הזקנה במסדרון כבר הפכה מזמן למראה עצובה המשקפת את מצב הרפואה בישראל, אבל לצד הדיבורים וההבטחות לשדרוג ולתוספות למען המטופלים והצוותים הרפואיים עצמם, קיימת בשטח תחושה קשה של אובדן דרך, אי-ודאות והיעדר משאבים.
מערכת הבריאות זכתה אמנם לתוספות תקציב בשל משבר הקורונה, אך העובדה שישראל הולכת למערכת בחירות נוספת מהווה פגיעה אנושה בהוצאה לפועל של תוכניות קיימות, וגם של יוזמות שטרם זכו לתקצוב. שינויים קטנים, כאלה שהיו עשויים להשפיע על חייהם של אנשים, לצד שיפור מערכת האשפוז, תנאי השכר וטיפול עומק באלימות בכלל מערכת הבריאות - כל אלו יתעכבו וימתינו לממשלה חדשה שתגבש מדיניות חדשה ותקציב חדש. אלו הן רק חלק מהפגיעות שעמן יתמודד הציבור בבואו לקבל טיפול רפואי.
שיפוץ המחלקות הפנימיות יתעכב
לאחרונה גיבש משרד הבריאות רשימה של 39 מחלקות פנימיות בבתי החולים ברחבי הארץ שזקוקות לשיפוץ מיידי. אותן מחלקות מיושנות, שנבנו לפני עשרות שנים ומאז לא שופצו, נמצאות, בין היתר, בקפלן, זיו, ברזילי, לניאדו, לגליל, מעייני הישועה, שערי צדק, איכילוב ושיבא - אלא שלפחות בעתיד הנראה לעין, התוכנית לא תצא לפועל והמטופלים ימשיכו להתאשפז בתנאים גרועים ובמחלקות שלעיתים מזכירות בתי חולים במדינות עולם שלישי.
"כדי שהזקנה לא תהיה במסדרון צריך השקעה אדירה של כספים", אומר פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית. "זה מה שתקוע לחלוטין ועכשיו הוא ייתקע עוד פעם, כי אין תקציב מדינה. אילו היינו יושבים על תקציב מדינה ‑ היו מקדמים את הנושא הזה. מדובר ב-60 מיליון שקלים לשנה. זה נשמע כסף קטן אבל כשאין תקציב - הכל תקוע ועומד".
4 צפייה בגלריה
המחלקות קיבלו תוספות תקנים, אך עדיין יש מחסור. שר הבריאות ניצן הורוביץ
(צילום: עמית שאבי)
המחלקות הפנימיות הן עמוד השדרה של כל מוסד רפואי, אך לעיתים ההתייחסות הניהולית וגם התקציבית אליהן הוא כאל חצר אחורית. במילים פשוטות: מדובר במחלקות שמטפלות כמעט בכולנו, אך הן גרעוניות ונחשבות ללא רווחיות. בשנת 2019 הוקמה ועדת טור כספא לבחינת מצבן של המחלקות הללו והמליצה בין היתר על תקנון מיטבי של 16 רופאות ורופאים לכל מחלקה. בינתיים לא רק שכמעט כל ההמלצות לא יושמו, אלא שגם פרצה מגפה שפגעה אנושות במערכת הבריאות בעולם, ובארץ חידדה שוב עד כמה בתי החולים ומערכת האשפוז נשענים על אותן מחלקות פנימיות.
יש לציין כי במהלך תקופת הקורונה וגם בשנה האחרונה קיבלו המחלקות תוספות של תקנים, אלא שהמחסור עדיין קיים והפערים בין המרכז לפריפריה נותרו אדירים. כך למשך, בעוד שבבתי חולים כמו שיבא ואיכילוב עובדים בין 15 ל-16 רופאים במחלקה, בבתי החולים הקטנים בצפון, מספרם יכול להגיע ל-8 עד 11. אליס אומר שבממשלה הנוכחית דווקא נרשמה תזוזה חיובית - אך יש לוודא כי אותם תקנים אכן ישמשו תקני קבע. "בממוצע כל מחלקה פנימית קיבלה עוד שני תקנים", אומר אליס. "המטרה היא להעלות מעבר כדי לנסות ולהתקדם למספר של טור כספא, שזה 16 תקנים. מדובר בתוספת של ארבעה תקנים לכל מחלקה". לדבריו, גם תקציבים שהובטחו לחיזוק המחלקות בסכנה. "בתקציב הבודד שהממשלה הצליחה להעביר יש תקציב עבור המחלקות הפנימיות והשנה הן קיבלו 90 מיליון שקלים בחלוקה לבתי החולים, במטרה לעודד השקעה בהן ובשנה הבאה זה יהיה 110 מיליון שקלים. כרגע המאבק הגדול הוא לוודא שהכסף הגדול אכן יגיע למחלקות הפנימיות".
המתמחים ימשיכו לעבוד 26 שעות ברצף
אחת ההבטחות הגדולות של שר הבריאות, ניצן הורוביץ, עם תחילת כהונתו הייתה לקצר את תורנויות המתמחים בבתי החולים. כפי שזה נראה כרגע, זה לא יקרה. שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, חתמה על צו שמורה על תחילת הקיצור בעשרה בתי חולים בפריפריה בתחילת אפריל, אבל דבר לא השתנה. הורוביץ מקפיד להגיד בשבועות האחרונים שזה לא הוא שתוקע את השינוי, אלא התנגדות האוצר, כפי שההצלחה הייתה ודאי רשומה על שמו, כך גם הכישלון, כי גם הבוקר התעוררו אלפי מתמחות ומתמחים שיטפלו בכם ובבני המשפחות שלכם - והם יסיימו את המשמרת שלהם רק מחר בעשר בבוקר במקרה הטוב. רופא אחד, לעיתים על 45 חולים.
מתמחים נעדרו מהעבודה במחאה, לפני כחודש
(צילום: אסף חן)
בית המשפט כפה אמנם על הצדדים לדון על הוצאת הצו לפועל, אך דבר אחד בטוח: ממשלה יציבה שבכוחה לאשר בוודאות את תקציב המדינה שעשוי היה לכלול גם הסכם שכר חדש לרופאים שעוד לא נחתם היא בוודאי תנאי פתיחה טוב הרבה יותר לקידום קיצור התורנויות, אבל גם זה יתעכב. "המתמחות והמתמחים סומכים על שרי הכלכלה והבריאות שיעמדו מאחורי ההבטחות שלהם ויקצרו את התורנויות", אמרו אתמול בארגון המתמחות והמתמחים 'מרשם' שמוביל את מחאת המתמחים. "אנחנו גם בטוחים שהם, כמו גם רוה"מ הנוכחי, מבינים היטב, שהאחריות היא שלהם! ברור לכל שאם קיצור התורנויות לא ייצא לפועל כבר בשבועות הקרובים, הוא כנראה לא יתחיל לעולם ואנחנו נראה בכל הגורמים הללו האחראים הישירים לכך".
בחודש שעבר סערה המדינה בעקבות מעשה התקיפה האכזרי של מטופל שהופנה נגד רופאה בקופת החולים כללית בבאר יעקב, שהלם בה באמצעות מוט וגרם לאשפוזה. לאחר אירועים מסוג זה, הריטואל קבוע: ראשי מערכת הבריאות מגנים, הפוליטיקאים מזדעזעים אך הרופאות, הרופאים, האחים והאחיות חוזרים למחרת לאותה מציאות עגומה, קשה ומוכת אלימות, תוך חשש לשלומם ולעיתים לחייהם.
לפני מספר שבועות הודיע הורוביץ על תקצוב נקודות שיטור בכל בתי החולים. מדובר על מהלך משמעותי וחשוב, אך גם הוא צפוי לצאת לדרך רק בתחילת 2023. בינתיים, הטיפול באלימות דווקא בקופות החולים עשוי להתעכב באופן משמעותי. הגדלת מספר הסיירים בין קופות החולים, הקצאת תקציב עבור לחצני מצוקה ומהלכים נוספים שעשויים להגן על חברי הצוותים הרפואיים - כל אלה יתעכבו וימתינו לממשלה הבאה, שרק אז תתחיל לגבש את התוכנית לטיפול בקופות.
הטיפול באלימות בקופות החולים ובריאות הנפש יתעכב
היום תדון גם ועדת הבריאות של הכנסת בראשותה של ח"כ עידית סילמן בנושא הקצאת נקודות שיטור גם לבתי החולים לבריאות הנפש, שחלקם נותרו מחוץ לתוכנית. ללא ממשלה מתפקדת, אין לדיון הזה תוחלת וגם הבוקר העובדים בבתי החולים הללו יידעו שאין מי שישמור עליהם.
"העלייה ברף האלימות, הן בתכיפותה והן בחומרתה, מחייבת פעולה מיידית ולא רק התחייבות עתידית", אומר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בשיבא. אנחנו דורשים שהשוטרים יוצבו בבתי החולים בלוח זמנים מהיר. צריך למנוע ממטופלים במרפאות קופת חולים שהפגינו אלימות כלפי הצוות, להמשיך לקבל טיפול במרפאתם, ולהפנותם למרפאות אזוריות עם אבטחה מוגברת, גם אם הדבר כרוך בחוסר נוחות עבורם. חשוב גם לתת מענה לאלימות בבתי החולים הפסיכיאטריים. אנחנו דורשים שמקצוע האבטחה במערכת הבריאות יוגדר 'כעבודה נדרשת' לאחר שירות צבאי ושכר הולם בצידה, מה שיאפשר למלא את התקנים הריקים של המאבטחים כרגע. חייבים לעצור את מגפת האלימות במערכת הבריאות".
