שידור ישיר מאולפן ynet
בג"ץ יקיים היום (חמישי) בשעה 10:00 דיון בעתירות המבקשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהוצאה לנבצרות של ראש ממשלה רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית. הדיון, שיתרחש בפני שלושה שופטים - הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית - יועבר בשידור ישיר. מהם הנימוקים להמלצתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה? וכיצד הגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהתיקון לחוק מאפשר לו להפר את ניגוד העניינים שלו מבלי לחשוש מנבצרות? ynet עושה סדר בשלל הסוגיות העומדות על הפרק - לקראת השידור הישיר מהדיון שיועבר באתר.
מהי מטרת החוק שהעבירה הקואליציה?
במרץ האחרון העבירה הקואליציה את "תיקון מס' 12", שצמצם את עילת הנבצרות בחוק. לפי התיקון בחוק, הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאינו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא אותו לנבצרות בניגוד לרצונו - אז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
התיקון בחוק הוא משמעותי. עד לשינוי, החוק התייחס למצב שבו "נבצר" מראש הממשלה למלא את תפקידו - אך לא פירט באילו נסיבות. כל עוד לא היה פירוט, בג"ץ נדרש לתת פרשנות לחוק ולקבוע מתי עשויה להיות נבצרות, ובסמכות מי להכריז עליה.
עד לתיקון החוק, הפרשנות לנבצרות הייתה סיבה בריאותית - למשל במקרה של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ב-2006 - אך הייתה התייחסות גם לסיבות אחרות אפשריות. בעתירה שנדחתה, נטען כי יש להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עקב החקירות שהתנהלו נגדו. בג"ץ קבע אז כי הגורם המוסמך להכריז על הנבצרות הוא היועץ המשפטי לממשלה, וכי אכן אפשר לעשות זאת מחמת הליך פלילי - אך רק במקרים נדירים ויוצאי דופן.
אישור חוק הנבצרות במליאת הכנסת
התיקון לחוק לא מתייחס להוצאת ראש ממשלה לנבצרות בשל הליך פלילי, ולמעשה נוטל מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות לעשות זאת.
על מה יהיה הדיון?
הדיון בבג"ץ יתקיים סביב השאלה האם הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת בחקיקת החוק, ויתייחס לטענה שלפיה חוק היסוד נחקק עבור נתניהו באופן אישי. הדיון יתנהל כאמור בפני שלושה שופטים, אולם לא בלתי אפשרי שייקבע דיון נוסף בהרכב מורחב במידת הצורך - כשהסיכוי לפסילת חוק גדול הרבה יותר בהרכב מורחב.
מה טוענים העותרים?
את העתירות הגישו התנועה למען איכות השלטון וח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירתה כי מדובר בתיקון פרסונלי ה"חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל שלפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת - וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה". בנוסף, יוצאת התנועה נגד תחולתו המיידית של החוק, היוצרת "תקדים חדש ומסוכן. ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".
מהי תגובתה של היועמ"שית?
בהרב-מיארה סבורה כי יש לפסול את התיקון לחוק יסוד. בהודעתה לבג"ץ, היא הגדירה אותו כ"מקרה קיצוני במיוחד" של תופעת תיקוני חוק לצרכים פוליטיים נקודתיים, וכ"זילות מסוכנת", כלשונה, במעמדם של חוקי יסוד.
לדבריה, "בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, מלמדת כי עניין לנו במקרה קיצוני במיוחד של התופעה שעליה עמדה כבוד הנשיאה חיות בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט הנכבד בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. במקרה שלפנינו, יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
3 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה קראה לבטל את התיקון לחוק יסוד, מה יעשה ההרכב בראשות חיות?
(צילום: יואב דודקביץ, אורן בן חקון)
בהרב-מיארה פירטה את השתלשלות האירועים, וציינה כי "ב-20 בפברואר, ימים אחדים לאחר שהוגשו עתירות הנבצרות (שביקשו להוציא את נתניהו לנבצרות), לאחר החלטות בית המשפט הנכבד בדבר הגשת תגובות לעתירות, ולאחר הודעת ראשי הקואליציה - הונחה על שולחן הכנסת ה-25 הצעתם של מספר חברי כנסת מכלל סיעות הקואליציה - הצעת חוק יסוד: תיקון - נבצרות ראש הממשלה.
"תיקון חוק היסוד נועד לתכלית כפולה: ראשית, לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שלדעתו, ולדעת מקדמי התיקון, היו עלולות לנבוע מהפרת החובה של לפעול בניגוד עניינים. שנית, למנוע מבית המשפט הנכבד להכריע בעתירות שהיו תלויות ועומדות באותה העת. מתעורר אפוא חשש כבד, ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט המכונה 'הרפורמה המשפטית'.
"תיקון של חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים בעניינו של ראש הממשלה, כמו גם מהתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על ידי ראש הממשלה לבית המשפט הנכבד - התחייבות שכבר נקבע על ידי בית המשפט הנכבד שיוצרת כלפיו 'מעין השתק שיפוטי' - טומן בחובו פגם חוקתי חמור. התכלית הפרסונלית שביסוד ההסדר החוקתי הובילה לעיצוב הסדר משטרי מתוך ראייה צרה ונקודתית, לשם השגת תוצאה מסוימת שיש בה תועלת קצרת טווח עבור נבחר ציבור המכהן כעת, מבלי לתת מענה להשפעות ולתקלות משטריות ארוכות טווח שעלולות לנבוע מן ההסדר".
על אף עמדתה כי יש לפסול את התיקון לחוק היסוד, היועמ"שית הבהירה בכמה הזדמנויות כי האפשרות להוציא את נתניהו לנבצרות כלל לא נמצאת על השולחן.
יש לציין כי בג"ץ מעולם לא ביטל חוק יסוד, אולם יש עילות השמורות למקרים קיצוניים כמו תיקון שאינו חוקתי ושימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת.
תגובת הכנסת - והבקשה החריגה
הכנסת חוזרת בתגובתה על עמדתה המסורתית שלפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית בנושא. "מידת הפרסונליות של חוק היסוד המתקן היא מוגבלת, אף אם המניע העיקרי והישיר לכינון חוק היסוד המתקן היה פרסונלי", צוין. "מניע אינו יכול להוות בסיס לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ומבחינת תוכנו ותכליתו, חוק היסוד המתקן אינו פרסונלי. גם הבעייתיות שבתחולתו המיידית של חוק היסוד המתקן היא מצומצמת. אפשר לכונן חוקי יסוד בעלי תחולה מיידית. חוק היסוד המתקן אינו משנה את דיני ניגוד העניינים החלים על ראש הממשלה. דיני ניגוד העניינים - אין בתיקונו של סעיף זה כדי להשפיע עליהם".
מוקדם יותר, באופן חריג, פנתה היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק לבג"ץ, ודרשה שיאפשרו לה להגיש באופן חריג תגובה נוספת לעתירות גם אחרי הדיון. "בית המשפט הנכבד מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד, והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה", כתבה. "לא ניתן להפריז בתקדימיות של עמדתה".
מהי תגובתו של נתניהו?
נתניהו מסר באמצעות עורכי דינו כי "בית המשפט הנכבד מתבקש בזה לדחות את העתירות שבפנינו על הסף. בעתירות דנן, התבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטולה של חקיקת יסוד. מבוקשת התערבות בוטה בעבודת הכנסת, בכובעה הייחודי והבלעדי כרשות המכוננת, בכל הקשור בכינונו של הסדר חוקתי בדבר הליכי נבצרות של ראש הממשלה בישראל, וזאת במסגרת חוק יסוד: הממשלה. אין להתערב במפעל חקיקת היסוד של הכנסת, באופן שיהווה התערבות תקדימית וחריגה של בית המשפט הנכבד בתפקידה החוקתי של הכנסת כרשות מכוננת".
במה לא יעסוק הדיון?
הדיון אינו עוסק בעתירות להוצאת נתניהו לנבצרות, לאחר שלכאורה לא עמד בהסדר ניגוד העניינים שלו. בהרב-מיארה צפויה להתנגד לבקשה להפסיק למעשה את כהונתו בשל הפרת ההסדר, על אף הצהרתו הפומבית על מעורבותו בסוגיות המהפכה המשפטית.
פורסם לראשונה: 22:22, 02.08.23
