התעלמות מהפלסטינים, הסדרת מאחזים והבטחה מעורפלת לקדם בעתיד סיפוח ביו"ש: הממשלה ה-37 של מדינת ישראל תושבע היום (חמישי) בכנסת, ומבחינה מדינית אין הרבה בשורות בקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים שעליה חתמה, אך כמה מוקשים - בהחלט יש.
בקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים אין שום אזכור למשא ומתן מדיני עם הפלסטינים, וגם לא התייחסות ישירה ליעד מספר 1 של נתניהו: שלום עם סעודיה. בעבר אמר נתניהו שאם יהיה הסכם שלום עם סעודיה זה יהיה הסוף לסכסוך הישראלי-ערבי.
עם זאת, כמובן שסעודיה היא חלק מ"הרחבת מעגל הסכמי אברהם", שנתניהו הציב כמטרה המרכזית של ממשלתו שמופיעה בקווי היסוד: "הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל. הממשלה תפעל להעמקה משמעותית של שיתוף הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם, תוך קיום המחויבות ושיתוף הפעולה הבין-משרדי הנדרש לקידום שיתוף הפעולה האמור עם מדינות הסכמי אברהם. הממשלה תבחן פתרונות ותפעל לקידום הסכמי שלום נוספים על מנת לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי".
עוד נכתב בקווי היסוד כי הממשלה תפעל לחיזוק מעמדה של ירושלים. באחד ההסכמים הקואליציוניים נכתב כי "הממשלה תשקוד על ביסוסה ופיתוחה של ירושלים בירת ישראל בבנייה רחבת היקף, בתשתיות, בתעסוקה ובתקציבים. הממשלה תפעל לשמירה על ריבונות מלאה וחיזוק המשילות בירושלים, לרבות סיכול פעילות של הרשות הפלסטינית בירושלים".
בקווי היסוד של הממשלה החדשה מוזכרת הבנייה בהתנחלויות, ונכתב כי "לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל - בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ושומרון". מדובר בניסוח כללי ולא מחייב בכל מה שנוגע לבנייה בהתנחלויות, אך זאת לפחות הצהרת הכוונות של הממשלה.
לגבי הר הבית אין אזכור מפורש, אך יש התייחסות כללית לשמירה על הסטטוס קוו: "יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל, ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים". גם בנושא איראן יש משפט קצר ולא מחייב: "הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן".
בקווי היסוד ובהסכמים נכתבו דברים שעלולים להיתפס באופן בעייתי בעיני הקהילה הבינלאומית, למשל הסדרת מאחזים בלתי חוקיים. בהסכם נכתב שהממשלה תקבל תוך 60 יום החלטה בדבר הסדרת ההתיישבות הצעירה. במסגרת ההסדרה, הממשלה תדאג בין היתר לחיבור הומניטרי לתשתיות מים וחשמל, מבני ציבור הכרחיים ותשתיות חיוניות אחרות, כמו גם להקצאת המשאבים הנדרשים לשם כך.
כמו כן, במשך חצי השנה הראשונה לכהונת הממשלה תתקבל החלטה נוספת על הסדרת השכונות הלא מוסדרות ביישובים הוותיקים, ובתוך 60 יום הממשלה תאשר תוכנית חומש לפיתוח והעצמת ההתיישבות ביהודה ושומרון, עם תקציב ייחודי שיקבע שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' ויאושר בתקציב המדינה.
בנוסף תקודם חקיקה לתיקון חוק ההתנתקות בצפון השומרון במטרה להסדיר את הישיבה בחומש, ששוכנת באזור בצפון השומרון שנאסר על שהיית ישראלים בו בחוק ההתנתקות. משרדי הממשלה יקדמו גם לפי ההסכמים, "לאלתר", את מימוש מתווה אביתר שנקבע על ידי הממשלה הקודמת, והממשלה תפעל לקיומו הביטחוני ולביסוסו של היישוב היהודי בחברון. כמו כן יינתנו פתרונות לחוות בודדות המיועדות לשמירה על הקרקע.
באשר למדיניות הסיפוח, נראה שנתניהו הצליח לנטרל את המוקש. בקווי היסוד ובהסכמים נכתב כי "ראש הממשלה יפעל לגיבוש וקידום מדיניות שבמסגרתה תוחל הריבונות ביו"ש תוך בחירת העיתוי ובשקלול כלל האינטרסים הלאומיים והבינלאומיים של ישראל". במילים אחרות: עם ממשלת ביידן אין סיכוי לסיפוח, אך אם יהיה מזל וממשל רפובליקני ינצח בבחירות הקרובות שייערכו בארה"ב - יש על מה לדבר והסיפוח יחזור לסדר היום. בכל אופן, אין כאן הבטחה מחייבת, אלא לכל היותר "הבטחה על הקרח".
הפלסטינים כאמור לא מופיעים בקווי היסוד של הממשלה מבחינה מדינית, אבל דווקא כן בהסכם עם עוצמה יהודית, שבו נכתב כי "ככל שהרשות הפלסטינית תמשיך לקדם צעדים נגד ישראל בהאג או בערכאות בינלאומיות אחרות, הממשלה תגבש מדיניות ואמצעים נגד הרש"פ ונגד פעולותיה, ובכלל זה תפעל בכל דרך למנוע את העסקת כספי הטרור שמעבירים הרש"פ וגורמים נוספים למחבלים ומשפחותיהם". בהתחשב בזה שהממשלה החדשה לא תקיים משא ומתן עם הרשות הפלסטינית, הרי שצעדים נגדה עלולים להיתפס בעין לא יפה על ידי גורמים בינלאומיים.
בהסכם עם עוצמה יהודית יש כמה סעיפים נוספים עם משמעות מדינית: תוך 180 יום הקואליציה תחוקק חוק להטלת מס על תרומות המועברות ממשלות זרות לארגונים ישראלים. חוק זה עלול גם הוא להפריע לגורמים בינלאומיים, ובעיקר למדינות באירופה שהן התורמות הגדולות לארגוני זכויות אדם בישראל.
מוקש גדול בהסכמים הוא העברת הסמכויות על מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועל המינהל האזרחי משר הביטחון ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', שיקבל אחריות מלאה על שטחי הפעולה של שני גופים אלו. פעילות השר תהיה בתיאום ובכפוף לאישור ראש הממשלה. הקהילה הבינלאומית מתאמת מול המתפ"ש והמינהל האזרחי את כל הפעילות ההומניטרית בשטחים, וכעת היא תצטרך לתאם זאת מול סמוטריץ'.
כמו כן, בקווי היסוד נכתב כי הממשלה תקדם הסכם פטור מוויזות עם ארה"ב. הכוונה היא לשני החוקים שמהווים תנאי להצטרפות ישראל לתוכנית הפטור מוויזה, שהליכוד עיכב לפני שמערכת הבחירות האחרונה יצאה לדרך, כדי שההישג לא יהיה רשום על שמם של שרת הפנים היוצאת איילת שקד וראש הממשלה היוצא יאיר לפיד. כעת עם הקמת הממשלה החדשה, היא מודיעה למעשה שלא תעכב עוד את הצטרפות ישראל לתוכנית.
פורסם לראשונה: 22:08, 28.12.22