הקבינט המדיני בטחוני מתכנס לדיון על ההסכם עם לבנון
(צילום: איתי בית און, לע"מ)
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס בצהריים (רביעי) לדיון על הסכם הגבול הימי עם לבנון שיעלה בהמשך להצבעה בממשלה ויוצג לחברי הכנסת - וכל השרים הצביעו בעד מלבד איילת שקד שנמנעה. הפורום אמור היה להתכנס בשבועות האחרונים אך נדחה בשל סירובו של לפיד לטיוטה הלבנונית שהוגשה לאחרונה - וכעת תוצג לשרים הגרסה האחרונה שהתקבלה בשני הצדדים. מלשכת שקד נמסר: "ההצבעה שהתקיימה היום בקבינט לא הייתה הצבעה על ההסכם עצמו, אלא על הודעת ראש הממשלה בסיום ישיבת הקבינט. שקד עומדת על עמדתה כי אם ההסכם לא יובא לאישור הכנסת היא תתנגד לו".
לקריאת טיוטת ההסכם הסופית (באנגלית) - לחצו כאן
הרמטכ"ל אביב כוכבי וראש אגף המודיעין אהרון חליוה הציגו לשרים את הסקירה המודיעינית המעודכנת ודיברו על הצורך הביטחוני בהסכם לצד הערכות ביטחוניות וניתוח של הנאום האחרון של חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה. כל ראשי מערכת הביטחון הציגו דעה אחידה שיש להגיע להסכם לפני 31 לאוקטובר, והדגישו שההסכם יחזק את ביטחון ישראל.
עם פרסום הטיוטה עלו מחלוקות על מעמד המים הטריטוריאליים של ישראל - שלא הוכרו ככאלה באופן רשמי עד כה - מצד מתנגדי ההסכם שטוענים כי מדובר בוויתור ללבנון. ראש הממשלה לפיד הציג לשרים עמדה ולפיה לא מדובר בוויתור כיוון שהשטח שכביכול שייך לישראל לא היה בבעלותה - ועד לפני כמה שנים הקו הלבנוני היה דרומית אליו. בנוסף, מההסכם עולה כי לא יהיה שינוי בקו הגבול הימי ללא הסכמת הצדדים - כלומר, הכרה בקו המצופים הישראלי שאורכו 5 ק"מ כגבול הימי בין המדינות - דבר אליו התנגדה לבנון בעבר.
ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט החליט שלא יטיל וטו על ההסכם, ואמר כי לא מדובר ב"ניצחון היסטורי" - אך גם לא ב"הסכם כניעה". בנט ציין כי "עם כניסתי לתפקיד ראש הממשלה הנעתי תהליך מו"מ מול לבנון בעניין המים הכלכליים, וזאת מתוך רצון לייצר מציאות של אסדה מול אסדה למען אינטרסים כלכליים, ביטחוניים ואסטרטגיים נוספים של ישראל.
"לא כל מה שטוב ללבנון הוא רע ישראל, יש פעמים שאפשר להגיע למצב של רווח לשני הצדדים", אמר בנט. "ראיתי ערך בהגעה להסכם; אך לא בכל מחיר, ודאי לא תחת איומים. כעת הגיעו להסכם בתנאים ובדרך שונים ממה שתכננו, ובכל זאת, בנסיבות הנוכחיות, נכון לאשרו". רה"מ החליפי הוסיף כי "מתוך היכרות מעמיקה עם סוגיית ההסכם עם לבנון, ולאחר שלמדתי את עמדות ראשי כל ארגוני הביטחון, החלטתי לתמוך בהצבעה שתתקיים.
"אני מודע היטב למורכבות שבאישור החלטה כזאת ערב בחירות. במצב עניינים רגיל, היה עלינו לחכות עם ההחלטה לממשלה הבאה, אולם הנסיבות מחייבות לקבל החלטה כבר עכשיו, שכן אתגרי הביטחון, כפי שהוצגו על ידי כל ראשי המערכות, מייצרים חלון החלטה צר וקצר. אין מקום לא לחגיגות ניצחון ולא לזעקות שבר כאילו זו קטסטרופה. ההסכם אינו ניצחון דיפלומטי היסטורי, אך הוא גם לא הסכם כניעה נורא. מדובר בהסדרה שנדרשת, מכורח הנסיבות שנקלענו אליהן, בעיתוי בעייתי".
הוא הטיל פעם נוספת את האחריות לחוסר היציבות על המערכת הפוליטית, והוסיף כי "לצערי, גם הדיון על נושא מהותי הקשור בביטחון ישראל ובצרכיה האסטרטגיים, נעשה תוך עירוב של שיקולים פוליטיים, מכל הצדדים. בשל כך, כמי שאין לו כל אינטרס פוליטי, למדתי את הנושא לעומק וקיבלתי את ההחלטה באחריות כפולה ומכופלת. זו הוכחה נוספת למחיר הכבד שאנחנו משלמים על חוסר היציבות הפוליטי, ולצורך בהכרעה בבחירות ובהקמת ממשלה רחבה ויציבה".
השרים דנו בהבדלים בין הטיוטה שנדחתה לטיוטה שהתקבלה, והדרך לאשר את ההסכם. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הציגה את שתי האפשרויות הקיימות, מבחינתה: להניח בפני הכנסת לעיון - או להצביע על ההסכם במליאה. בהרב-מיארה אמרה כי היא מעדיפה שההסכם יעלה להצבעה, אך שתי האפשרויות הן חוקיות בעיניה.
בלשכת רה"מ הדגישו כי בגלל שהכנסת התפזרה - אין מנוס מלהניח את ההסכם ולא להצביע עליו. גורמים בסביבת לפיד אף אמרו כי "יהיה זה חסר אחריות לתת לחברי כנסת שלא מכירים את החומר להצביע על גורל הצפון". עוד ציינו כי לממשלה יש את הסמכות לאשר הסכמים בינלאומיים לפי החוק, ולפיד "הולך בכל הכוח על מה שהוא חושב ומאמין שטוב לישראל וקריטי לביטחון הצפון".
ההסכם יופקד באו"ם, החיפושים בשדה הלבנוני יתואמו עם ישראל
מההסכם עולה כי הוא יופקד באו"ם. הצדדים ייפגשו בעתיד הקרוב בנאקורה בחסות מתאם האו"ם ללבנון ובמפגש שיאורגן על ידי ארה"ב. עוד נכתב כי ישראל ולבנון "מוכנות לקבוע גבול ימי קבוע ולפתור את המחלוקת ביניהם" - בהתאם לתנאים המוסמכים. עוד הובהר בהסכם כי הגבול הימי לא ישפיע על הסטטוס של הגבול היבשתי והצדדים מסכימים שהסטטוס קוו ליד החוף יישמר.
(צילום: אורי דוידוביץ, נויל האריס)
עוד מסכימות ישראל ולבנון שאת הקידוח בבלוק 9 (שבו נמצא השדה הלבנוני - א"א) יבצע גוף שיורכב לפחות מתאגיד בינלאומי שלא נתון תחת סנקציות בינלאומיות ושלא יתנגד למעורבות האמריקנית. הגוף לא יהיה ישראל או לבנוני. "הצדדים מבינים שהחיפושים יחלו מיד לאחר שההסכם ייכנס לתוקף", נכתב.
בהסכם עולה הסכמת ישראל לאפשר גישה לבלוק 9 מדרום והיא לא תבצע במקום תמרונים ימיים שיחסמו גישה לשטח הימי. אם יש צורך בקידוח מדרום לגבול הימי המוסכם, הצדדים מצפים שהמפעיל (חברת "טוטאל" הצרפתית - א"א) יבקש את הסכמת הצדדים לפני הקידוח וישראל לא תמנע באופן בלתי סביר הסכמה כזו לקידוח שנערך בהתאם לתנאים של ההסכם. הוסכם כאמור שהגוף שיבצע החיפושים ימסור לישראל הודעה מראש. הצדדים מבינים שישראל וה"גוף" שיחפש גז בבלוק 9 נמצאים בדיונים לקבוע את היקף הזכויות הכלכליות של ישראל.
נכתב בהסכם כי ישראל תפוצה על ידי המפעיל על הזכויות שלה במקום והצדדים יחתמו על הסכם פיננסי לפני ההחלטה הסופית של המפעיל: "ישראל תעבוד עם המפעיל ברוח טובה. לבנון לא אחראית או צד להסדרים כלשהם בין המפעיל לבין ישראל".
גורם מדיני אמר הבוקר ל-ynet כי בניגוד לטענות שהועלו, במסגרת ההסכם יועברו ללבנון 5.8 קמ"ר בלבד מהמים הטריטוריאליים של ישראל. אמש אמרו גורמים המעורים במשא ומתן כי קו המצופים בין ישראל ללבנון יוכר כסטטוס קוו ולא יהיו תביעות לשינוי הקו אלא אם תושג הסכמה עתידית אחרת בין הצדדים. לאחר קו המצופים, הקו הימי יתבסס על "קו 23" (הגבול הימי העתידי בין שתי המדינות).
מוקדם יותר הודיע בג"ץ כי אין מקום לצו ביניים שיקפיא את הליך אישור ההסכם הימי בין ישראל ללבנון. הודעת שופט העליון דוד מינץ, שהבהיר כי בהמשך יתקיים דיון בעתירות של ארגוני ימין, הגיעה זמן קצר לאחר תשובת המדינה שהבהירה כי החלטת הממשלה בעניין גם ככה אינה סוף פסוק - וביקשה לדחות עתירות שהוגשו נגד אישור המהלך. בתשובת המדינה לבג"ץ נטען כי "אין בהתכנסות הצפויה היום של הקבינט והממשלה, כמו גם בהחלטה שתקבל הממשלה בסיום הדיון, משום אישור ההסכם או יצירת מצב דברים בלתי הפיך, כך שברור וגלוי שאין כל מקום להתערבות שיפוטית כלשהי לעת הזו".
עו"ד ניק קאופמן. מומחה למשפט הבינלאומי שהיה בין מתווכי נרמול היחסים עם סודן, אמר ל-ynet כי ככל שהגבול הימי שיסוכם בין שתי המדינות בעתיד יחצה את המים הכלכליים של שתי המדינות (ובהם המשאבים שבמדף היבשתי) לפי הדין הימי הבינלאומי, לא מדובר בוויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל אלא פשרה בענין חלוקת הזכויות לניצול משאבים".
לדבריו, קו הגבול מעולם לא נקבע סופית כך שפשרה בענין זה תהיה וויתור רק על תביעה לבעלות בשטח ולא וויתור על שטח ריבוני בפועל. "לבנון היא מדינת אויב וכריתת ההסכם בתום תהליך של דו-שיח דיפלומטי ארוך ומכבד היא הישג מדיני אדיר עבור רה"מ יאיר לפיד", אמר קאופמן.
פורסם לראשונה: 12:07, 12.10.22
