סיכום היום הרביעי ללחימה
(צילום: משרד ההגנה האוקראיני, רויטרס)
עד כמה נרחב תפקידה של בלארוס בקונפליקט הרוסי-אוקראיני? הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, המכונה "הדיקטטור האחרון של אירופה", מסתפק בשלב זה באיומים בלבד, אך מצהיר כי צבא בלארוס יוכל בעתיד לקחת חלק פעיל בלחימה "אם פוטין יצטרך את עזרתה של מינסק". בזמן שראשי האופוזיציה מאשימים את לוקשנקו בבגידה במולדת, המומחים תמימי דעים כי בלארוס מהווה כבר בשלב זה, בצורה כזו או אחרת, חלק פעיל בפלישה הרוסית לאוקראינה.
4 צפייה בגלריה
חשש שישלבו ידיים נגד קייב. לוקשנקו, פוטין ותרגיל צבאי משותף בפברואר
(צילום:Russian Defence Ministry \AP, AFP)
עוד בנושא המלחמה באירופה:
ישנן עדויות כי צבא רוסיה השתמש בבסיסי צבא של בלארוס בחלק מההתקפות. ברשת מדווחים גם על זימונים של אזרחי בלארוס ללשכות גיוס. באוקראינה מביעים דאגה עמוקה מתסריט שבו לוקשנקו ופוטין ישלבו ידיים בלחימה נגד קייב. "אם זה יקרה, מדובר בתסריט מדאיג ביותר", כתב העורך הראשי של האתר BlackSeaNews, אנדריי קלימנקו. "זה אומר שכל צבא בלארוס יתחיל לקחת חלק פעיל בלחימה. ההסבר היחיד המתקבל על הדעת נמצא בתלות הכמעט-מוחלטת של לוקשנקו בנשיא פוטין, כולל בכל הקשור לבטחונו האישי".
לא לחינם הציע פוטין לנהל את המו"מ עם אוקראינה דווקא על אדמת בלארוס. זלנסקי אמנם הביע ספק בכך שהשיחות יניבו פריצה כלשהי ויובילו לסיום הלחימה, אך הוסיף שלא יוכל להרשות לעצמו לשלול לגמרי את המהלך הרוסי. השיחות יתחילו מחר, במקום כמעט ניטרלי - על הגבול בין בלארוס ואוקראינה, מעין מו"מ שתוצאותיו הכושלות ידועות מראש.
לוקשנקו עומד בראש המדינה מאז שנת 1994, מה שהופך אותו למנהיג האירופי שכהונתו הממושכת ביותר בעת הנוכחית (פוטין מכהן מאז שנת 2000). מתנגדיו טוענים שמערכת הבחירות של 1994 הייתה היחידה שבה ניצח כדין. מאז שרד נשיא בלארוס חמש קדנציות, ובכל פעם שונו תוצאות הבחירות לטובתו בדרכים יצירתיות. עד הבחירות האחרונות ב-2020, ניהל לוקשנקו את בלארוס כמדינה ריכוזית אוטוריטרית עם אופוזיציה מוחלשת וחופש דיבור מוגבל - מעין דיקטטורה רכה.
המצב השתנה לרעה בצורה משמעותית בבחירות 2020. אז שם לו למטרה לוקשנקו להיפטר מרוב המתמודדים מולו, ולא בחל באמצעים כדי לעשות כן. נגד המתמודדים נפתחו תיקים פליליים, ובזה אחר זה הם החלו להיעצר ולהישפט. כך נעצר באשמת שווא המתחרה הבולט של לוקשנקו, סרגיי טיכנובסקי. הוא הורשע ונשפט בגין הפרת הסדר הציבורי והתנגדות למעצר. ב-18 ביוני, יום לפני המועד האחרון להגשת חתימות של המועמדים לנשיאות, נעצר המתחרה העיקרי של לוקשנקו דאז, ויקטור בבריקו. הוא הואשם בשורה ארוכה של אישומים חמורים, על אף שוועדת הבחירות המרכזית ציינה כי למעצרו אין כל קשר לבחירות.
עד למועד הבחירות נעצרו אישים בולטים נוספים הקשורים להתמודדות: ראשי מטות, פעילים מרכזיים, אנשי תקשורת ואחרים. התחושה כי לוקשנקו מנסה להעלים כל תחרות בדרך לכהונתו כנשיא בפעם השישית, הייתה אחת הסיבות למהומות הקשות - שהסתיימו בדיכוי אלים של האופוזיציה והמפגינים, ובמעצרים רבים.
בשלב זה הדיקטטורה של לוקשנקו הפכה להדוקה הרבה יותר, דבר שגרם לאירופה לאשר שורת סנקציות נגד אישים מרכזיים במדינה. הפיצוץ האמיתי ביחסים בין לוקשנקו לאירופה התרחש במאי 2021, אז אילצו שלטונות בלארוס מטוס של חברת ריינאייר שהיה בדרכו מאתונה לווילנה, לנחות נחיתת חירום במינסק - בתואנה כי קיבלו מסר על הטמנת פצצה במטוס. אחרי שהמטוס נחת לא נמצאה בו פצצה, אך נעצרו שני נוסעים שהיו על סיפונו: רומן פרוטסביץ - בלוגר המזוהה עם האופוזיציה, וחברתו, אזרחית רוסיה. לאחר התקרית הבינלאומית, הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, ז'וזף בורל, כינה פומבית את לוקשנקו "דיקטטור".
להקים לתחייה את ברית המועצות
למראית עין, לוקשנקו ופוטין הם שני מנהיגים שלהם מערכת יחסים קרובה והדוקה לאורך שנים, אולם למעשה המצב הפוך. בין שני האישים שוררת מערכת יחסים מורכבת למדי. רוב הפרשנים הבלתי-תלויים מסכימים כי מקור הקונפליקט בין השניים נעוץ בגישה שונה כלפי דרכי שיתוף הפעולה בין המדינות.
לוקשנקו מעריץ את מודל ברית המועצות של פעם: ברית בין רפובליקות שוות, שלהן פרויקטים משותפים וחלוקת משאבים שוויונית. פוטין, כמו במקרה של אוקראינה, רואה בבלארוס חלק בלתי נפרד מרוסיה הגדולה - שצריכה למעשה להיכנע לשלטון המרכזי שבראשו, מטבע הדברים, יעמוד פוטין.
אם היה זה תלוי בפוטין בלבד, איחוד זה היה מתרחש כבר מזמן ובלארוס כיישות עצמאית הייתה נעלמת. אלא שהשליט הרוסי נתקל בהתנגדות עזה מצד לוקשנקו, שריכז סביבו כוח ומשאבים רבים במהלך 26 שנות שלטונו, ולא שש להתחלק בשלל אפילו עם פוטין. נוסף על כך, העם הבלארוסי מגיב בהתנגדות לכל ניסיון של התקרבות גדולה מדי בין המדינות.
מצד שני, שני המנהיגים הנחשבים לסמכותניים (לוקשנקו, כאמור, אף נחשב לדיקטטור של ממש) מבודדים למדי בזירה הבינלאומית. במיוחד לוקשנקו, הזקוק לברית עם מדינה חזקה באירופה - ורוסיה היא האופציה היחידה עבורו. גם לפוטין יש עדיין לא מעט אינטרסים בבלארוס, וגם תקווה שבעתיד יוכל להפוך מדינה קטנה זו לחלק מרוסיה הגדולה, יחד עם אוקראינה.
כך מקווה פוטין להתחיל להקים לתחייה את ברית המועצות של פעם, בהבדל משמעותי אחד: רוסיה תשחק בברית המחודשת תפקיד הרבה יותר מרכזי מבעבר. עם כוחן המשולב של שלוש המדינות הסלביות, אפשר יהיה לחשוב על התרחבות נוספת של הברית - לדוגמה, למדינות הבלטיות. מי היה מאמין שדווקא הנשיא זלנסקי נטול הניסיון, יקרא תיגר על תוכניתו הסדורה של הצאר הרוסי.
