300 ימים מאז אירועי 7 באוקטובר, משפחות חטופים הובילו הערב (חמישי) צעדה שבסיומה התקיימה עצרת בתל אביב. הכותרת שנתנו המשפחות לערב היא "די! עסקה או הפקרה". אלפים רבים השתתפו בצעדה, שבראשה היו מפגינים שלרגליהם שלשלאות.
מטה משפחות החטופים קרא לציבור להגיע לאירועים: "חלפו 300 ימים מאז אותו היום שבו נחטפו 115 החטופים המופקרים עדיין במנהרות החמאס. עוצרים הכול ומגיעים לצעוק יחד עם משפחות החטופים 'די! חייבים לסגור עסקה'".
התחושות שאיתן הגיעו בני המשפחות ליום ה-300 הן כבדות, העסקה שלה הם מייחלים הולכת ומתרחקת, ונראה שבהתאם גם הציבור מגויס למאבק. חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה אתמול הדאיג את המשפחות, וכעת יותר מתמיד הן מבקשות מהציבור להצטרף אליהן בקריאה לעסקה שתחזיר את יקיריהן הביתה. מטה משפחות החטופים הוסיף כי הוא "מצפה מממשלת ישראל למנף את הישגי צה"ל ולאשר את עסקת נתניהו המונחת על השולחן, זו שתביא את 115 החטופים והחטופות הנמקים בשבי החמאס הביתה".
הצעדה יצאה ב-19:00 מכיכר החטופים אל רחוב לאונרדו דה וינצ'י, והקיפה את בסיס הקריה מהרחובות קפלן ודרך בגין, עד ששבו הצועדים לכיכר החטופים (רחבת מוזיאון תל אביב). בעצרת הופיעו עשרות מאמני ישראל ש"עשו רעש" וקראו לצד המשפחות לקידום עסקה מיידית לשחרור החטופים כולם. בין האמנים שהשתתפו: אור כהן, איזי, אליאב זוהר, אפרת גוש, ארז לב ארי, ארקדי דוכין, בלקן ביטבוקס, גורי אלפי, גיא מזיג, החצר האחורית, הראל סקעת, לאה שבת, מיקה משה, נעם רותם, נופיה, עברי לידר, ערן צור, קרולינה, רן דנקר, שי גבסו ועוד.
שני ומאי ירושלמי, אחיותיה של החטופה עדן ירושלמי, אמרו: "עדן, ילדה של חופש, שאוהבת אנשים ואת החיים, הגיעה למסיבת הנובה כדי לעבוד כברמנית, אך מאותה השבת כל החיים שלנו השתנו. עדן התחבאה מהמחבלים במשך ארבע שעות שבמהלכן שתי חברותיה נרצחו לנגד עיניה. למרות הניסיון הנואש של עדן להתחבא, היא נתפסה בסוף ונחטפה לעזה. המילים האחרונות שלה למוקדנית המשטרה היו: 'תמצאו אותי, טוב?' עדן עדיין מחכה שנמצא אותה".
יעל אלכסנדר, אימו של החייל החטוף עידן אלכסנדר, ציינה: "בפגישה שלנו עם הנשיא ביידן ואיתך, בנימין נתניהו, נשבעת להעמיד את החטופים בראש סדר העדיפויות שלך ולא לבזבז זמן בהחזרתם הביתה. שבוע עבר מאז הפגישה שלנו, ועידן עדיין בגיהינום. במקום לזרז עסקה, הוספת דרישות חדשות שהבטחת להימנע מהן".
ניסן קלדרון, אח של עופר קלדרון, שנחטף מניר עוז יחד עם שני ילדיו, סהר וארז, שחזרו מהשבי ביום ה-52, אמר: "בנימין נתניהו, ציפיתי, קיוויתי, ייחלתי, אבל שוב ושוב אתה לא עושה את מה שהיית צריך לעשות לפני 300 ימים; לעצור הכל ולעשות רק דבר אחד – החזרת כולם ומיד! את החיים לשיקום, את המתים לקבורה. ללא דיחוי, ללא סיפורים וללא גרירת רגליים. ואתה מתמהמה".
הוא הוסיף: "רק בשבוע שעבר שני חטופים אהובים ויקרים נוספים נרצחו בשבי. ואתה אמרת שהם סובלים אבל לא מתים. אז הם כן – כבר 300 ימים שהחטופים שלנו סובלים ומתים, ויחד איתם גם אנחנו, משפחות שלמות על סף התמוטטות, כל יום מתים עוד קצת. ראשי מערכת הביטחון והציבור תומכים בעסקה, תחזיר אותם. תחתום למען החטופים, המשפחות, העם. תחזיר לנו את אהובינו. תאפשר לנו החלמה, תקומה, לבנות את חיינו מחדש".
בת שבע יהלומי, אשתו של אוהד שעדיין נמצא בשבי חמאס ואימו של איתן בן ה-12, שנחטף ושוחרר כעבור 52 ימים, אמרה: "300 ימים חלפו מאז שהיינו שם, בשבת הארורה בניר עוז. אבל הסיפור הזה, הסיוט הזה, נמשך עד היום – כי איך אפשר להמשיך בחיינו כשאוהד ויתר החטופים עוד שם? האופן שבו יסתיים הסיפור שלנו, יחרוץ את עתידה המוסרי של המדינה הזו – האם נהיה המדינה שבה ערך החיים מקודש, ושהיא עושה הכול למען חטופיה, או שנהיה מדינה שערכיה כמו שאובים מאמנת חמאס, שם אפשר ורצוי להקריב אנשים לטובת הבסת האויב?"
היא הוסיפה: "ולך, אוהד שלי – אחת המחשבות שהכי מציקות לי, היא שלא נפרדתי ממך כמו שצריך, הייתי עסוקה במחשבות על איך להציל את הילדים. אני מייחלת שנתאחד בהקדם, שיתאחדו כל החטופים עם משפחותיהם, ושנצליח כולנו להתעורר סוף-סוף מהסיוט הזה שמלווה אותנו כבר 300 ימים".
מושית, בתו של שלמה מנצור בן ה-86, החטוף המבוגר ביותר בשבי חמאס, אמרה: "לצד החיסולים המרשימים ברמת הביצוע, ברמת הדיוק, ברמת המודיעין – לכל מנהיג כזה קיים תחליף. לחטופים אין תחליף ואין זמן, הם צריכים להיות במדינה שלהם – ויפה שעה אחת קודם. מדינת ישראל לא תוכל להשתקם ללא החזרת החטופים. כולם הביתה, העם דורש עסקה".
איציק הורן, אביהם של יאיר ואיתן שנחטפו מניר עוז, סיפר: "לאחר אותו בוקר נורא, במשך חודש הבנים שלי היו מוגדרים כנעדרים. לארגנטינאי זה דבר נורא שמחזיר אותי לימי הדיקטטורה הצבאית, ול-3,000 הנעדרים שנעלמו ולא חזרו בחיים. אני אומר לכל עם ישראל – המציאות שלנו היא לא גזירה משמיים. אפשר לשנות את המצב, לעשות רעש ולהחזיר את היקרים לנו הביתה".
ענת אנגרסט, אימו של החטוף מתן אנגרסט, אמרה: "לא מזמן קיבלנו אות חיים ממתן בסרטון שחיילינו מצאו בעזה. בסרטון הוא נראה מישיר מבט אל המצלמה, פונה אליך, בנימין נתניהו וצועק: 'אני לא מבין איך זה קרה, אבל אני סומך עליך שתוציא אותי מפה'. כמה אכזבה, מתן שלי, ראש הממשלה לא הוציא אותך משם. הוא מקבל אחריות על הצלחות, אבל לא על מחדל 7 באוקטובר, על הנרצחים, החטופים, התצפיתניות, המפונים. הוא לא ידע, הוא לא ראה".
לדבריה, "מבחינת נתניהו ושריו, אפשר להמשיך להילחם, לטרפד עסקאות, לקטוף הישגים ולהקשיח עמדות - אבל מתן שם והתארכות המלחמה היא על חשבון הסבל שלו. ממש עכשיו, בזמן שאנחנו מדברים, עשרות חטופים מעונים בעזה חלקם כבר נרצחו בשבי והמידע על מקום קבורתם הולך ונעלם. אם לא נחזיר אותם עכשיו, עזה החדשה תיבנה עליהם. כל יום שעובר מתן נשאר שם פצוע וסובל. אני רק מתפללת שהוא יכול לראות את כולכם עכשיו עומדים לצידנו כאן בכיכר".
ענבל צח, בת דודתו של החטוף טל שהם, אמרה: "אני קוראת למקבלי ההחלטות לקבל החלטה אמיצה שתחזיר את טל ואת שאר החטופים הביתה. החיים לשיקום וריפוי ואת החללים לקבורה. חייבים להחזיר את טל הביתה עכשיו, בשביל הילדים, בשביל המשפחה כולה ובשבילנו כעם ומדינה".
מירב לשם גונן, אימה של החטופה רומי גונן, ציינה כי היא "גאה להיות חלק מהעם הזה. חלק מהמשפחות שנלחמות ברוע, ויש הרבה משפחות מסוגים שונים. משפחות השכול, משפחות הפצועים והפצועות, משפחות הנרצחים והנרצחות, משפחות המפונים מהדרום, משפחות המפונים מהצפון, וכולנו ביחד קוראים - די! עכשיו זמנה של המדינה לעשות פעולת אומץ אחת ולקדם הסכם מדיני אזורי שיאפשר את החזרת הלב שלנו לכאן, הרמת חומת המגן חזרה לכלל העם - ואיחוי הרקמה האנושית שלנו כחברה".
במקביל לעצרת המרכזית בתל אביב, עצרות לציון 300 ימים התקיימו בצמתים מרכזיים ברחבי הארץ לצד פרויקטים נוספים להעלאת המודעות לדחיפות עסקת החטופים. אחד מהם הוא מיזם "הצילו אותם" של קיבוץ נחל עוז. בכל חופי הארץ נפרשו בסוכות המצילים פוסטרים ענקיים עם הכיתוב "הצילו אותם" ותמונות החטופים. גם קיבוץ ניר עוז קיים עצרת, שבה נשאו דברים בין היתר עדינה משה בת ה-72, ששוחררה אחרי 49 ימים בשבי, יפעת זיילר, בת דודתה של שירי ביבס שנחטפה עם ילדיה אריאל וכפיר ובעלה ירדן, ומורן בן ישי מוזס, בתם של מרגלית מוזס שנחטפה וחזרה מהשבי וגדי מוזס, שעדיין חטוף.
"השבוע מצאתי את עצמי עומדת מול תמונתו של סעיד שלי ואומרת לו: 'כמה טוב שנרצחת ולא נחטפת'. כן, זה נשמע תמוהה. משתפת אתכם בדבר מאוד אישי, בלי לבקש את ראשותו של סעיד. אני באמת מרגישה כך לאחר כל הודעות המוות של חבריי שהייתי איתם עד שחרורי מהתופת. הם לא זכו ומשפחותיהם לא זכו אפילו להיפרד מהם בתוך החשיכה שנפלה עלינו באותו יום ארור, ואין שליט ואין מושיע. ועדיין אין מושיע, אבל שליט יש ויש. שליט שממשיך להביא אותנו, את כולנו, לאבדון", אמרה משה.