אהרון רמתי, רב ששימש בעבר כראש "סמינר" בירושלים שבו הוחזקו נשים בתנאים קשים, הודה היום (ד') בעבירה של החזקה בתנאי עבדות במסגרת הסדר טיעון מול הפרקליטות – והורשע בעקבות זאת על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. יצוין כי הראיות בפרשה, שזכתה בעבר לכינוי "כת הזוועות", היו קשות – ונפגעות העבירה, 11 נשים, ביקשו שלא להעיד מכיוון שהיה להן קשה לעמוד מולו.
(צילום: אלכס קולומויסקי)
רמתי הואשם בכתב האישום הראשוני, שהוגש לפני ארבע שנים, בשורת עבירות ובהן החזקה בתנאי עבדות, שיבוש הליכי משפט ותקיפת קטין בידי אחראי – אולם בכתב האישום המתוקן בהסדר הטיעון, שבו הודה כעת, הוא הורשע רק בעבירה של החזקה בתנאי עבדות. העונש הצפוי לרמתי: תשעה חודשי עבירות שירות, ופיצוי של 110 אלף שקלים לכל המתלוננות יחד. העונש טרם נקבע סופית, אך הוא מוסכם על הצדדים והשופטים צפויים לקבלו.
לפי האישום המקורי נגד רמתי, שהוא כבן 63, הוא החל לאסוף סביבו נשים צעירות, רובן חוזרות בתשובה או ממשפחות שחזרו בתשובה, כבר ב-2008. הוא איגד אותן במסגרת שהקים בשכונת שערי חסד בבירה, תחת השם "סמינר באר מרים", והפעיל את המקום מהקומה העליונה של ביתו בשנים 2015-2009.
הנשים שאסף התגוררו במקום, ועברו שיעורי דת ורוח מפיו של רמתי מדי יום. בתחילת הדרך התגוררו בביתו 12 נשים, ועם הזמן מספרן גדל עד לכ-30 נשים ששהו בבית, בעוד שרמתי מתגורר בבית סמוך. לפי כתב האישום, עשרות הנשים, בהן גם נערות, חיו בתנאי צפיפות קשים במיוחד: הדירה המוזנחת, שהייתה עם נזילות ורטיבות, כללה רק שלושה חדרי שינה. בעת הפשיטה על המקום אותרו מזרנים מעופשים וכן לא היו מים חמים. הנשים שהתגוררו במקום היו צריכות לשלם 700 שקל מדי חודש עבור מיטה, או 550 שקל עבור לינה על מזרן. הן גם היו האחראיות לתחזוקה ולכלכלתן – והיו יוצאות לעבוד מדי בוקר עד לשעות אחר הצהריים.
רמתי, כך לפי הפרקליטות, גרם לנשים להאמין שהוא קדוש ו"היחיד שיודע את דרך האמת" באמצעות שיעוריו. לפי משנתו, קיומו של רצון אישי הוא חטא – ועל כל הנאה בעולם הזה עתידות הנשים להיענש בעולם הבא. בכתב האישום נכתב כי רבים משיעוריו עסקו בדרישה לבטל את רצונותיהן האישיים של הנשים, והוא קרא לביטול מוחלט של צרכים גשמיים מפני "החובות הרוחניים". רמתי טען בשיעוריו כי כל החברה החרדית שוגה בדרכיה, וכי דינו של העולם להישרף באש הגיהינום. לדבריו, רק חסידיו הנאמנים יזכו להינצל מכך.
בפרקליטות טענו כי רמתי גרם לנשים להאמין שכל פעולה בניגוד להוראותיו, כולל עזיבת הסמינר, תוביל אותן לגיהינום ותביא עליהן אסונות כמו תאונות דרכים, מחלות קשות או פיגוע. לצד זאת, רמתי הדריך את הנשים להמעיט בקשר עם משפחותיהן ולנתק קשר עם כל גבר מלבדו. כאשר בני משפחה של אישה בסמינר התנגדו לדרכו של רמתי, הוא גרם לאישה לנתק קשר לחלוטין עם משפחתה, ובמספר מקרים אף עודד הוצאת צווי הרחקה נגד ההורים.
לפי האישום המקורי, רמתי דרש מהנשים לבקש רשות על כל יציאה מהמבנה, זלזל ברפואה קונבנציונלית והורה לנשים שסבלו מבעיות רפואיות לשפוך עופרת רותחת לתוך מים בשביל להרחיק את "עין הרע". כמו כן, כך נטען, רמתי העביר לנשים מסר שלפיו ניתן להעניש ילדים פיזית תוך הכנסת סחוג לפה – עונש שהונהג בגן שפעל בביתו של רמתי.
כשאחת הנשים פעלה בניגוד להוראותיו, רמתי נהג להשפיל אותה ברבים, תוך שהוא מתעלם משאלותיה ומורה לנשים אחרות לנדות אותה עד שתפייס אותו. בפרקליטות ציינו כי דרך בידודן של הנשים ממשפחותיהן, ובעזרת האיומים וההפחדות ממה שיחכה להן כשיעזבו אותו, הנשים היו במצב של תלות מוחלטת ברמתי וב"סמינר" שהקים. בתקופה הרלוונטית, רמתי כלל לא עבד למחייתו ולא הייתה לו כל הכנסה. כל פרנסתו הייתה מכספים שהעבירו הנשים מעבודתן, ושאותם הגדיר כ"צדקה".
זו הפעם הרביעית בסך הכול שבה הפרקליטות מביאה עבירה של "החזקה בתנאי עבדות" לבית המשפט. הפעם הראשונה הייתה בכת של גואל רצון (שזוכה מהעבירה הזו), ובהמשך הוגשה עבירה שכזו גם בפרשת אברהים ובאסמה ג'ולאני – זוג ממזרח ירושלים שהחזיק עובדת פיליפינית בבית שימוש. הרשעתם בעבירה הזו ב-2012 הייתה הראשונה מסוגה בישראל. הפעם השלישית הייתה בפרשת דניאל אמבש, מנהיג כת ירושלמית שמת בכלא לפני כשנתיים.
