פרשת העוקץ הסדרתי ארד חיון שנחשפה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" מעלה תמונת מצב עגומה באשר לאופן שבו מטפלת משטרת ישראל בתלונות על מקרי עוקץ והונאות בהיקפים קטנים שמגישים אזרחים מן השורה. נגד ארד חיון הוגשו שלל תלונות בתחנות המשטרה השונות בארץ, וכל תחנה התנהלה עצמאית מבלי שיהיה גורם אחד שירכז את כל התלונות שהוגשו.
כשמדובר בפרשיית שחיתות או הונאה בהיקפים גדולים, המשטרה משקיעה משאבים ומאמצים רבים כדי להגיע לכלל החשודים ולמצות את החקירה, וחקירות של פרשות שחיתות ציבורית או העלמת הכנסות מהמדינה יזכו תמיד לחקירה משמעותית בלהב 433. האזרח מן השורה לא יוכל להיכנס בשערי יחידת העילית ולהגיש תלונה, ויצטרך להסתפק בתחנת המשטרה הקרובה לביתו.
העוקץ הסדרתי: סיימון לבייב, הגרסה המקומית
(צילום: אסף חן)
לכל מחוז במשטרה יש את מפלג ההונאה שלו, אבל נראה שהונאות ופרשות עוקץ בסכומים קטנים פחות מרגשות את המשטרה. לרוב, מי שיחקור את אותן תלונות אלו חוקרי התחנה המקומית, ובמקרים רבים התיקים נסגרים מחוסר ראיות עוד לפני שבכלל בוצעה חקירה מעמיקה.
יחידת התביעות במשטרה, שמגישה את מרבית כתבי האישום, סובלת ממחסור בתקנים וקורסת תחת העומס, מה שמביא לסגירת תיקים פליליים במקום להגיש את כתבי האישום. המחסור החמור בכוח אדם לצד גל ההתפטרויות שממנו סובלת המשטרה בשנים האחרונות דרדר משמעותית את טיב השירות לאזרחים, ומביא לפגיעה אנושה באמון הציבורי במשטרה.
המשטרה חייבת לבצע רפורמה שתביא לשיפור משמעותי בהעברת ובהנגשת המידע על חשודים בין תחנות המשטרה השונות ברחבי הארץ, כי כשאזרחים ברחבי הארץ מגיעים לתחנות המשטרה השונות ומתלוננים על אותו אדם, המידע לא תמיד עובר בין התחנות, מאחר שלמשטרה אין שום ממשק שמתכלל ומחבר בין התלונות החוזרות. האזרח הפשוט מסתכל על זה ומבין שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה.
כשאזרח מן השורה נעקץ, התלונה שהגיש היא כל עולמו, והוא מצפה מהמשטרה להפעיל את כל האמצעים כדי להגיע לעבריין ולהעמידו לדין. אז כשהמשטרה מבשרת שתיק החקירה נסגר ללא ראיות, או כי אין עניין לציבור, בדרך כלל ימים ספורים לאחר הגשת התלונה, הוא מאבד אמון במשטרה ובצדק.
לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, רמת האמון במשטרה נמצאת בשפל כל הזמנים: רק 29% מהציבור נותן בה אמון. חלק מהסיבות לכך נעוצות בעובדה שהאזרחים מרגישים שכאשר הם מתלוננים במשטרה על גניבות והונאות בהיקפים קטנים, זה הרבה פחות מעניין לעומת חקירה של עוקץ במיליונים, ואם מעורבים בה אנשי עסקים מוכרים - זה בכלל מדרבן את המשטרה.
חיזוק האמון הציבורי במשטרה חייב לעבור דרך מהפכה בשירות הבסיסי שהתחנות מעניקות לאזרח. מצד אחד, המשטרה חייבת לתת יחס רציני לתלונות של אזרחים גם כשמדובר בהונאות בהיקפים קטנים, ומהצד השני המשטרה חייבת להתייעל ולבצע רפורמה שתתכלל את הטיפול בתלונות חוזרות על חשודים.
הדרך להגביר את האמון הציבורי עוברת דרך השירות הבסיסי שמקבלים האזרחים שבאים להגיש תלונה במשטרה. ביום שבו כל תלונה תזכה ליחס רציני, האמון במשטרה יעלה - וזה היעד שהמפכ"ל חייב להציב למפקדים בשטח, אחרת נתגעגע ל-29% שעוד מאמינים למשטרה.
