אחד הקרבות הקשים שניהלו לוחמי צה"ל ביום הראשון למלחמה היה הקרב על קיבוץ נחל עוז. לצד לוחמי מג"ב ויחידות מיוחדות שהגיעו לשם מעט לפני כן, הגיעו גם לוחמי סיירת גבעתי שהוקפצו מכל רחבי הארץ ותוך שעות בודדות ניהלו קרבות פנים אל פנים מול מחבלי חמאס.
המשחררים של נחל עוז: מפקדי הפלוגות בסיירת גבעתי מדברים על הלחימה
(צילום: דובר צה"ל)
סיירת גבעתי חיסלה כ-60 מחבלים וחילצה מהקיבוץ כ-130 בני אדם בקרבות שנמשכו שלוש שעות, עד שהצליחה להשיב את השליטה בקיבוץ לידי צה"ל. ynet כינס לשיחה אחת את מפקדי הפלוגות של הסיירת, אלו שלחמו ופיקדו בשטח על הקרב.
"תביאו את כולם מיד לשטח, לא משנה איך"
"בשבת בבוקר, בערך בשעה 6.30, אני מתעורר מאזעקה. אני גר בטווח של 40 ק"מ מהרצועה ואני מבין מהר מאוד שיש אירוע חריג וישר פותח את הטלפון", שחזר סרן הדר וולף, מ"פ בפלס"ר. "באותו הזמן מפקד הסיירת מתקשר אלינו ואומר מיד לצמצם לבסיס. לנו זה היה יותר קל כי היינו עם רכבים. האתגר הגדול היה להביא את הלוחמים לבסיס כי זה שבת ואין אוטובוסים או רכבות".
"ברגע שיצא הסרטון ההוא משדרות, שבו ראינו רכבים של מחבלי חמאס על הכביש - נפל האסימון", סיפר סרן משה נריה. "הבנו שאנחנו באירוע אחר. מפקד הסיירת אמר לנו - יש מאות מחבלים שנכנסו לעוטף, תביאו את כולם מיד לשטח, לא משנה איך. הלוחמים פשוט עלו על כל מה שאפשר כדי להגיע ולהילחם. אחד עם המכונית של האח, השני עם הרכב של האבא או של השכן. בכלל לא חשבו איפה ישימו את הרכבים. פשוט עשו הכול כדי להגיע לפה ומהר".
"כשראינו את הסרטון משדרות - נפל האסימון"
בדרך לשדרות רואים לוחמי הסיירת גופות של מחבלים ואזרחים ישראלים מוטלות בשולי הדרך, אז כבר הבינו שמדובר באירוע מסוג שלא הכירו מעולם. אך רגעים ספורים אחרי שהם מגיעים לשדרות, מסיטים את הכוח לכיוון קיבוץ נחל עוז. "הגענו לשדרות ואני רואה ממש גופות בצד הדרך. מלא פצמ"רים והעיר שרופה. ממש סרט מלחמה. זה כמעט בלתי נתפס. משהו בקנה מידה היסטורי", אומר סרן יהודה כהן.
"פתאום ראינו את המחבלים בעיניים"
הכוח של גבעתי הגיע לקיבוץ נחל עוז כאשר תמונת הקרב לא ברורה. כמה לוחמים ושוטרים כבר נהרגו, אזרחים רבים נרצחים ועוד מאות מסתגרים בבתיהם או מוחזקים כבני ערובה. "לנחל עוז הגענו כ-100 לוחמים בערך בשעה 11:30. היו עוד שהגיעו בנגלה השנייה", מתאר סרן וולף. "איך שנכנסו לקיבוץ אנחנו שומעים ירי מטורף. ופתאום אני רואה את המחבלים בעיניים. הם לבושים בשחור ועם המון-המון ציוד לחימה. הם רצים בין הבתים ביישוב".
בזמן שהם מנהלים חילופי אש מול עשרות מחבלי חמאס, מזהה סרן וולף ניסיון לחטוף גופות לרצועת עזה: "פרסתי את הכוח שלי באזור המטעים של הקיבוץ כדי להתחיל לאגף את המחבלים ולעבור בית-בית. לפתע אחד המפקדים רץ אליי, מצביע על קצה כוח ואומר שיש שם מחבלים. אנחנו מארגנים את הכוח מסודר, מצמצמים לעברם ורואים בערך שישה מחבלים סוחבים גופות של לוחמים עם קלנועית ומריצות לעבר הגבול כדי לחטוף אותן. פרסתי את הכוח עם מקלעים ופשוט נתנו שם מכת אש רצינית והורדנו אותם. בסריקה לאחר חיסול המחבלים אנחנו רואים על הגדר של הקיבוץ מריצה עם שתי גופות של ישראלים שהם ניסו לחטוף לתוך הרצועה".
על פי הערכות הצבא, לקיבוץ נחל עוז נכנסו כ-100 מחבלי חמאס. לצד הקרבות עסקו לוחמי הסיירת גם בפינוי התושבים וחילוצם למקום מבטחים. "זה ממש לכבוש את השטח מחדש. עברנו בית-בית וטיהרנו אותם לאט לאט. ממש כיבוש", מתאר סרן נריה. "ראינו שם מראות קשים. אמרנו להם 'הגענו. זהו, נגמר'. רגע מאוד מיוחד".
"ואז אמא עם ילדים קטנים קופצים עליי ובוכים"
התושבים, שהיו שעות ארוכות בממ"ד, סירבו לפתוח את המרחבים המוגנים גם ללוחמי הסיירת - מחשש שאלו מחבלים. "דפקתי על ממ"ד של משפחה אחת ואני צועק להם צה"ל-צה"ל. הם לא האמינו לי. האישה אומרת לי 'אני לא פותחת'. אני אומר לה - 'זה סיירת גבעתי, באנו לחלץ אתכם', והיא לא מאמינה לי. ואז, באמצע הלחימה, אני מנהל איתה שיחה של שלוש דקות שהיא שואלת שאלות על המדינה ואני עונה", נזכר סרן כהן. "היא אומרת לי 'תוכיח לי, תוכיח לי שאתה מצה"ל, ושואלת אותי באיזה שנה הוקמה המדינה? ואני עונה לה ועוד שאלות כדי שהיא תדע בוודאות שאני לא משקר. ואז היא פותחת את הדלת. ואני רואה אמא עם שני ילדים קטנים שפשוט קופצים עליי ובוכים. אביהם יצא להילחם ונהרג. באותו רגע הרגשתי כמו כל הדברים שגדלתי עליהם, כמו מבצע אנטבה".
"האתגר שלנו היה שהם יאמינו לנו שאנחנו צה"ל, כי כמה דקות לפנינו הסתובבו אצלם בבית מחבלים שגם צעקו 'צה"ל-צה"ל'. כי הם הבינו טוב מאוד שלא יפתחו להם", אמר סרן וולף וסיפר על מקרה דרמטי אחר. "פתאום אני רואה שרק אבא של המשפחה יוצא אליי כאשר הוא נועל את כל המשפחה בפנים והוא אוחז באקדח מול הפנים שלי ורועד כולו. ממש מרחק אפס ממני, מאיים לירות בי. באותו זמן אני מבין שאני צריך לנהל קרב דיבור בדופק אפס כדי שהוא יוריד את האקדח ולא יהרוג אותי. אני מנסה להרגיע אותו ואני קורא לו בשמו ואני מדבר איתו על הכול במשך חמש דקות ואני מבקש ממנו להניח את האקדח על הרצפה. בשלב מסויים בשיחה הוא מניח את האקדח ואנחנו נכנסים פנימה ורואים את המשפחה שלו. אשתו ועוד שני ילדים".
תיעוד פלסטיני: מחבלים ליד נחל עוז
יעל ומיטל פרייבך לאונר מספרות על הרגע שמחבלים היו אצלן בבית
(צילום: ישראל מושקוביץ)
לצד החילוצים, הסיירת ממשיכה בלחימה ומנסה ככל האפשר לטהר את הקיבוץ כמה שיותר מהר, ולמנוע עוד חטיפות ורציחות. "בשלב מסוים שלטנו בקיבוץ, אבל עדיין נעשו ניסיונות של מחבלים לחדור פנימה באופנועים וברכבים, ופשוט הגנו על הקיבוץ. היה מחבל אחד שחיסלנו אותו באחד השיחים בקיבוץ, ובסריקה עליו ראינו פק"ל של ציוד רפואי. ואז הבנו שאלו היו חומרי הרדמה, לצד חומרים אחרים. זה מראה בבירור שהם באו לחטוף כמה שיותר, להרדים ולחטוף", מדגיש סרן נריה.
ועכשיו: מתארגנים לכניסה הקרקעית
לאחר יומיים שבהם החזירו את השליטה על הקיבוץ וטיהרו אותו, עזבו לוחמי סיירת גבעתי את הקיבוץ חזרה לבסיס היחידה במשמר הנגב, כדי להתארגן לכניסה הקרקעית. סרן כהן: "אנחנו כרגע שומרים על כשירות. מתאמנים בלוחמה בשטח בנוי, עוברים על הציוד, יוצאים למטווחים ומחכים להמשך המלחמה. יש פה אחוז גיוס מטורף. הגיעו לכאן בוגרי הסיירת ממחזורים קודמים שלא קראו להם ורוצים להצטרף. אמרנו להם 'תחזרו הביתה', והם מתעקשים להישאר".
על שאלות המחדל ואי-הנוכחות של צה"ל ביישובים שבהם פשטו המחבלים ורצחו, שאלות שעוד ייחקרו שנים קדימה, מנסה לענות סגן כהן: "אני מחלק את זה לשתיים. עד שבע בבוקר חד משמעית כצבא נכשלנו. הופתעו. וקרה תרחיש שלא היה אמור לקרות. אחרי שבע בבוקר, כוחות הסדיר התנהלו בצורה מעוררת השתאות. לוחמים ומפקדים בכירים נלחמים קרבות פנים מול פנים עם המחבלים. כולם דיברו עם כולם. פתאום דיברתי עם אלוף הפיקוד שאמר לי 'איפה הכוחות שלך, תגיע לפה'. כולם נרתמו, כולם נלחמו".
סגן וולף מסביר את הדברים מנקודת מבטו ואומר: "הופתענו חד-משמעית, אבל לא הוכרענו. אם חמאס היה יודע מה מחכה לו עכשיו הוא לא היה עושה את זה. לא באנו להוציא פה תיקו רב-שערים, אנחנו באים להביס ואנחנו נפרק להם את העצמות, וזה מה שיהיה". סרן נריה משרטט מבחינתו את תמונת הניצחון: "ייקח כמה זמן שייקח, את הסיכומים של האירוע הזה נעשה כשיהיו לנו אזרחים על חוף הים בעזה בלי קסדות, אחרי שלא יישאר כלום מהחמאס".
