שבדיה, נזכיר, החליטה בשנה שעברה להצטרף לברית הצפון-אטלנטית, אחרי שנים שבהן נמנעה מכך כדי לשמור לפחות על מראית עין של ניטרליות צבאית בין המערב לבין רוסיה ולהימנע מהסלמת המתיחות בין הצדדים. ההחלטה התקבלה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהכתה בהלם את אירופה ועוררה חשש מפלישות רוסיות דומות למדינות אחרות. הצטרפות לנאט"ו תבטיח לשבדיה כי במקרה שתותקף – כל חברות הברית האחרות יתגייסו להילחם לצדה נגד הגורם התוקף. יחד עם שבדיה, גם פינלנד הגישה בקשת הצטרפות לנאט"ו אחרי שנים של ישיבה על הגדר.
אלא שכדי להתקבל לנאט"ו צריכות שבדיה ופינלנד לזכות באישורן של כל המדינות החברות בברית, וטורקיה והונגריה טרם נתנו אישור שכזה. טורקיה ניצלה את בקשת ההצטרפות כדי לנסות לסחוט מהשתיים הבטחה שלא לתת מחסה לפעילים כורדים הפועלים נגדה, פעילים שאותם אנקרה מחשיבה לטרוריסטים. ממשלתו של רג'פ טאיפ ארדואן גם דרשה משבדיה להסגיר גורמים כורדים שקיבלו ממנה מקלט.
בשבועות האחרונים החלו סוף סוף טורקיה והונגריה לקדם את אישור צירופה של פינלנד, אך הן ממשיכות לעכב את צירוף שבדיה. דובר ממשלת הונגריה זולטן קובאץ' אמר היום כי מצד בודפשט העיכוב נעשה בשל מורת רוח מביקורת שהשמיעה שטוקהולם על מדיניותו של ראש הממשלה ההונגרי ויקטור אורבן. "בכירים שבדים הפגינו שוב ושוב התלהבות להלום בהונגריה באמצעים דיפלומטיים והשתמשו בהשפעה הפוליטית שלהם כדי לפגוע באינטרסים הונגריים", אמר.
שבדיה נמנית עם המבקרות החריפות ביותר של ממשלת אורבן באיחוד האירופי, על רקע הכרסום הדרמטי שהנהיג בדמוקרטיה ההונגרית ב-13 השנים האחרונות. דובר הממשלה קובאץ' טען כי שטוקהולם נוקטת זה שנים "גישה עוינת" כלפי הונגריה, וכי כאשר לזה מצטרפות הדאגות של טורקיה מהתנהלות שבדיה לא נותר מקום רב לתמרון, "לפחות עד ששבדיה תתחיל לשנות את הטון ולרפא את הפצעים".
