קצת פחות משנה חלפה מאז הגיעה לישראל סבטלנה מקרמטורסק שבאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית. "את הימים האחרונים באוקראינה אני מעדיפה לא לזכור. הגענו לכאן בעלי ובתי ואנחנו חיים פה עם בתנו שכבר חיה בישראל. יש יתרונות בלגור כאן, בעיקר בגלל שיש הרבה אנשים שמדברים אוקראינית כמוני. אבל עדיין, כנראה שקשה יותר להיות פליט בישראל מאשר במדינות אחרות".
2 צפייה בגלריה
אזרחים שנמלטים מהקרבות באוקראינה. "כנראה שקשה יותר להיות פליט בישראל מאשר במדינות אחרות"
(צילום: AFP)
שנה חלפה מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, ובישראל שוהים כרגע כ-14 אלף אזרחים אוקראינים שנמלטו לכאן מפרוץ המלחמה ואינם זכאי שבות. זאת בנוסף לכ-20 אלף אזרחי אוקראינה שהיו כאן עוד קודם הפלישה ולא יכולים לחזור הביתה.
שתי הקבוצות הללו אמנם מוגנות מפני הרחקה לארצם ושוהות כדין בישראל. אבל לפי דוח של ארגון א.ס.ף על מצב הפליטים ומבקשי המקלט בישראל "המענים שהמדינה העמידה כדי לסייע לחלקם הולכים ונעלמים, ומצוקת הפליטים גוברת".
"כבר היינו בסרט הזה, אני לא צריכה לדמיין מה זה אומר שיישארו פה פליטים בלי זכויות, אני יודעת לאן זה הולך ולכן החששות שלנו", אמרה ד"ר זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה בעמותת רופאים לזכויות אדם. "אנחנו רואים מה קורה כשמאפשרים לאנשים לחיות כאן אבל לא נותנים להם לחיות בכבוד. איך נראים החיים ללא שירותי רווחה ובריאות ובחוסר יציבות מתמשך".
הבעיות של הפליטים, לפי ד"ר גוטצייט, נובעות בין היתר מכך שאותם אזרחי אוקראינה שברחו לישראל חיים במדינה תחת אשרות תייר. "לא מכירים בהם כפליטים או מבקשי מקלט, ובפועל זה מהלך מאוד פוגעני. זה מייצר ניסיון לקבע בשיח שהם לא פליטים, זה מונע מהם זכאות, זה מייצר חוויה מאוד מערערת של חוסר יציבות ומייצר המון קשיים ביומיום".
"המדינה חזרה מהר מאוד לסורה", הוסיפה ד"ר גוטצייט. "גם אם היה נראה בהתחלה שישראל למדה את הלקח וניסתה להגיש סיוע לפליטים, היחס הותאם לכך ש'עוד שנייה הם חוץ', אז אין צורך לייצר תשתית למענים ארוכי טווח".
יש שירותי חירום – אין מענה בסיסי
בעיה מרכזית של הפליטים בישראל היא העלות הגבוהה של השירותים הרפואיים, וחוסר הסיוע מצד המדינה. "קבעו שרק מי שנכנס החל ב-24 בפברואר זכאי לשירותי חירום דרך 'טרם'. בפועל, כל המנגנון מגיש טיפול מאוד מוגבל ומאוד בסיסי. מה קורה לחולים כרוניים? למישהו שצריך טיפול לא דחוף? מעקב? לכל זה לא גיבשו מענה".
מי שסובלת מהמצב הזה היא סבטלנה, שחולה במחלות כרוניות קשות שמצריכות טיפול קבוע, בין היתר בדלקת עצבית כרונית של עצב השמיעה ואוסטאופורוזיס. "אני צריכה בדיקות ותרופות, אבל זה כל כך יקר בישראל, אנחנו לא יכולים לעמוד בזה".
סבטלנה"התרופות כאן מאוד יקרות, ומכיוון שאני עדיין לא בת שישים אז אין לי ביטוח בריאות חינם ואני לא יכולה להרשות לעצמי לשלם את מלוא עלות הביטוח", הוסיפה. "גם המרכזים הרפואיים שמספקים בדיקות חינם לפליטים לא מספקים שירותים כאלה".
גם ולאדה דונצ'וק, בת 24, נתקלת בקשיים מול מערכת הבריאות. זמן קצר לאחר שהגיעה לישראל מאוקראינה היא אובחנה עם טרשת נפוצה, ומתקשה לעמוד בעלויות הנלוות לטיפולים שהיא צריכה.
"כשהתחלתי להרגיש את הסימפטומים של המחלה – סחרחורות כל הזמן, חולשה, קושי ללכת ישר – חשבתי שזה בגלל מה שעברתי, שקשה לגוף שלי להתמודד עם המעבר למדינה חדשה והשינוי האקלימי", סיפרה. "אחרי שזה לא עבר התחלתי לחפש ביטוח בריאות, ומהר מאוד הבנתי שיהיה לי קשה לממן את זה".
ולאדה דונצ'וקולאדה בוטחה על ידי אחת מקופות החולים, ומהר מאוד אושפזה. "ביום השישי לאשפוז התקשרו אליי ואמרו לי שלא נתנו לי אישור ללכת לבית החולים, אז ביטלו לי את הביטוח. התשלום על האשפוז שלי עמד על 69 אלף שקלים. למזלי מצאתי ארגון שסייע לי בתשלום".
"זאת הייתה תקופה קשה, כשאובחנתי בטרשת הנפוצה, מחלה שאהיה חולה בה עד סוף חיי. הייתי מדוכאת בגלל זה, קשה לעכל ולקבל את זה שאין למחלה מרפא", הוסיפה ולאדה. "אני מתגעגעת למשפחה ולחברים שלי, כבר שנה לא ראיתי או חיבקתי אותם, אבל אני מבינה שאני לא יכולה לחזור לאוקראינה כרגע".
"ככל שהזמן חולף המצוקות יתגברו"
הקושי של הפליטים מאוקראינה לממן טיפולי בריאות נובע גם מהחסמים שמדינת ישראל מציבה בפניהם כדי להתפרנס כאן. "אין להם אשרות עבודה, אז טכנית אסור להם לעבוד, אבל לא אוכפים את זה מול המעסיקים", הסבירה ד"ר גוטצייט.
באפריל הקרוב אמור להתחיל נוהל שיאסור על העסקת פליטים ב-17 ערים מרכזיות, דבר שיקשה עוד יותר על הפליטים מאוקראינה. "אין להם אשרות ועכשיו גם יש הגבלה גיאוגרפית של העסקה שלהם. כל הזמן מנסים להצר את צעדיהם כדי לדחוק בהם לצאת, כדי שלא ישתקעו כאן. מי הגיע לכאן? קשישים? נשים? ילדים שהאבות שלהם נלחמים בחזית? איך האנשים האלה יתפרנסו?".
ד"ר זואי גוטצייטצילום: שירז גרינבאום"הניסיון שלנו מלמד שללא כל מעטפת סוציאלית, הפליטים נדחקים לחיים בעוני, באי-ביטחון תזונתי ובהידרדרות מתמדת – בריאותית ונפשית", אמרה עו"ד אורלי לוינזון-סלע, מנהלת המחלקה הציבורית בארגון א.ס.ף. "על מדינת ישראל לפעול לאלתר לחידוש ולהרחבת המענים לפליטי אוקראינה כך שיאפשרו להם חיים בכבוד ובביטחון".
"יש כאן חוסר עצום במענים. התקציבים מידלדלים, הפערים בשירותים כמו סיוע במזון בדיור ובבריאות מידלדלים מיום ליום", סיכמה ד"ר גוטצייט. "המצב של האנשים הולך ומידרדר. ככל שחולף הזמן המצוקות רק יתגברו, ונראה שבישראל נמנעים מלגבש פתרון מערכתי ומתעלמים ממה שקורה בשטח".
