2,496,000 ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר יפתחו בבוקר (יום ה') את שנת הלימודים. ברגע האחרון הגיעו משרד האוצר וארגון המורים להסכם, וגם בתיכונים תיפתח השנה כסדרה. היום הראשון יוקדש בעיקר לטקסים חגיגיים ולמפגשים עם החברים והמורים, היכרות עם צוותי החינוך החדשים וחשיפת תקנונים ומערכת השעות השנתית. במשפחתונים המפוקחים לא יפתחו את השנה בשל שביתת הצוותים.
ההסכם מול המורים | עוד כותרות
מנתוני משרד החינוך עולה כי בשנה הקרובה ילמדו בגני הילדים 544 אלף ילדים. בבתי הספר היסודיים ילמדו 1,140,000 תלמידים – 177 אלף מהם עולים לכיתה א'. 290 אלף תלמידים ילמדו בחינוך המיוחד, 325 אלף בחטיבות הביניים ו-488 אלף בני נוער ילמדו בתיכונים, 136 אלף מהם בכיתה י"ב. במערכת החינוך מלמדים 218 עובדי הוראה, בהם גננות, מורות ומנהלות, ב-5,440 בתי ספר ו-22,050 גני ילדים.
מפילוח לפי מגזרים עולה, כי 1.928 מיליון מהתלמידים הם יהודים – כ-77% מכלל תלמידי מערכת החינוך. מהם 500 אלף לומדים במגזר החרדי, כ-20% מכלל תלמידי מערכת החינוך. עוד עולה מהנתונים כי 570 אלף מהתלמידים הם ערבים, דרוזים, בדואים וצ'רקסים – כ-23% מכלל תלמידי מערכת החינוך.
התלמידים חוזרים ללימודים בתום חודשיים של חוסר ודאות בעקבות איומי ארגוני המורים להשבית את הלימודים. ילדי הגנים ותלמידי כיתות א' יגיעו למוסדות החדשים בפעם הראשונה בלי שנערכו להם מפגשי הכרות מסורתיים עם הגננות והמורים בשל עיצומי המורים.
אמנם שנת הלימודים נפתחת, אך בשל מחסור באלפי סייעות, גננות ומורים צפויים שיבושים ובהם ביטולי מגמות, שיעורים וצמצום שעות. מנהלים דיווחו על קליטת כוח אדם ללא הכשרה, מינוי מחנכת לשתי כיתות ואלתורים שונים. בנוסף, מערכת החינוך נערכת להמשך התמודדות עם השלכות הקורונה והפערים שנוצרו לימודית, חברתית ורגשית וטרם קיבלו מענה ואף התרחבו.
גם השנה ילמדו התלמידים בכיתות עמוסות וצפופות והמורים לא יוכלו לראות ולהגיע לכל אחד מהם למתן מענה. כמו כן, גם השנה חוק חינוך חובה חינם יעלה להורים סכום כולל של חמישה מיליארד שקלים.
השנה יחל השלב הראשון של רפורמת הבגרויות השנויה במחלוקת, שבמסגרתה ביטל משרד החינוך את בחינות הבגרות החיצוניות במקצועות ההומניים והתלמידים יוערכו וימדדו במסגרת פנימית. רפורמה שנויה במחלוקת נוספת שיחלו השנה ביישומה, ואף היא נתקלה בהתנגדות מנהלי בתי הספר, היא רפורמת גפ"ן – גמישות פדגוגית ניהולית שבמסגרתה יקבלו בתי הספר תקציבים הנעים בין 300 אלף למיליון שקלים והמנהלים יכלכלו את הצרכים של בית הספר. המטרה המוצהרת של משרד החינוך היא הרחבת סמכויות ואוטונומיה למנהלים.
אולם, לטענת המנהלים מדובר ברפורמה המצרה את צעדיהם, מגבילה והופכת אותם לטכנוקרטים או למנהלי מפעלים ולא מנהלי חינוך. עוד הם טענו, כי חלק ניכר מהשירותים לבית הספר ניתן להם באמצעות משרד החינוך והרשויות ואילו כעת הם צרכים לשלם עבור אותם שירותים ועבור חלקם העלויות יקרות יותר.
ויש עוד חידושים. החל משנת הלימודים הנוכחית ייכנס נושא החינוך המיני כחובה לכלל תלמידי מערכת החינוך. לשם כך בנו צוותי המקצוע של השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך ערכת שיעורים מותאמת לכל שלב גיל על "מיניות בריאה ומניעת פגיעה".
לראשונה תיכנס גם תוכנית לימודים מערכתית בנושא שינויי אקלים וקיימות מגיל גן ועד כיתה י"ב במסגרת לימודי חובה. התוכנית תפעל גם בתנועות הנוער. מדובר בתוכנית משותפת ומקיפה של משרדי החינוך והגנת הסביבה שגובשה על רקע משבר האקלים הפוקד את העולם ונועדה להגביר את המודעות של התלמידים ולצייד אותם בכלים להתמודדות עם אתגר המציאות האקלימית המשתנה.
ההישג של ליברמן
במהלך המאבק מול הסתדרות המורים, ידע שר האוצר אביגדור ליברמן לגייס אליו את הנהגת ההורים הארצית. הוא שיתף אותם בפרטי המשא ומתן, התייעץ איתם לגבי מתווה האוצר וביקש לשמוע את דעתם. לאורך כל הדרך, אנשי הממונה על השכר היו איתם בקשר ודיווחו להם על ההתפתחויות. הנהגת ההורים תמכה פומבית במתווה האוצר וגם בכוונה להוציא צווי מניעה למורים, כפי שלא עשתה מעולם.
שרת החינוך יפעת שאשא ביטון נתנה גיבוי מלא להסתדרות המורים ולא התבטאה נגד השביתה והשלכותיה. זאת בניגוד למלחמה שניהלה בזמן הקורונה נגד משרד הבריאות כדי לפתוח את בתי הספר בנימוק שהילדים זקוקים לשגרה, מסגרת ויציבות. שאשא ביטון אף נזפה בהנהגת ההורים על כך שלקחו את צד האוצר.
המהלך של התאחדות התעשיינים, שגם נרתמה או גויסה על ידי ליברמן וקידמה הגשת בקשה לצווי, גרם למדינה לנקוט עמדה ומכאן לא ניתן היה לעצור את הרכבת. המדינה נאלצה להשיב ולמרות התנגדות שרת החינוך להוצאת צווים, הבקשה הוצאה גם מטעם משרד החינוך. במשרד האוצר חששו שמשרד המשפטים וראש הממשלה מעכבים פנייה להוצאת צווים ומבחינתם זו הייתה הזדמנות מצוינת להצטרף כאשר בית הדין הורה למדינה להגיב. להתאחדות התעשיינים היה תפקיד חשוב.
ליברמן היה מעורב במשא ומתן, עקב אחר ההתפתחויות, היה בקיא לפרטי פרטים והצליח להוביל את המדינה לבקש צווי מניעה ובסיום גם לקדם עקרונות חשובים. אמנם בהיקף מצומצם, אבל פרץ את המחסום. שני הצדדים ויתרו על העמדות המקוריות כדי להגיע לפשרה על רקע הבקשות לצווי מניעה, הלחץ והביקורת הציבורית ולחצים שהופעלו מלשכת ראש הממשלה, אך ניתן לקבוע שמדובר בהישג לאנשי הממונה על השכר ולליברמן בכל הקשור לפריצת נושאים שהיו עד כה טאבו ואף "ייהרג ובל יעבור" מבחינת המורים.
ליברמן נתמך באופן מלא על ידי הנהגת ההורים הארצית שנתנה רוח גבית של תמיכת ההורים בדרישות האוצר לכריכת שינויים מהותיים לצד תוספת שכר משמעותית למורים מתחילים במיוחד וכן בהגשת צווי מניעה. אמנם שר האוצר הנחה את הפרקליטות להגיש בקשה לצווי מניעה חרף התנגדות שרת החינוך, אך בגלל שההגשה התעכבה, הקדימה התאחדות התעשיינים והגישה בקשה להוצאת צווים.
המדינה הצטרפה בשמם של משרדי האוצר והחינוך. משרד החינוך הודיע שהבקשה להוצאת צווים התקבלה בניגוד לעמדתו והוא אינו שותף לה, אך מהשלב הזה לא ניתן היה לעצור את הרכבת והצדדים הבינו ועשו מאמצים להגיע להבנות. הערב הכריזו ליברמן, שאשא ביטון ויו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד על ההסכם שנחתם.
ההסכם, שמנע ברגע האחרון שביתה בגנים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים עם פתיחת שנת הלימודים, יעלה את שכרם של המורים החדשים ל-9,000 שקלים – אף שבשיחות דרשה בן דויד שכר גבוה יותר – וגם מעמד ההתמדה שיקבלו אחרי שלוש שנים במערכת יהיה נמוך יותר מזה שהוצע, ויעמוד על 10,000 שקלים. מנגד, שכר המורים הוותיקים יעלה בלפחות 1,100 שקלים, סכום גבוה יותר מזה שהציע תחילה משרד האוצר. הצדדים הסכימו על "שקט תעשייתי" עד סוף שנת 2026.
עוד סוכם כי שכר המנהלים המתחילים יעלה ל-19 אלף שקלים. בנוסף, יינתן סל גמולי תפקיד גמיש למנהל, כך שמורים מצטיינים יוכלו לקבל תגמול בשווי של 400 עד 1,000 שקלים בגין ביצוע יוזמה ולקיחת תפקידים. כמו כן, תינתן למנהלים אפשרות לחוזים אישיים למומחים מחוץ למערכת.
בין הצדדים נרשמה הסכמה בנושא צמצום החופשות - שבמסגרתה ירדו למורים שלושה ימי חופש של אסרו חג, יתקיימו לימודים גם בל"ג בעומר ובתענית אסתר. ימי האסרו חג יומרו לגשר בין יום כיפור לסוכות. בנוסף, המורים יוכלו לבחור שני ימי חופשה בהתאם לצרכיהם. עם זאת, מועד עדכון לוח החופשות לא סוכם. במשרד האוצר טוענים שהוא יחול מהשנה - אך משרד החינוך מתעקש שרק מ-1 בספטמבר 2023. בנוסף, משרד האוצר הודיע על כוונתו להאריך את "בית הספר של הקיץ" עד ל-31 ביולי והרחבתו עד לכיתות ד'.
פורסם לראשונה: 22:11, 31.08.22