שר החינוך יואב קיש פרסם היום (שלישי) את המתווה החדש של "תוכנית הבגרויות הגמישה", שיחליף את הרפורמה של קודמתו בתפקיד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי), שביטלה את הבגרויות החיצוניות במקצועות ההומניים. "התוכנית תחזיר את מקצועות הספר למקומם הראוי", אמר קיש.
לפי המתווה של קיש, יוחזרו בחינות הבגרות החיצוניות בהיסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות, והציון ישוקלל משלושה מרכיבים: בחינה חיצונית בשיעור של 35% מהחומר הלימודי, שתי משימות בשיעור של 35% מהחומר, הכוללות מיומנויות כגון הצגה בפני קהל, כתיבת נייר עמדה, תוצר יצירתי חזותי, עיתון שיתופי, פודקאסט ועוד, והערכה בית ספרית בשיעור של 30%.
המתווה החדש ייכנס לתוקף כבר בספטמבר הקרוב בקרב תלמידי שכבת י', ויאפשר לבתי ספר המעוניינים בכך לרווח את הבחינות על פני שלוש שנים. מנהלי בתי הספר יוכלו לבחור את המתווה המועדף עליהם עבור תלמידי כיתות י"א'-י"ב' - המתווה החדש או זה שיושם בתקופתו של שר החינוך לשעבר שי פירון (70% בחינה חיצונית ו-30% הערכה חלופית של בית הספר) - כחלק מהסתגלות הדרגתית עד למעבר מלא למתווה אחד.
בשנה הנוכחית ימשיכו התלמידים להיבחן על פי "מתווה הקורונה", שהוחל במשך שלוש השנים האחרונות. בעקבות התפרצות הנגיף, קבע משרד החינוך כי תלמידים יוכלו לגשת לבחינה אחת חיצונית במקצועות ההומניים. שלוש הבחינות האחרות, בהתאם להחלטת בית הספר, התקיימו באופן פנימי.
כשבועיים לאחר כניסתו לתפקיד - ובעקבות פניות מראשי ועדות המקצועות ההומניים, התאגדות מנהלי בתי הספר התיכוניים ומכתב בחתימת אלפי מורים - הודיע קיש על ביטול הרפורמה של שאשא ביטון.
"אנו מציגים היום את תוכנית הבגרויות הגמישה שתחזיר את מקצועות הספר למקומם הראוי", אמר קיש, "השילוב של בחינת בגרות חיצונית לצד מיומנויות עכשוויות היא הדרך הנכונה עבור תלמידי ישראל". לדבריו, "משרד החינוך בהובלתי רואה חשיבות רבה בגמישות ניהולית המאפשרת בחירה והתאמה פרטנית בהתאם למאפייני בתי הספר והתלמידים. אני סבור כי לימודי מקצועות החברה והרוח משמשים כלי מלכד שבעזרתו ניתן להנחיל ערכים, תרבות ומסורת. אבני יסוד אלה הם הבסיס לקיומנו כעם ומרכיבים את תודעתנו הלאומית".
שאשא ביטון הביעה התנגדות חריפה למתווה החדש של קיש: "בזמן שבעולם מתקדמים ללמידה חדשנית, הקניית כלים ומיומנויות והפיכת מערכת החינוך לרלוונטית, קיש מטיס את המערכת לאחור למבחנים מיושנים שבינם ובין העידן הנוכחי אין כל קשר. מהלך זה איננו מכה קלה בכנף, אלא ריסוק המערכת שגם כך מתמודדת עם אתגרים רבים".
לדבריה, "מי שמכיר את מערכת החינוך יודע שחזרה לשיטה המיושנת לא תגרום לילדים לרכוש יותר ידע, ובטח לא תאפשר שום גמישות פדגוגית למורים או למידה מתקדמת. קיש לא ידע איך לצאת מהשקרים והתעמולה שהוביל, והכניס את המערכת לוורטיגו. בחיל האוויר לא היו מקבלים חפיפניקיות, אסור שנראה אותה במערכת החינוך. מי שישלמו את המחיר הם התלמידים, המורים וההורים".
מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל ציין כי תוכנית הבגרויות הגמישה נבנתה על בסיס מפגשים רבים עם אנשים מהשטח - מורים, מנהלים, הורים, תלמידים ואנשי חינוך. לדבריו, "התוכנית מאפשרת מתווה גמיש תוך שמירה על סטנדרט ותיקוף, וכן התפתחות והתאמות לשנים הבאות אל מול המציאות החדשה".
יו"ר ארגון המורים העל יסודיים רן ארז בירך על הצעד: "לאחר שנמסרו לנו עיקרי הרפורמה בתוכנית הלימודים, אנו מברכים על כך ומחזקים את ידי שר החינוך ומנכ"ל המשרד, שלמרות הבעיות שאיתן הם מתמודדים, הצליחו לפתור גם סוגיה זאת".
מטה המורים בירך גם הוא על המהלך: "ביטול הרפורמה של שאשא ביטון מהווה ניצחון למטה מאבק מורי התיכון, ארגון המורים העל יסודיים וראשי ועדות המקצועות ההומניים, שהתנגדו נחרצות לתוכנית שהובילה שרת החינוך לשעבר".
מנגד, מסרה הנהגת ההורים הארצית: "אנו מצרים על המתווה החדש לבחינות הבגרות שפרסם משרד החינוך - מתווה רע, מיושן וחסר חזון, המצעיד את תלמידי ישראל אחורה למסלול בחינות בגרות מלא בכתב. המתווה החדש הנחזה להיות גמיש וחדיש ירחיק את תלמידי ישראל ממקביליהם במדינות המפותחות, אינו מספק כלים ההולמים את דרישות שוק העבודה מבוגרי בתי ספר במאה ה-21, ורק יעמיק פערים בין בתי ספר מוחלשים לחזקים, תוך יצירת עומס לימודי עצום חסר תוחלת. נילחם בנחישות על מנת להביא לתלמידים מתווה ראוי העונה על צורכיהם".
מועצת התלמידים והנוער הארצית תקפה את ההחלטה: "מתווה הבגרויות החדש פוגע בתלמידי ישראל ומשאיר את הפער העצום בינינו ובין העולם שהתקדם למאה ה-21. אנו מוחים על ההחלטה הזו, וניאבק בה כדי להבטיח את עתידם של תלמידי ישראל. המתווה החדש גובש בהתעלמות משיחותינו עם השר, המנכ"ל ובכירי המשרד, שבהן הצגנו את צורכי התלמידים שוב ושוב".