כמה זה רציני לדון בסוגיה כזו רגישה בצורה כזו".
עזיה בדאוי, אשת עסקים מוכרת מכפר קאסם, הוסיפה כי היא משחזרת שוב ושוב את זיכרונות אביה שנפצע בטבח באורח קשה. "הזיכרון של הטבח הוא מעל לכל עניין פוליטי", אמרה. "זה לא קשור לאופוזיציה או לקואליציה. אנחנו צריכים להטמיע את חשיבות הטבח שזעזע את כולנו גם בתודעה של הדור החדש".
בכל שנה מציינים בכפר קאסם לאורך חודש אוקטובר את זיכרון הטבח, יוצאים בתהלוכות ומלמדים בבתי הספר על האירוע שנחקק בזיכרון כל בני ובנות הישוב. בשבוע הבא נשיא המדינה יצחק הרצוג יבקר בכפר קאסם לציון הטבח, כפי שנהג לעשות קודמו ראובן ריבלין. מבחינת התושבים מדובר בהתקדמות, אך הם עדיין מצפים שיעבור חוק לטובת הנצחת הקורבנות.
פורסם לראשונה: 21:41, 27.10.21