חברי הכנסת צבי סוכות ושמחה רוטמן מהציונות הדתית הגישו היום (שלישי) למזכירות הכנסת הצעת לתיקון חוק סדר הדין הפלילי, שתאפשר לתובע שממונה על-ידי שר המשפטים להעמיד לדין את היועמ"שית או את פרקליט המדינה. זאת, לפי ההצעה, בדומה לאפשרות התביעה שקיימת כלפי בעלי תפקידים אחרים בשירות הציבורי. "לתובע המיוחד יוקנו סמכויות זהות לאלה שמוקנות ליועמ"ש ולפרקליט", ציינו הח"כים.
3 צפייה בגלריה
"לקונה בעניין תביעה נגד היועץ והפרקליט". סוכות ורוטמן
(צילום: שאול גולן, יואב דודקביץ')
על פי ההצעה לתיקון החוק של רוטמן וסוכות, במקרה שבו נודע על ביצוע עבירה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה או מי מטעמם, המשטרה תפנה לשר המשפטים כדי שזה ימנה תובע. על פי ההצעה, אותו תובע יקבל את כל סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לעניין חקירה ותביעה.
"היועץ המשפטי ופרקליט המדינה עומדים בראש מערכת אכיפת החוק והתביעה בישראל", הסבירו רוטמן וסוכות. "על אף שישנם מספר הוראות בנוגע לפתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום כנגד נושאי משרה בכירים כגון ראש ממשלה, שר, שופט ועוד, ישנה לקונה בכל הנוגע לפתיחת הליך כזה כנגד היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה".
השניים טענו כי "במצב שבו עולה חשש לביצוע עבירה מצד היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, עולה ניגוד עניינים מהותי במעורבות הפרקליטות בחשדות האמורים, החל מליווי החקירה ועד להחלטה אם יש מקום להגיש כתב אישום.
"נוכח זאת", סיכמו רוטמן וסוכות, "הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב ולאפשר לשר המשפטים למנות תובע חיצוני לפרקליטות במקרים אלו, בדומה לחקירת שוטרים הנעשית בידי מח"ש ולא בידי גורמי החקירה במשטרה".
ברקע, מכתב הקריאה לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי-בהרב מיארה שיזם שר התקשורת שלמה קרעי, ונחשף לראשונה על-ידי ynet. על המכתב חתמו 12 שרים נוספים, בהם שר התרבות והספורט מיקי זוהר מהליכוד, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף מיהדות התורה ושרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק מהציונות הדתית.
בנוסף, מליאת הכנסת תקיים מחר דיון "דחוף" בנושא "חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ליועמ"שית, המונעים שיתוף פעולה יעיל". את ההצעה הגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), יחד עם אוהד טל (הציונות הדתית), יצחק פינדרוס (יהדות התורה) ולימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית). שר המשפטים יריב לוין יידרש להשיב לשאלה מדוע הממשלה לא פועלת להעברת היועצת מתפקידה, בטענה שזו מונעת מהשרים את מימוש מדיניותם כפי שהתחייבו לציבור.
ברקע גם ההתנגחויות בין בהרב-מיארה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, והדרישה של האחרון לפטר את היועמ"שית בצל פנייתה לראש הממשלה בנימין נתניהו שזה "יבחן את כהונתו", ואחרי שנפתחה חקירת מקורביו במשטרה ובשירות בתי הסוהר.
