אם לא יקרה אסון, וריאנט חדש או וירוס חדש, ההימור של ראש הממשלה נפתלי בנט נראה נכון. הוא יצלח את האומיקרון בלי סגר. המאבק על מתווה הבידודים ממלא אותו אדרנלין. הוא התמודד עם נבואות החורבן של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ועם הסרבנות העיקשת של ראש שירותי בריאות הציבור, הד"ר שרון אלרעי פרייס, התמודד וניצח. ואז מורה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, למורים לא להתייצב לעבודה.
היועצים המשפטיים פותחים בתהליך להוצאת צווי מניעה. בן דויד צריכה להיות מאושרת: צווי המניעה מצילים אותה מזעמם של ההורים, משחררים אותה מאחריות. שלג מתחיל לרדת, ודוחק את הקרב על המתווה מראש החדשות. התהליך המשפטי נכנס אל תוך הלילה. בבוקר המורים מתייצבים בבתי הספר, לרווחת כולם.
יום רגיל במשרד.
חשבתי, הקמתי, החלטתי
"איפה צדקת בהחלטות שלך מול הקורונה", שאלתי את בנט. "איפה טעית?"
נפגשנו ביום שלישי, יום לפני העימות עם אלרעי פרייס. בנט העניק סדרה של ראיונות לעיתונים, לאחר כמה שבועות של פרופיל תקשורתי נמוך. שבעה חודשים הוא מכהן בתפקידו, בערך רבע קדנציה, אם יצליח למצות אותה עד תומה. הלשכה, סדרה של חדרים צנועים משני צידי מסדרון רחב - חסום מצד אחד בחדר הישיבות של הקבינט ומצד שני בדלתות זכוכית שקופות - מכונה זה שנים "אקווריום". האנשים התחלפו; העיצוב - ענייני, כמעט סגפני - נותר כשהיה. כיאה לדמוקרטיה, הכוח, הכבוד, היראה, לא נובעים מהקירות אלא ממה שביניהם. המשרדים של חברת היי-טק שטרם הרוויחה דולר אחד נראים כמו ארמון סעודי בהשוואה ללשכת ראש הממשלה.
בנט הביא לחדר שלו שני תצלומים של גילת והילדים ותצלום אחד של הדר גולדין ואורון שאול, שני הנעדרים ממבצע צוק איתן. הספרים הם אותם ספרים: איש לא פותח אותם לבד מעובדי הניקיון. שולחן הכתיבה גדול מדי. הוא מקטין את מי שיושב מאחוריו. וילון אטום, מקיר אל קיר, מסתיר את החלונות. פעם, בעבר הרחוק, החלונות היו פתוחים, ואפשר היה לשמוע את המפגינים בגבעת הצעקות. לאחר רצח רבין השב"כ מחק את הגבעה וחסם את הצעקות.
חשוב לו מאוד למצב את עצמו כמנהיג, כמספר אחת.
לא עוד אנחנו: אני.
"ההחלטה המאוד משמעותית שלי הייתה לסגור את השמיים מיד לאחר הופעת האומיקרון", אמר בנט. "הייתי המנהיג הראשון בעולם שעשה זאת. ההחלטה קנתה לנו כמעט חודש. יכולנו לבנות אסטרטגיה של התמודדות עם המגפה בלי סגרים. גם בדלתא החלטתי לא להטיל סגרים, בניגוד ללחצים ממשרד הבריאות ובניגוד למדיניות של הממשלה הקודמת. בעיניי זה תהליך בריא: אני שומע מה שאומרים כולם, ובסוף האחריות היא פה. הקורונה לא נוגעת רק לבריאות: יש כלכלה, חינוך, חברה".
האם לא הופתעת, שאלתי, מחוסר האונים של משרדי הממשלה.
"בגלל זה", אמר, "הקמתי פה מודל ראשוני של קבלת החלטות, ברמה בינלאומית. צוות בראשותי, בעיקר מנכ"לים, נפגש כמעט כל בוקר ומקבל החלטות. לא היה פורום כזה בממשלה הקודמת. המגפה דורשת מודל מיוחד של מנהיגות, כמו במלחמה. כשהייתי שר הביטחון, חשבתי שצה"ל בנוי לזה".
"לפעמים אנחנו מזהים תופעה חריגה לפני המדינה שבה התופעה הזאת מתרחשת. אני המנהיג הראשון שהביא לידיעת הציבור את הופעת האומיקרון. באותו שלב לנגיף עוד לא היה שם"
אבל למדנו, אמרתי, שצה"ל לא בנוי לזה. קופות החולים בנויות לזה.
"אתה צודק במאה אחוז", אמר בנט. "אנחנו חייבים הרבה לקודמינו שהקימו את הקופות ויצרו מבנה מיוחד, שמקיים תחרות תחת פיקוח. הקופות סיפקו שירות יעיל בכל מה שקשור לחיסונים. אנחנו נפעיל אותן כדי להרחיב את אשפוזי הבית. יש לנו במה להתגאות".
"האם אתה חושש שלאחר האומיקרון יבוא וריאנט חדש", שאלתי.
"אף אחד לא יכול לחזות כרגע מה יקרה", אמר. "בנינו מערך שיש לו רדאר לזיהוי מוקדם של וריאנטים. אנחנו עוקבים אחר המצב בעולם. לפעמים אנחנו מזהים תופעה חריגה לפני המדינה שבה התופעה הזאת מתרחשת. אני המנהיג הראשון שהביא לידיעת הציבור את הופעת האומיקרון. באותו שלב לנגיף עוד לא היה שם".
"יותר ויותר ילדים בעולם מאושפזים בגלל פימס, דלקת בעקבות קורונה", אמרתי. "מה אתם יודעים על זה?"
"אנחנו בודקים", אמר. "הדעות לא אחידות".
ידעתי שיכתשו אותי
ג'ים ומירנה, הוריו של בנט, באו מסן פרנסיסקו, עיר הקודש של ילדי הפרחים. הם עלו לארץ חודש לאחר מלחמת ששת הימים, כשישראל הייתה משאת הנפש של צעירים יהודים ליברלים באמריקה. הוא ירש מהם את השילוב הכל כך אמריקני של תמימות כמעט ילדותית, ביטחון עצמי ואמביציה. כל ראש ממשלה שקדם לו השתייך לסקטור מוגדר, עם היסטוריה פוליטית, מחויבות, משקעים, קשרים. באיזה נאום הלב, הרגש, מושקע יותר, בנאום האזכרה השנתי לבן גוריון בשדה בוקר או בנאום האזכרה השנתי לחללי אלטלנה. בנט לא שייך לאף סקטור, גם לא למנעד הרחב של הציונות הדתית, שהסמוטריצ'ים גנבו את שמה ואת נשמתה. הזיקה שלו לימין אידיאולוגית, לא מוסדית.
הוא לא ראש הממשלה הראשון שמתמודד עם הסתה אלימה, ברחוב וברשתות. אבל למשפחתו ולו זה קורה בפעם הראשונה, וזה כואב.
"יש מכונה שמייצרת רעל ושנאה. מכונה משומנת, מיומנת, מרשימה ברמה עולמית. הכל בשירותו של אדם אחד. הפייק הפך למציאות. בשבועיים האחרונים, כשביבי החליט ללכת על עסקת טיעון, המכונה קמה על יוצרה"
"לפני שבעה חודשים, כשהחלטתי להקים את הממשלה הזאת, ידעתי שאני הולך להיכתש כפי שאף אחד לא נכתש", אמר בנט. "לא ידעתי אם אצליח להקים את הממשלה, אבל הקמתי. זאת הייתה ההחלטה הקשה והאמיצה ביותר שקיבלתי בחיי. נדרש לה אומץ יותר גדול מאשר בצבא. בצבא אתה מקבל תהילה. ידעתי שעלינו, על חברי הסיעה שלנו, ועליי יישפכו אין סוף קיתונות של בוז וקללות.
"יש פה מכונה שמייצרת רעל ושנאה, מכונה משומנת, מיומנת, מרשימה ברמה עולמית, עם ערוץ רדיו וערוץ טלוויזיה, אלפי בוטים וקבוצות שממציאות פייק מוחלט ומריצות אותו ברשת. הכל בשירותו של אדם אחד. בתחילת הכהונה שלי הייתי בטקס סיום בבה"ד 1. אחת הצוערות התעלפה – זה קורה כמעט בכל טקס כזה. עצרתי לכמה שניות את הנאום, עד שהיא פונתה. למחרת אומר לי חבר, מה עבר עליך בבה"ד 1, למה כולם צעקו עליך. מה מתברר? על השניות של השקט, כשעצרתי את הנאום, הלבישו אודיו של צעקות בוז והפיצו ברשת. הפייק הפך למציאות.
"רק הבוקר אחד הילדים שלי הראה לי שבקבוצת הפייסבוק של דודי אמסלם כתבו שאמא שלי קתולית. סבא וסבתא שלי מעיירה בפולניה. בני המשפחות שלהם נרצחו בשואה. לך תוכיח שאין לך אחות.
15 צפייה בגלריה
"הכמעט עסקת טיעון - מתנה גדולה". מנדלבליט ונתניהו
(צילום: מוטי קמחי, אלכס קולומויסקי)
15 צפייה בגלריה
"חברים בקואליציה ראו את מלחמת הירושה בליכוד ואמרו, 'אולי יש לנו היום משהו טוב ביד'". כיוון לשותפה שקד?
(צילום: דנה קופל)
"בשבועיים האחרונים, כשביבי החליט ללכת על עסקת טיעון, המכונה קמה על יוצרה. הם אמרו, לא, אנחנו לא מוכנים לדבר הזה, אנחנו לא ניתן לך ללכת לעסקת טיעון".
"חששת שעסקת הטיעון תפרק את הקואליציה שלך", אמרתי.
"בסוף", אמר, "הכמעט עסקת טיעון היא מתנה גדולה. היא העניקה לחברי הקואליציה הזדמנות להציץ למציאות חליפית - מה יקרה במערכת הפוליטית אם וכאשר תיחתם עסקה. חברים בקואליציה ראו את מלחמת הירושה בליכוד ואמרו, 'אולי יש לנו היום משהו טוב ביד, למה לנו לוותר על זה'".
אני משער שהוא התכוון בעיקר לחברי הסיעה שלו. איילת שקד, למשל.
בין רעננה לבלפור
"במה ראשות הממשלה שינתה אותך", שאלתי.
הוא הירהר לרגע. "אחד", אמר, "בתחושת האחריות. אתה באמת לבד פה. שניים, אתה מאבד את הזכות למשוך לכיוון מגזר מסוים, זה או אחר. אז כן, הפכתי לממלכתי. זאת ברכה. אני עומד בראש מפלגה אחת משמונה. כדי שהשילוב הזה יצליח, אני חייב להיות מאופק ולתת מקום לכולם".
בקואליציה, אמרתי, יש התחלה של תחושה שמיצינו, ירח הדבש נגמר.
"גילת ואני שותפים, היא לא מקבלת ממני פקודות. הילדים מאוד לא שבעי רצון. דוד בני, תלמיד כיתה ד', סיפר לי שילד אמר לו, 'אבא שלך בוגד'. דוד אמר לי מה השיב. אני לא אחזור על התשובה שלו. אמרתי לדוד, 'ככה צריך לענות'"
"אנחנו צריכים להיאבק בה", אמר. "כשהלכנו למארבים בלבנון, אמרתי לחיילים שלי, אל תהיו מתוחים מדי בדרך לשם, אל תהיו רגועים מדי בדרך חזרה. בשבעה חודשי הכהונה שלנו התגברנו על מבחנים קשים; התרגלנו לשגרה של עבודה משותפת והחלטות רציונליות; לימדנו את עצמנו לעבוד יחד. אבל לא לעולם חוסן. אני אומר לכל שותפיי - אנחנו עלולים להידרדר חזרה לתהום.
"אני רוצה שהשותפים שלי יצליחו - אני רוצה שאלקין ישווק מאות אלפי דירות, יאיר לפיד יחדש יחסים דיפלומטיים ויפתח שגרירויות, ומרב מיכאלי תקים מטרו. המשימה שלי היא לתת גב ויציבות לכולם. אני מגבה גם את איווט ליברמן שעושה מהלכים לא פופוליסטיים אבל מאוד נכונים".
"כשסיפרת על מסע ההכפשות שאתה ומשפחתך עוברים שאלתי אותך אם היה כדאי", אמרתי. השבת בחיוב. "האם גם גילת בנט חושבת שהיה כדאי?".
"הילדים שלנו מאוד לא שבעי רצון", הודה. "הם לא רוצים את האבטחה, את הטררם. דוד בני, תלמיד כיתה ד', סיפר לי בשבת שילד אמר לו, 'אבא שלך בוגד'. 'מה ענית לו?', שאלתי. דוד אמר לי מה השיב. אני לא אחזור על התשובה שלו. אמרתי לדוד, ככה צריך לענות. הגדולים יותר, מאוד קשה להם".
"לא השבת לשאלה שלי על גילת", אמרתי. "ממה נבעה ההחלטה שלה לצאת עם הילדים לחופשה בחו"ל בעיצומה של מגפה? האם זה נבע מאותו קושי?"
"כן. גילת ואני שותפים. אני מאוד שמח על זה. היא מנהלת עסק ומנהלת את המשפחה בתנאים קשים. היא לא מקבלת ממני פקודות".
"היא הזיקה לך", אמרתי.
"בסדר", אמר. "האחריות עליי, האחריות עלינו. חשוב לי להדגיש שהיא פעלה על פי כל ההוראות שהיו באותו זמן. אני קנאי לדבר אחד - שהשבתות שלנו יהיו נורמליות".
"הודעתם שכאשר יסתיימו השיפוצים בבלפור, אתם לא תעברו לשם", אמרתי.
"כאשר יסתיימו השיפוצים בבלפור, אני אעבוד משם יומיים-שלושה בשבוע", אמר. "המשפחה תישאר ברעננה".
ראש התמנון
"בשבועות האחרונים", אמרתי, "החריפה מאוד הפעילות של קבוצות טרור יהודי בשטחים. הממשלה שלך מתקשה להתמודד".
"לפני חודש קיימתי פגישות נפרדות בעניין הזה עם הרמטכ"ל, ראש השב"כ ושר הביטחון", אמר בנט. "אמרתי להם שאני מצפה לטיפול הכי נחוש. מה שקורה שם לא מתקבל על הדעת.
"מה שלא מקובל עליי הוא ה' הידיעה שמצמידים לסיפור הזה. לא המתנחלים - מתנחלים. אני איש ימין. ברור לי ולכל המחנה הימני - לא באנו לישראל כדי שיקומו כאן פלנגות. יש עלייה בטרור הערבי. צה"ל צריך לטפל בה - לא הם. הם פוגעים בהתיישבות ופוגעים גם במשילות. אני מאמין במשילות בכל מקום – גם שם וגם בנגב. ישראל היא מדינת חוק".
"הממשלה הורידה טונים במאבק שלה נגד ההסכם שמתבשל בווינה", אמרתי. האם אתה בטוח שארצות הברית לא מבשלת הסכם עם איראן מאחורי גבה של ישראל?".
"אנחנו חושבים שהעסקה שמדברים עליה היא שגיאה", אמר. "המשטר האיראני מוחלש. אם האמריקנים יפתחו לאיראן את הגישה לכסף שהוקפא, הם יפגשו את הכסף בפיגועים בעיראק, בסוריה, באמירויות.
15 צפייה בגלריה
"לאמריקנים יש יד חזקה, אבל הם מתנהגים כאילו יש להם יד חלשה". ביידן וראיסי
(צילום: AP, EPA)
"לא כך מתנהלים מול בריון. לאמריקנים יש יד חזקה, אבל הם מתנהגים כאילו יש להם יד חלשה. זה המסר שאנחנו מעבירים להם. חלק מהם מקשיבים".
"אבל הורדתם פרופיל", אמרתי.
"אני לא מחפש מריבות לשם מריבות", אמר. "ראיתי מה עשו המריבות האלה בעבר - הן לא שירתו אותנו. ישראל נשענה תמיד על תמיכה דו-מפלגתית באמריקה. אנחנו עובדים עכשיו קשה כדי לשמר את זה.
"ישראל שגתה שגיאה אסטרטגית כשנלחמה בקצות האצבעות של התמנון, אבל בראש התמנון, בטהרן, במשטר האיראני, לא טיפלה. פגיעה באצבעות לא מחלישה את ראש התמנון. זוהי מערכה רבת שנים, ואני משוכנע שאנחנו ננצח בה. זה משטר חלש, רקוב, שלא מסוגל לספק מים לאזרחים"
"הנשיא ביידן הוא ידיד אמת. בשאלת איראן אמרתי לו, אם תיחתם עסקה, ישראל לא תהיה מחויבת לה. הממשל רצה לחדש את הפעילות של הקונסוליה בירושלים, שעבדה מול הפלסטינים. היה עליי לחץ לא מבוטל לאפשר זאת. אמרתי לנשיא, עם כל הכבוד שיש לנו, ירושלים היא בירה של מדינה אחת, לא של שתי מדינות".
"האם יש הבדל בין המדיניות של הממשלה הנוכחית כלפי איראן למדיניות של ממשלת נתניהו", שאלתי.
"כן", אמר. "יותר מדי שנים המלחמה בינינו לבין איראן התנהלה במעמד צד אחד. הם הקיפו אותנו בשלוחות שלהם שהציקו לנו – הג'יהאד האיסלאמי, חיזבאללה, חמאס. ישראל שגתה שגיאה אסטרטגית כשנלחמה בקצות האצבעות של התמנון, אבל בראש התמנון, בטהרן, במשטר האיראני, לא טיפלה. פגיעה באצבעות לא מחלישה את ראש התמנון. אני לא מדבר על מכה אחת, ספציפית, אלא על ממדים רבים. המערכה צריכה להתנהל לא רק על הגבולות שלנו אלא במקומות רחוקים יותר, בממדים כלכליים, בסייבר. כך נקבל תמורה טובה יותר להשקעה שלנו. זה לא סוד שהעלינו את תקיפות חיל האוויר במספר, באיכות ובמיקום".
שוקת שבורה
אם אני מבין את בנט נכון, מדובר באמת בשינוי: הוא מתכוון להרחיב את העימותים הצבאיים עם איראן למערכה נגד המשטר האיראני. ישראל ניסתה להתערב בגורלם של משטרים זרים בעבר, בלבנון ובשטחים, ונכוותה קשות. אני מקווה שהוא הפיק את הלקח הנכון.
"מה יש לאיראן לעשות כאן?" שאל בנט והשיב: "היא צריכה להתרחק מהאזור. זוהי מערכה רבת שנים, ואני משוכנע שאנחנו ננצח בה. אנחנו דמוקרטיה תוססת; שם מדובר במשטר חלש, רקוב, שלא מסוגל לספק מים לאזרחים שלו".
"הרוסים", אמרתי, "ערכו השבוע טיסה משותפת, מופגנת, טייס רוסי וטייס סורי, בשמי הגולן. מה הם מאותתים לך? האם יש קשר כלשהו בין האירוע בגולן למתיחות באוקראינה?"
"אני מקיים קשר מתמשך עם פוטין", אמר. "דיברתי איתו גם בשבוע שעבר. אנחנו משמרים את חופש הפעולה שלנו בסוריה".
"נמנעת מהצבעה על הקמת ועדה לחקירת פרשת הצוללות", אמרתי. "הימנעות היא לא בדיוק צעד מנהיגותי, בוודאי לא מצד ראש ממשלה".
"כשנכנסתי לתפקיד", השיב, "באו אליי המל"ל ומשרד הביטחון ואמרו, אנחנו בבעיה. הממשלה בגרמניה מתחלפת, והחתימה על ההסכם תקועה בגלל מרכיבי השחיתות. הזמן אוזל. אנחנו זקוקים לצוללות. בביקור מרקל זה היה הנושא הקונקרטי. היא אמרה, לא ידעתי שההסכם תקוע. בערב, במלון המלך דוד, מול חומות העיר העתיקה, אמרתי לה, מה שהיה היה, עכשיו יש לנו צורך חיוני בדבר הזה. אני מבקש, תני לנו אור ירוק. היא חזרה לגרמניה וקיימה מה שהבטיחה".
15 צפייה בגלריה
"האירוע היה לפני מספר שנים, הוא לא בער בי". בנט מסביר את הימנועותו
(צילום: מארק ישראל סלם, דובר צה"ל)
"היא הציעה לך לרדת משאלת ההתייקרות", אמרתי.
"העליתי את שאלת ההתייקרות", אמר בנט. "היא אמרה לי, קח את העסקה כפי שהיא. היו רגעים שהייתי סקפטי. הורישו לנו שוקת שבורה. אמרתי לשותפיי לממשלה, ליאיר ולבני, קודם נחתום על העסקה, אחר כך נחליט על הקמת ועדת חקירה. העסקה נחתמה ביום חמישי. הוועדה הוקמה ביום ראשון.
"לא אהבתי את ההחלטה. האירוע היה לפני מספר שנים. בי הוא לא בוער. אני אומר, אם אפשר להמעיט בוועדות חקירה, מוטב להמעיט. אבל העניין בוער בבני ובוער ביאיר. אז אמרתי, אם זה בוער בהם, נלך על זה".
מבחן הבית השלישי
"נותרת בלי בייס פוליטי", אמרתי.
"הבייס שלי הוא מדינת ישראל כולה", אמר. "הייתי ונותרתי איש המחנה הלאומי. מה שהולך ונוצר פה הוא מחנה לאומי חדש שלא סוגד לאדם. מחנה ביצועיסטי. אני מתרגש מכך שהחלטנו להכפיל את האוכלוסייה בגולן. התעקשנו בעניין הקונסוליה בירושלים. פתחנו בתהליך גמילה ממושך ממשהו שאני לא קורא לו ימניות. להתאים עמדה לפי אישיות מסוימת, זה לא ימין".
בנט מאמין שאפשר לבנות בייס ימני גדול בלי פולחן אישיות, בלי ביביזם. אני לא בטוח שהוא צודק: הימין בישראל, ולא רק בישראל, דבק במנהיג. המנהיג הוא המסר. ז'בוטינסקי, בגין, שרון (אמנם בהסתייגות), נתניהו. החריג היחיד היה יצחק שמיר. בישיבות מרכז הליכוד בגני התערוכה לא שרו לו יצחק, מלך ישראל. והוא היה אולי האידיאולוגי, העקבי, הענייני, המוצלח מבין ראשי הממשלה הימנים שלנו.
"האם אתה תומך בהקמת גוש משותף של מפלגות מרכז-ימין לקראת הבחירות הבאות, גוש שיכלול אותך, את ליברמן ואת סער, אולי גם את גנץ?", שאלתי.
"אני לא פוסל שום דבר", אמר. "לפני שבעה חודשים הבית השלישי עמד פה במבחן. רק היום אני מבין עד כמה המצב היה מסוכן. היינו על חוט השערה, והתגברנו. אילו רק הצלנו את ישראל מסחרור, מכאוס, הייתי אומר, כמו בהגדה של פסח, דיינו. אבל הקמנו ממשלה אפקטיבית: העברנו תקציב; דאגנו להתעצמות ביטחונית וכלכלית; טיפלנו בפשיעה בחברה הערבית".
"הרושם הוא שטבעת בשוטף", אמרתי, "שאתה מתעסק בבעיות שראש ממשלה לא אמור לטפל בהן, שגודש האירועים לא מאפשר לך להרים את הראש ולהטביע חותם".
"אני מאמין שראש ממשלה צריך לעסוק גם במקרו וגם במיקרו", אמר. "אני מאוד שמח על זה. כמאמר השיר, מסמר קטן יכול להפיל עיר. אין נושא שאני בוחל בו, מביידן ואיראן ועד הבעיות של חברי הסיעה שלי. אין דבר שהוא מתחת לכבודי או מעל לכבודי. אני מרגיש מאוד נוח בתפקיד. אני חושב שגם שרי הממשלה מרגישים שהם באים לביטוי. מבחינתי, מאז השירות הצבאי שלי, הזכות הגדולה היא להיות בחזית, בעשייה, לקחת אחריות, לא להיות פרשן".
"למה אתה מעליב את הפרשנים", תהיתי, ובנט נערך לריאיון הבא.
