יותר משבועיים אחרי התקיפה האיראנית נגד ישראל, והמטח הכבד של 200 טילים בליסטיים, וישראל טרם הגיבה. הדיווחים על דיונים, הכנות ודילמות לגבי היעד הולכים ומתרבים, אבל בשלב זה מעט מאוד ברור בנושא. אמש (שישי) בתדרוך לכתבים, אמר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כי "אנחנו יודעים איך ומתי ישראל תגיב למתקפה האיראנית".
3 צפייה בגלריה
"יש פוטנציאל לסיום הסכסוך". חמינאי, ביידן ונתניהו
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein, AP)
עוד אמר ביידן כי "מנקודת המבט שלי יש פוטנציאל לכך שנוכל להתמודד עם המצב בין ישראל לאיראן באופן שיסיים את הסכסוך לזמן מה. במילים אחרות זה יוביל לסיום הסכסוך, יעצור את התגובות ההדדיות". גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר כי "מוסקבה מוכנה לסייע בחיפוש אחר פשרות בין ישראל לאיראן, אלו יהיו קשים אך אפשריים".
לדבריו, "אנחנו בקשר עם ישראל וגם עם איראן, יש לנו יחסי אמון והיינו רוצים שחילופי המהלומות האינסופיים האלה ייעצרו ושיימצאו דרכים לפתור את המצב". עוד הוסיף פוטין: "לא משנה כמה קשה יהיה, אפשר למצוא פשרות. אם יבקשו מאיתנו אנחנו מוכנים לעשות כל שביכולתנו כדי לעזור למצוא אותן".
ובינתיים, בישראל אומרים כי נמשכות ההכנות לתקיפה באיראן - והן לא יושפעו מחיסול מנהיג חמאס יחיא סינוואר. התגובה תהיה ככל הנראה בקרוב, כך אפשר להסיק לא רק מהגברת המוכנות מצד ישראל, ארה"ב ואיראן באופן צבאי או הגברת הרטוריקה, אלא גם בשל העובדה שרבים מהמומחים הישראלים לנושא האיראני והצבאי מסרבים להתראיין באופן פומבי ולספק הערכות לגבי אופי ויעד התגובה הישראלית.
אחת הסיבות שבגינן התקיפה הישראלית באיראן מתעכבת היא ההיערכות הנדרשת בישראל ומצד שותפיה באזור וארה"ב להתכונן לתגובה איראנית למתקפה שכזו. בשבוע האחרון ארה"ב הודיעה כי תשנע לאזור את מערכת ההגנה מפני טילים THAAD שתתפרס בארץ, אשר בשילוב עם טילי החץ לסוגיהם אמורה להגן על ישראל מפני תקיפה איראנית שלישית תוך שנה.
3 צפייה בגלריה
מערכת THAAD. תתפרס באזור לצורך הגנה מתגובה איראנית
(צילום: AFP PHOTO / HANDOUT / DVIDS / US ARMY / Staff Sergeant Cory D. Payne)
השלטונות באיראן הצהירו בשבועות האחרונים כי תקיפה ישראלית עלולה להוביל לתקיפה איראנית של יעדים נוספים מלבד ישראל במזרח התיכון, וכיוונה בעיקר למתקני נפט במדינות מוסלמיות. לנוכח איומים אלו, ארה"ב מנסה בימים אלו גם להכין תוכניות מגננה ליעדים אפשריים שכאלו.
ד"ר רז צימט, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי INSS המתמחה באיראן, אמר ל-ynet כי "חייבים לקחת בחשבון את התגובה האיראנית כחלק מההחלטה מה לתקוף". לדבריו, יש משמעות אדירה לתקיפה אפשרית של תשתיות איראניות בעיקר בתחום האנרגיה: "אירוע כזה עשוי להוביל לתקיפת מתקני נפט במדינות המפרץ. מנגד אם נתקוף את תוכנית הגרעין שלהם זה יכול להוביל לפריצה קדימה מבחינתם לקראת נשק גרעיני".
ד"ר צימט טען כי כל תקיפה ישראלית כיום תוביל לתגובה מצד טהרן. "הסבירות הגבוהה היא שהם יתקפו חזרה באופן פונקציונלי כמו נגד יעדים צבאיים ישראלים או כאמור במרחבי המזרח התיכון. אנחנו יודעים ששר החוץ האיראני היה בסעודיה והועברו מסרים למנוע את תקיפת מדינות המפרץ. אני מתקשה לראות מצב שתקיפה ישראלית משמעותית לא זוכה לתגובה. צריך להימנע ממלחמת התשה מול איראן מעבר למה שאנחנו עושים היום מול עזה ולבנון. אם האיראנים ישגרו שני טילים בשבוע לישראל זה מדרון בעייתי שיכול להוביל להסלמה".
ישראל תעבור בשמי עיראק?
על פי מקורות זרים, ישראל כבר תקפה השנה באיראן פעם אחת, ב-19 באפריל, כאשר מטוסי קרב ישראלים התקיפו את בסיס חיל האוויר המקומי ליד העיר אספהאן, כפעולת תגמול לליל הכטב"מים בראשית אותו חודש.
התקיפה ההיא קוטלגה על ידי בכיר אחד בממשלה כ"דרדל'ה", ולכולם כיום ברור כי כפי שהאיראנים העלו את יעילות תקיפתם בראשית החודש על ידי החלפת כטב"מים בטילים בליסטיים, גם התגובה הישראלית תצטרך להיות קשה יותר.
תקיפה ישראלית באיראן, במרחק של מעל ל-2,300 ק"מ מכאן הינה פעולה מסובכת צבאית. בעוד לגורמי הביטחון הישראליים מיוחסות אינספור פעולות מעבר לקווי אויב רחוקים, בהיסטוריה המודרנית, לצד התקיפה ליד אספהאן לפני מספר חודשים, ישראל למעשה לקחה אחריות פומבית על שלוש פעולות צבאיות במרחק זהה.
הראשונה הייתה במבצע יהונתן (אנטבה) כאשר מטוסים ישראלים עברו כ-3,800 קילומטרים בכל כיוון בכדי לחלץ את החטופים שהוחזקו בבית הנתיבות של בירת אוגנדה. השנייה הייתה תקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב-1981, בה גמעו מטוסי ה-f-16 הישראלים כ-1,100 קילומטרים בכל כיוון, והשלישית היא חלק מהמערכה בשנה האחרונה - התקיפה הישראלית בנמל חודיידה בתימן בספטמבר השנה בה מטוסים ישראלים טסו 1,800 ק"מ ליעד.
מבצעים שכאלו בדרך כלל דורשים לא רק תיאום ביטחוני מול האמריקנים וגורמים נוספים באזור, אלא גם יכולות תדלוק אוויריות בכדי להשיב את כלל המטוסים הביתה בשלום.
תקיפות בחודיידה, תימן
"יש אפשרות להגיע לאיראן בטיסה בגובה, אבל אז כולם יכולים לראות אותך. אם נטוס נמוך בכדי שמערכות המכ"ם שלהם ובאזור לא יראו אותנו זה ידרוש תדלוק אווירי במהלך כלשהו של הטיסה", אומר ישראל (רליק) שפיר, אחד מהטייסים שהשתתפו במבצע אופרה - תקיפת הכור הגרעיני בעיראק.
בשיחה עם ynet אמר שפיר, כי "מה שעשוי לעזור לנו הוא שבמידה ונעבור בשמי עיראק הנשלטים על ידי האמריקנים, הוא שאין לעיראקים מערכות הגנה אמיתיות ויעילות". יחד עם זאת, שפיר סבור כי מול מערכות ההגנה האווירית המתקדמות של האיראנים הסיפור מעט שונה. "יש להם מערכת הגנה שיכולה לזהות מטוסי קרב המתקרבים בגובה נמוך ואפשר להניח שבכדי לתקוף נצטרך להפתיע את מערכות ההגנה האלו. זה יכול להיות בהפתעה טקטית או שימוש בטכניקות אחרות שלא ארצה לפרט עליהן".
כמי שהיה שותף לאחת התקיפות המוצלחות ביותר בהיסטוריה הצה"לית, שפיר גם שופך אור לגבי מצב התודעה הרגשית של טייס קרב שמשתתף בטיסת משימה כזו. "כמו כל לוחם, אתה לומד להתיחס למשימה בצורה מקצועית ולא לעסוק ברגשות בזמן שאתה באוויר. זה חלק מההכשרה שלנו, להיות בשליטה על הרגשות ברגע שאתה עולה על המטוס".
פורסם לראשונה: 19:41, 18.10.24
