כוחות משטרה רבים הגיעו הבוקר (שני) לשכונת גבעת עמל בתל אביב, על מנת לאכוף שם את צווי הפינוי בנחלות האחרונות שנותרו בשכונה. בשעות הבוקר המוקדמות, לקראת תחילת הפינוי, התבצרו תושבים בשכונה בבתיהם, יחד עם פעילים חברתיים. הם נשמעו צועקים מהבתים קריאות "בושה". חלקם ישבו במעגלים וחיזקו אחד את השני. כוחות משטרה ומג"ב חסמו את הכניסות לשכונה, את רחוב פנחס ספיר בשני הכיוונים, את רחוב שלמה גורן מדרך נמיר עד ביאליק בשני הכיוונים, את העלייה למחלף ההלכה ואת רחוב יעקב דורי מדרך נמיר עד רמת גן בשני הכיוונים.
פרשת גבעת עמל - ידיעות נוספות:
• "ממררים את רגעיה האחרונים": צו פינוי לקשישה על ערש דווי
• ביהמ"ש: "המדינה הפרה את התחייבותה לתושבי השכונה"
כבר אתמול החלו תושבים להיערך לפינוי, ותלו שלטים וריססו גרפיטי בתוך בתיהם העתידים להתפנות, כאקט מחאה. בין היתר נתלו שלטים של ראש הממשלה נפתלי בנט, שר המשפטים גדעון סער, שרת הפנים איילת שקד ושל ראש העיר רון חולדאי. מתחת לתמונותיהם נכתבו מילות מחאה כמו "מנותק", "אדיש" ו"מתחמקת". בשלטים אחרים נכתב: "עיריית תל אביב רואה מגדלים, לא תושבים".
רחל לוי, אחת מתושבת השכונה, סיפרה בראיון לאולפן ynet שעבור השטח שבו היא גרה עם משפחות שלושת ילדיה יינתן פיצוי של שלושה מיליון שקל בלבד. "עם התשלום לעורך הדין, כמה זה יוצא? 800 אלף שקל לכל אחד", הוסיפה. "איך אפשר למצוא בית בסכום הזה? זה הכאב הכי גדול שיש. לא האמנתי שאחרי 75 שנה אצטרך לעזוב את הבית שבו גידלתי ארבעה דורות. כל החיים שלנו אנחנו פה. בן גוריון הביא אותנו, אנחנו לא באנו על דעת עצמנו".
- השלמתם עם הפינוי? ההתבצרות היא עניין של הרגע האחרון?
"זהו. גמרנו. אנחנו בחוץ, ברחוב. זה עניין של שעות. הזמנתי מוביל והוא לקח לנו את כל הדברים".
- ואין לכם לאן ללכת?
"הבטיחו לנו שיקחו אותנו למלונית, למכביה, ונהיה שם איזה חודש. זה המשטרה הבטיחה, לא היזם תשובה. עשו לנו טובה, וזהו, אחר כך תמצאו לכם בתים".
במשטרה מסרו כי כוחותיה נערכו לפינוי יחד עם צוותים מרשות הכיבוי, מד"א, עיריית תל אביב וגופים אזרחיים נוספים, וציינו כי ייתכנו עומסי תנועה בעקבות הפעילות בשכונה. "אנחנו קוראים לתושבי המתחם להישמע להנחיות השוטרים, לשמור על הסדר הציבורי ולאפשר לקבלן הביצוע ליישם את ההחלטה השיפוטית, כאשר המשטרה תגלה אפס סובלנות לכל גילויי אלימות או סיכון כלפי מי מהנוכחים במתחם", נמסר.
שכונת גבעת עמל (הסמוכה לשכונת בבלי), נזכיר, יושבה על ידי המדינה בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת. על אדמות השכונה היה עד מלחמת השחרור הכפר הערבי ג'מוסין. לאחר בריחת התושבים מהכפר, הושיבה שם המדינה עולים חדשים. בתחילת שנות ה-60 נמכר השטח ליזם פרטי, תוך סיכום עמו כי ידאג לדיור ראוי ובעל ערך עבור הדיירים שיפונו. במרוצת השנים, הקרקע הועברה מיזם ליזם - אולם המדינה והיזמים לא עמדו בסיכום על מתן פיצוי ראוי.
במקביל, החלו התושבים להתמודד עם תביעות חוזרות ונשנות מצד חברות פרטיות המחזיקות בקרקע יחד עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית תל אביב, שטענו כי התושבים הם למעשה פולשים. חלק מהתושבים פונו מבתיהם ללא קבלת פיצוי הולם, ואחרים נמצאו לאורך השנים תחת איום פינוי, גם הוא ללא קבלת פיצוי. ב-2016 הוגשה תובענה ייצוגית שבה נטען כי המדינה הפרה את התחייבויותיה כלפי התושבים ששוכנו זמנית בשכונה למתן דיור קבע. התובענה הזו נחתמה באפריל האחרון.
החל מאוגוסט החל להתגבש מתווה לפינוי-פיצוי מוסכם לתושבי גבעת עמל, אך למרות שהממשלה הייתה זו שקידמה אותו - הוא לא יצא לפועל. הסיבה לכך, כך טוענים התושבים, היא "שחסרה פרוצדורה להעברת הפיצוי".
בהודעה שפרסמו התושבים נמסר: "מבן גוריון ועד בנט וסער ושקד, מסכת התעללות בת 74 שנה רצופה בהפרת הבטחות שלטוניות עומדת להסתיים בחרפה. הפיצוי ישנו, אך לאף אחד לא אכפת שהתושבים ייזרקו באלימות מהבית ושלא יקבלו אותו. יש פתרון בר השגה ורק אדישות של הממשלה מנעה את המימוש שלו. ציפינו לסיום ממלכתי, מכובד והוגן בגבעת עמל על ידי ממשלת השינוי - וקיבלנו בושה, בושה, בושה".
בפסק הדין מאפריל האחרון, שבו הוחלט לחתום את התובענה הייצוגית של התושבים, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי המדינה הפרה את התחייבותה אליהם. על פי בית המשפט, "מדובר באקורד הסיום לפרשה קשה שליוותה את הציבוריות הישראלית החל משנת 1949 ועד היום".
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ציינה אז: "סיפורה של גבעת עמל הוא אולי תמצית המהות של משפט ועוני, המפגש בין אנשים החיים בעוני לרשויות, בניסיון לעמוד על זכויותיהם. אנשים החיים בעוני שפשוט לא הקשיבו להם, על אף שניסו ופנו וביקשו במשך למעלה משבעים שנה. ואולי ניתן לראות את התמצית בדבריו של סגן ראש עיריית תל אביב, מר י' רבינוביץ בישיבת מועצת העיר, בשנת 1960, כשציין: 'החומר האנושי של גבעת עמל שונה מזה של נורדיה'".