לא בנימין נתניהו יחסל את המחאה. היא עושה את זה בעצמה. אלה לא רק הטרמפיסטים והמיצגים המוזרים, כולל איברי מין מגודלים, שאין להם קשר למחאה. עכשיו אלה המובילים עצמם. ביום שישי – ערב שבת וערב ראש השנה – קיימו ותיקי המחאה סעודה חגיגית. הכול היה מאורגן למופת. חבריהם הצעירים יותר הגיעו לחוף תל אביב, כדי למחות גם נגד הסגר וגם נגד ראש הממשלה. לא ברור אם זו הייתה אמורה להיות הפגנה. התוצאה הייתה מסיבת חוף. אלה ואלה, מבוגרים וצעירים, צפצפו על הוראות הסגר. סולידריות עם רוב הישראלים? הצחקנו אותם. המחאה הופכת למביכה.
בקטעי הווידיאו שפורסמו מהסעודה היה אפשר לראות אנשים נחמדים. פעם היו קוראים להם מלח הארץ. הם מכירים אחד את השני. הם מרוצים. הם מחייכים. הם סועדים ונהנים. בשפה החדשה שמשתלטת עלינו אפשר לקרוא להם פריבילגים. זה נחמד ויפה כאירוע חברתי, אבל כך לא נראית מחאה. כך נראית חגיגה.
להפגנות בירושלים כבר יש אופי של פסטיבל. עכשיו זה מתרחב. מותר למחות נגד נתניהו. זה לא נעים שעל הגה המדינה יושב אדם עם שלושה כתבי אישום, גם אם החוק מאפשר לו להיות ראש ממשלה. ומותר למחות נגד הסגר, שהוא בעיקר פועל יוצא של לחצים, גם פוליטיים, ולא של חשיבה רצינית ומושכלת. הרי ספק אם יש מישהו שמאמין שהסגר הנוכחי, שהוא בעיקר מבולבל – יחסל את וירוס הקורונה. אבל כאשר מרכזי הכובד של המחאה מצפצפים על ההוראות, כאשר הם לא שומרים על מרחק, קצת קשה למחות בשם שלטון הערכים והחוק.
אלה ימים קשים לישראל. הקורונה מתעתעת בנו. המחלוקת הפנימית קורעת אותנו. בארה"ב יש כבר דיבורים על סכנה של מלחמת אזרחים. עדיין לא בישראל, אבל יש הידרדרות זוחלת. מה שקורה שם עלול להגיע לכאן. כאשר רוב הישראלים שומרים על ההוראות ויושבים עם משפחה גרעינית בלבד, או בודדים, אז בבלפור חוגגים ברוב עם. זה לא יהפוך את ישראל למתוקנת יותר. זה יהפוך אותה, במקרה הטוב, רק למקוטבת יותר.
כך שכל אדם רציני וכל גוף רציני שמשתתפים במחאה צריכים לשאול את עצמם: האם מה שאנחנו דורשים מנתניהו – די להסתה ודי לשחיתות ודי לציניות – אנחנו מקיימים בעצמנו? האם אנחנו משכנעים את אלה שעל הגדר או מרחיקים אותם? האם הסעודה החגיגית ומסיבת החוף תורמים במשהו למחאה או שמא אלה מסמרים בארון הקבורה של המחאה?
זכות ההפגנה היא מיסודות הדמוקרטיה. לא הממשלה פגעה בה. המפגינים פגעו בה. כדי שהמחאה תצליח היא חייבת ליצור דיון ציבורי אמיתי ורציני. היא לא יכולה להידרדר למיצגים, לארוחות חגיגיות או למסיבות חוף. אלה גולים עצמיים. בסוף השבוע הארוך קיבלנו עוד שניים, מרהיבים במיוחד. ונכון לשלב הנוכחי, נדמה שצריך להציל את המחאה מעצמה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
