ורד פורבס מספרת על התקיפה המינית שעברה
(צילום: אורי דוידוביץ')
בימים אלה מציינים ברחבי העולם ארבע שנים למהפכת MeToo, ששינתה את השיח סביב אלימות מינית והפנתה את הבושה לצד הפוגע. מיליוני נפגעות ונפגעים ברחבי העולם מצאו בתנועה הזו קהילה ששחררה אותם משנים של בדידות. בשבועות הקרובים נביא ב-ynet עדויות של נפגעות ונפגעים.
ורד פורבס (35) הייתה בסך הכל ילדה בת עשר כשנפגעה מינית על ידי דוד של חברתה הטובה. "האמת, אני בכלל לא זוכרת איזו ילדה הייתי לפני הפגיעה. זה היה הדוד של החברה הכי טובה שלי, והייתי בת עשר. הוא היה מחבק ומלטף אותי בכל מפגש. זה היה לי מאוד נעים, אבהי".
"יום אחד הייתי אצל החברה ועליתי לקומה השנייה, שם ישב הדוד שלה. אני זוכרת שבטלוויזיה שודרה רמת אביב ג'. פתאום הוא התחיל לגעת בי בצורה לא תמימה, נגע בי מתחת לבגדים. הייתי קטנה אבל הרגשתי שזה לא בסדר, הרגשתי מחוללת ולא הבנתי מה קורה. אמרתי לו 'די', והוא אמר 'אין די'".
"איכשהו הצלחתי לצאת מזה, וסיפרתי מיד לחברה שלי, שסיפרה לאמא שלה, שישר אמרה 'לא קרה כלום', ו'ככה אוהבים אצלנו'. עד היום אני זוכרת את עצמי עומדת בבית שלה ליד החלון, לבד עם הבובה שלי, ובוכה".
למחרת ורד סיפרה למטפלת שלה את שהתחרש בבית החברה, והמטפלת סיפרה לאמא של ורד. "אמא שלי רצה איתי למשטרה וחוקרת ילדים נכנסה לתמונה. האמת שאני לא זוכרת מזה כלום, רק שאמא של חברה שלי ניסתה לשחד אותנו שנבטל את התלונה. הם היו משפחה עשירה וניסו לתת לנו כסף לטיפול פסיכולוגי בשבילי, העיקר שנשתוק. ההורים שלי סירבו וכל התהליך המשיך. בבית הספר העבירו את החברה כיתה, ניסו להרחיק אותה ולגרום לי לשכוח".
את המחיר של הפגיעה שילמה ורד שנים אחר כך. "הלכתי לטיפול פסיכולוגי, אבל זו שריטה לכל החיים. בכל מערכת יחסים שנכנסתי אליה שחזרתי שוב ושוב את הפגיעה שעברתי. רציתי קרבה של אנשים והם רצו מין. נפגעתי מינית פעמים רבות בחיי. אותו אדם שפגע בי קיבל שישה חודשי עבודות שירות ופיצויים. הוא המשיך עם החיים שלו, ועליי זה משפיע עד היום".
לאחרונה כתבה ורד ספר על הפגיעה שעברה. "החלטתי שאני לא נפגעת יותר, ולא אתבייש יותר בפגיעה. מי שצריך להתבייש זה הפוגע. כתבתי ספר על הכאב, על הפגיעה הראשונה, ועל הפגיעות שבאו אחרי זה. כשאדם בפוסט טראומה הוא משחזר את הטראומה, ואני לא ידעתי את זה, האשמתי את עצמי. נפגעתי שוב ושוב וחשבתי שאני אשמה".
"זה היה ריפוי לכתוב את הספר, אבל יותר מהכל הרגשתי שזה קול שצריך להישמע. אסור להשתיק את הדברים האלה. כשזה קרה לי וסיפרתי לאנשים, אמרו לי שאסור לספר, שזה פרטי. אני רוצה להעביר מסר שצריך לצעוק את זה. אני לא מפחדת ולא מתביישת ולא רוצה שנשים יעברו את מה שעברתי עד שהגעתי להבנה שאני לא אשמה".
ביום שלישי הקרוב יצוין בכנסת לראשונה יום המלחמה באלימות המינית. מדובר ביוזמה משותפת של הלובי למלחמה באלימות מינית יחד עם ח"כים, במטרה לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות הלאומי.
