זינוק בפניות לסיוע נפשי
(צילום: שמוליק דודפור)
בתום כמעט שבועיים של אזעקות, מטחי רקטות ושהייה ממושכת במרחבים הממוגנים, רק טבעי שתושבי ישראל יחושו במתח ולחץ רב מהרגיל. אבל יש רבים שאצלם המתיחות מתבטאת במצוקה נפשית קשה - והדבר בא לידי ביטוי בזינוק במספר הפניות לקווי הסיוע השונים וכן ללשכות הרווחה.
לפי נתונים של ער"ן, שמפעילה את קו הסיוע העמוס ביותר, מתחילת מבצע "שומר החומות" בעזה התקבלו בעמותה כ-10,000 פניות בבקשה לסיוע נפשי, פי שניים מאשר בימי שגרה. כל פנייה עשירית הגיעה מילד מתחת לגיל 17, ומרבית הפניות הגיעו מהורים שהיו במצוקה בעצמם או שביקשו להתייעץ בקשר למצוקה של ילדיהם או הוריהם.
7 צפייה בגלריה
"הנפש לא עוברת ממצב חירום לשגרה בהורדת שאלטר". אם מגנה על ילדיה בזמן אזעקה בשדרות
(צילום: רויטרס)
כך למשל, 30% מהפניות עסקו בחרדה, 20% במצוקה נפשית חריפה שקדמה למצב החירום והתגברה בעקבותיו, 20% פניות שעוסקות ביחסים ובמשפחה, בדאגה לילדים צעירים ולהורים המבוגרים ו־30% בבדידות.
רק בת 10, ולא ישנה בלילות
"במצבי חירום אנחנו רואים ירידה בגיל הפונים, וכך גם במבצע 'שומר החומות'", מסבירה ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית בעמותת ער"ן. יחד עם זאת היא מדגישה שבתום המתיחות הביטחונית המציאות לעיתים קשה עוד יותר: "הנפש לא עוברת ממצב חירום לשגרה בהורדת שאלטר. אנחנו רואים שלפעמים דווקא אחרי הסרת האיום החיצוני, אנחנו מתחילים לעבד את מה שאירע ולוקח לנו זמן לצאת ממצב הדריכות והחרדה".
לדברי דניאלס, המצוקה מתבטאת גם בגידול במספר הפונים וגם בהחרפה במצבם. "ילדים, חיילים, סטודנטים, מבוגרים וקשישים, כולם מושפעים", היא מוסיפה. "למשל, פנתה אלינו ילדה בת 10 מדרום הארץ שנלחצת בזמן האזעקות. היא ספרה לנו שהיא מרגישה דפיקות לב ושלוקח לה הרבה זמן להירגע. היא שיתפה אותנו שהיא כמעט לא ישנה בלילות ושהיא כל הזמן דרוכה בחשש מהאזעקה הבאה".
סף החרדה עולה, תושבים משוועים למיגון
גם בלשכות הרווחה מזהים את המצוקה. מדיווחים שנאספו על-ידי ארגון מנהלי שירותי הרווחה עולה כי הקשיים הנפשיים ביישובים שספגו מטחי רקטות, מיישובי עוטף עזה ועד גוש דן והשרון, דומים וחוצים את כל הגילים והמגזרים, כשחלק גדול מהם היו סביב הקושי להגיע בזמן למרחבים הממוגנים.
"אנחנו מתמודדים עם אלפי פניות מתחילת המבצע", סיפרה מזל לוי, מנהלת אגף רווחה ושירותים חברתיים באשקלון. "העיר נמצאת במערכת הזו כבר יותר מעשר שנים, אבל האינטנסיביות של המערכת האחרונה יצרה פה מציאות שפגעה בחוסן שהיה לתושבים. הרבה אנשים נמצאים במצבי חרדה ודחק. סף החרדה בעיר רק הולך וגואה, בעיקר בכל פעם שיש פגיעה ישירה בבית. רבע מהדירות לא ממוגנות, זה 40 אלף תושבים, ולכן אנחנו מתמודדים עם הרבה פניות של תושבים שמשוועים להתפנות או לקבל מיגון. מדובר בעיקר בתושבים נכים או מבוגרים ולכן גם המיגון הציבורי לא נותן להם מענה".
מניסיון העבר, המטפלים יודעים שאחרי שהתותחים משתתקים החרדות והטראומות ממשיכות ללוות את הציבור לאורך זמן. "מצוקות משבר הקורונה שבהן אנו מטפלים בשנה האחרונה עלולות להתערבב עם מצוקות ההסלמה בדרום", סיכמה תמי ברששת, יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות. "זה עלול להטיל מעמסה בלתי רגילה על שירותי הרווחה ואי יכולת להכיל את ריבוי המשימות ולממש את תפקידנו בצורה מקצועית וראויה".
פניות גם במגזר הערבי
אחרי מבצע "שומר החומות", וההתפרעויות האלימות בערים המעורבות גברה באופן משמעותי גם המתיחות והמצוקה בחברה הערבית בישראל. בארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות מתכוננים לכך שתידרש עבודה מאומצת לבניית האמון מחדש ולחיזוק הביטחון והחוסן החברתי בין הלאומים השונים. "זה תהליך שיכול לקחת חודשים ואף שנים", מזהירים עובדים סוציאליים קהילתיים.
גם בער"ן מדווחים על פניות רבות שהתקבלו בשבוע האחרון מהאוכלוסייה הערבית כתוצאה מהמתיחות, ביניהן אם לשלושה ילדים מאחת הערים המעורבות שהתקשרה בחרדה גדולה שיפגעו בה ובילדיה. האם סיפרה שבתה בת ה-11 לא מפסיקה לבכות.
פתחי אבו-יונס, מנהל הרווחה בסכנין ויו"ר פורום מנהלי הרווחה הערבים בארגון המנהלים, מספר כי ישנה עלייה בפניות ללשכות הרווחה במגזר הערבי. "שורר הרבה יותר לחץ ויש יותר פניות גם ברמת בקשות סיוע נפשי בעקבות חשיפה לאלימות, בעיקר בקרב בני נוער וילדים צעירים", הוא מספר, "אנשים מפחדים לעבור בצמתים, אז הם לא מגיעים לעבודה, אז יש פחות הכנסות ומצוקה כלכלית. יש סטודנטים שנמצאים בבית ולא חוזרים לספסל הלימודים שלהם".
ולא רק בצפון, גם בנגב המצב שברירי עד מאוד. בזמן המבצע בעזה התפרעו הבדואים בצירי התנועה המרכזיים, הבעירו צמיגים ויידו אבנים ואף ירו לעבר תחנות משטרה. בבאר שבע התקיימו הפגנות שהידרדרו לאלימות, כאשר צעירים יהודים ביקשו לאתר בדואים ויידו לעבר הרכבים שלהם אבנים.
בעקבות המצב הרגיש והכאוס, החלו העמותות בנגב לקבל יותר ויותר פניות לסיוע נפשי ורגשי. מנכ"ל עמותת "השחר החדש" ברהט מספר כי עם תחילת המבצע וההתפרעויות בדרום הם חוו עליה בקריאות לעזרה. "הקורונה הצליחה ללמד אותנו איך לסייע אחד לשני, איך להיות אחד עם השני כדי לעבור את התקופה הקשה של השנה האחרונה של המגפה. לצערנו, מצאנו את עצמנו מתמודדים גם מול הגל האלים שפגש אותנו באחרונה", מסביר אלקירנאוי, "זה תפס אותנו לא מוכנים כארגון שמאמין בחיים משותפים של ערבים ויהודים בנגב. יש הרבה כעס, תסכול וחוסר הבנה".
גם בקרב סטודנטים ערבים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ישנם תחושות קשות. באגודת הסטודנטים דיווחו כי סטודנטים ערבים ויהודים פנו אליהם בעקבות הפגיעה בתחושת הביטחון שלהם. "כעת, כשהרוחות נרגעו נצטרך לחזור ללמוד ולחיות כאן ביחד", הבהירה אחת הסטודנטיות, "אני באופן אישי קיבלתי איומים שקשה לי אפילו לחזור עליהם. נשארתי בבית הרבה זמן אבל אני לא יכולה עוד".
