מי שנכנס בשערי הקמפוס של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק ומצפה להיתקל במראות האפוקליפטיים שיצאו מכאן בימים האחרונים במחאות הפרו-פלסטיניות נגד ישראל - מהומות, שריפות דגלים ופרופ׳ שי דוידאי זועק לשמיים - עשוי להתאכזב.
בבוקר יום שלישי, מתחם האוהלים המאולתר שבנו הסטודנטים על המדשאה המרכזית של הקמפוס מרגיש הרבה פחות ״קולמביסטן״ ויותר שכונת "הייט-אשבורי": ריקודים, צהלות, הקראת שירה, הקרנות סרטים והרצאות מאולתרות על צדק חברתי. חלק מהתלמידים מסיימים בשקט מטלות בית, אחרים מתכוננים לפרזנטציה של מחר, משרטטים על מחברת את הנוף, פותרים תשחצים, משחקים שחמט או סתם רובצים על מחצלות וסופגים מעט מהשמש החורפית.
למי שתהה לרגע אם התבלבל בדרך, שלט גדול בכניסה למתחם, בין הררי כוסות ה״סטארבקס״ היאפיות, מברך את הבאים: "ברוכים הבאים לאוניברסיטה העממית של פלסטין". פוסטר אחר מזמין את הבאים ליהנות מכוס צ׳אי באוהל "מוקף בטבע" מול בניין הספרייה - כשכל ההכנסות הן לטובת אונר״א, סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים.
סטודנט אחד ניגש לליילה, אחת המארגנות הבולטות של המחאה, שעטופה בכאפייה וטי-שירט עם הכיתוב ״לסיים את המצור על עזה עכשיו”. הוא אמר לה שהוא ״מצדיע״ לה ולסטודנטים שלוקחים חלק בהפגנות. ״אתם לוחמים אמיתיים״, הוא אמר. היא הודתה לו ואמרה כי היא אסירת תודה על כל אדם שמצטרף אליהם.
הסטודנט שאל אותה אם היא לא מפחדת, והיא השיבה כי היא "שורדת של ההפגנה מחודש ינואר האחרון", אז רוסס תרסיס בואש על המפגינים בקמפוס על-ידי סטודנט ישראלי. 20 סטודנטים פנו אז לקבלת טיפול רפואי בעקבות כאבים, צריבות עיניים ובחילות. ״אז שום דבר לא יעצור אותי״, אמרה ליילה. ״שבעה מבני המשפחה שלי נטבחו בעזה כשתפסו מחסה בתוך כנסייה. זה המעט שאני יכולה לעשות למענם״.
הנועם שבו היא דיברה עומד בניגוד מוחלט לתוכן דבריה, או לקריאות שמגיעות דווקא מחוץ למתחם השקט, בשערי הקמפוס: קבוצה של מפגינים פרו-פלסטינים, רובם לא שייכים לאוניברסיטה, שקוראים ״מהנהר לים״ ו”תחי האינתיפאדה". מהצד השני של הרחוב, קבוצה קטנה יותר של מפגינים פרו-ישראלים מניפים דגלי ישראל וקוראים “עם ישראל חי״. בין לבין, חב״דניק אחד מתרוצץ ומחלק למפגינים משני הצדדים מצות.
״אל תטעה לרגע, יש כאן כאוס מוחלט", אמר מיכאל לובש, תלמיד ישראלי לתואר ראשון. "מטורף מה שקורה כאן בימים האחרונים. המפגינים הפרו-פלסטינים אלימים, הם תומכי טרור. מפחיד להיות כאן. כל יום אנשים עומדים מולי עם דגלי פלסטין וסמלים של חמאס וחיזבאללה. אני לא מבין איך ה-FBI לא מתערב, יש פה איום טרור לכל דבר, אבל הם לא מפנים את הקמפוס".
הוא הוסיף: "אני לא רוצה להיות פה. קשה לי, ואני לא היחיד שמרגיש ככה. יש כאן אווירה מגעילה, אני לא יכול להתרכז בשיעורים כי בחוץ צועקים לי 'אינתיפאדה'. כל הישראלים והיהודים אומרים את זה. ידידות שלי בוכות. חלאס, אי-אפשר יותר. זה טירוף, והלימודים אמורים כביכול להמשיך כרגיל. איך אני אמור ללמוד לכתוב מאמרים ולנתח את הפלישה של האינדיאנים לאלקטרז כשכל זה קורה בחוץ? אני לא מסוגל, אני עוזב את הקמפוס כי אני לא רוצה להיות פה, אבל מצד שני אני חייב להיות פה כדי לסיים את התואר. אני משלם להיות פה, זאת לא צדקה, ועכשיו אני לא יכול להיות יותר בקמפוס שלי. זה בלתי נתפס".
קליי, סטודנט לתואר שני עם זקן בלונדיני, פרח בשיער וצעיף-כאפייה, אמר שהתיאור הזה רחוק מאוד מהמציאות. "אני כאן משבוע שעבר, ולא חשבתי שיגיע היום שאראה מה שקורה כאן. ב-2022 מועצת התלמידים של האוניברסיטה החליטה להחרים את כל ההשקעות של המוסד בישראל, אבל ההנהלה מתעלמת מאיתנו. אנחנו כאן כתוצאה ישירה של הזוועות שישראל מבצעת ונישאר כאן עד שימלאו את הדרישה שלנו לחרם על ישראל״. המחאה בקולומביה עוררה גל ששטף קמפוסים נוספים ברחבי ארה"ב, ולדברי קליי ״זה מעורר השראה לראות את כל המדינה מנסה לחקות את מה שקורה כאן עכשיו. זה מחזק אותנו״.
- אתה במקור מקנטקי, ומעיד שלא ביקרת אף פעם במזרח התיכון. מה מוביל אותך לתחושות כל כך חזקות על הסכסוך, עד כדי כך שאתה מוכן להיעצר במשטרה?
"המעצר שלנו היה חוויה יפהפייה. ישבנו כאן על המדשאה בזרועות שלובות והכרחנו את השוטרים להגיע עד אלינו אם הם רוצים לפנות אותנו. שרנו שירים של המהפכה כל הדרך למעצר ולתאים. השוטרים לא ידעו מה לעשות איתנו".
לדבריו, "אני לא מסתכן. עם כל הבעיות של האימפריה האמריקנית, יש לנו עוד חופש יחסי ופריבילגיה לקחת כל סיכון וצעד אפשרי כדי להבטיח חירות של כל בני האדם על פני כדור הארץ, במיוחד של אלה שחיים תחת שלטון של האימפריה. המאבק הזה מתרחש עוד לפני שנולדתי. אלה לא חדשות לאף אחד, רק לאלה שהמידע ההיסטורי נמנע מהם, אלה שצורכים את המידע שלהם ממקומות ממסדיים ולא מקבלים מידע אמיתי. אני מקנטקי, ומאז שהייתי צעיר הייתי מעורב חברתית ופעלתי מקומית, ודרך קבוצות פעילים מקומיות למדתי גם על מאבקים בינלאומיים".
הוא הוסיף: "בטקס הסיום שלי בתואר הראשון לבשתי כובע עם צבעי פלסטין, עמדתי עם הגב לדגל ארה״ב וסירבתי להכיר בלגיטימיות של האימפריה האמריקנית. זה לא המהלך הראשון שלי ולא יהיה האחרון. קולומביה אמורה להיות מוסד של חופש אקדמי, אבל כשאנחנו מוציאים לפועל את החופש הזה הם מורידים אותנו עם הפטיש. אבל אנחנו מסמר שלא יכול להינעץ, ואני מקווה שהם והעולם כולו יבינו את זה. אנחנו רואים היסטוריה נעשית לנגד עינינו. סטודנטים תמיד לקחו חלק חשוב בהיסטוריה, כמו שהם לקחו עמדה בשנות ה-90 עם דרום אפריקה וכמו שהם לקחו עמדה בשנות ה-70 עם מלחמת וייטנאם. זה התפקיד שלנו״.
מוקדם יותר היום הופץ תיעוד שבו נראים אנשי אוניברסיטת קולומביה מסרבים להכניס לתוך הקמפוס את פרופ' שי דוידאי שהוביל הפגנה פרו-ישראלית. דוידאי הגיע עם פעילים נוספים לאוניברסיטה כדי למחות על מתחם אוהלים חדש שהקימו שם הפעילים הפרו-פלסטינים, ימים אחדים אחרי שכ-100 מהם נעצרו ופונו על-ידי המשטרה שהוזמנה פנימה על-ידי הנהלת קולומביה. אבל כעת נראה שההנהלה מאפשרת להם להפגין בפנים, וכ-200 מהם הקימו מאהל גדול חדש.
דוידאי, שהתעמת עם מנהל התפעול הראשי של האוניברסיטה קאס הולוויי בכניסה לקמפוס, הסביר שנאמר לו כי כרטיס העובד שלו הושבת – וכי מניעת כניסתו נועדה לשמור על ביטחונו וביטחונם של שאר המפגינים הפרו-ישראלים. הקהל שהגיע עימו לכניסה צעק בתגובה: "תנו לו להיכנס!", "בושה!". דוידאי עצמו תהה מדוע כניסתו לקמפוס נאסרה בטיעון שהכרטיס שלו הושבת, אך לדבריו הכרטיס עדיין מאפשר לו להיכנס לקמפוס אחר של האוניברסיטה, בבית הספר לעסקים שבו הוא מלמד.
דוידאי ותומכיו ניסו להיכנס הלילה לקמפוס אחרי שמוקדם יותר אתמול סטודנט בקולומביה הגיש תלונה למשטרת ניו יורק על תקיפתו בידי מפגינים פרו-פלסטינים, שלדבריו פגעו בו בראשו עם אבנים כאשר הגיע בשבת בלילה להפגין עם דגלי ישראל. במקביל, עימותים בלילה האחרון נרשמו גם באוניברסיטת NYU בניו יורק ובאוניברסטת ייל בקונטיקט. עשרות מפגינים אנטי-ישראלים נעצרו בשני המוסדות הללו, וחלקם אף קראו: "לרסק את המדינה הציונית המתנחלת".
סהר טרטק, סטודנטית ישראלית שלומדת באוניברסיטת ייל, טענה כי נדקרה בעינה על-ידי מפגין שהחזיק בידיו מקל עם דגל פלסטין, ונדרשה לטיפול רפואי. ״מה שהולך לקרות עכשיו זה שיותר סטודנטים יחטפו מכות כמוני, ובעוד כמה שנים הגנגסטרים האלה ישתלטו על האוניברסיטאות", היא אמרה ל-ynet. "האלימות היא בליבת התנועה הזאת - אלימות נגד יהודים ואלימות נגד המערב״.
בשבוע שעבר נעצרו כאמור יותר מ-100 סטודנטים במחאה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, שבה הם השתלטו על מתחמים שלמים והקימו אוהלים במדשאת הקמפוס. לפני המהומה הגיעה נשיאת האוניברסיטה, מינוש שפיק, לשימוע בקונגרס – וננזפה על-ידי מחוקקים רפובליקנים שאמרו שהאוניברסיטה היא "אחד ממוסדות החינוך הגרועים ביותר בטיפול באנטישמיות ובגילויי שנאה".
ביום ראשון, יום לפני ליל הסדר, קרא הרב האורתדוקסי של האוניברסיטה לסטודנטים היהודים להתרחק מהקמפוס "עד שהוא ייחשב שוב למקום בטוח". הרב אלי ביוקלר אמר לסטודנטים כי "אף אחד לא צריך לסבול את רמת השנאה הזו", והוסיף כי "גורמי האבטחה אינם יכולים להבטיח את שלומם של סטודנטים יהודים מול אנטישמיות ואנרכיה קיצונית".
עם זאת, ארגון "הלל", ארגון הסטודנטים והמרכז היהודי הרשמי של האוניברסיטה, דחה את קריאתו של הרב שעובד עבור הארגון - ומסר בהצהרה כי המרכז יישאר פתוח כדי לשרת את התלמידים ויערוך את סדר הפסח בקמפוס כמתוכנן. עם זאת, בארגון הבהירו כי הם מצפים מהאוניברסיטה ומעיריית ניו יורק לעשות יותר כדי להגן על סטודנטים יהודים. "אנחנו קוראים להנהלת האוניברסיטה לפעול באופן מיידי להחזרת השקט לקמפוס. העיר חייבת להבטיח שסטודנטים יוכלו להסתובב ברחובות ללא חשש מהטרדה", נמסר.
בעקבות ההפגנות הסוערות בשבוע שעבר, אוניברסיטת קולומביה הודיעה אתמול כי היא עוברת ללימוד מרחוק באופן חלקי. הההנהלה הורתה לכלל הפקולטות והמרצים לאפשר לתלמידים שלא רוצים להגיע לשיעורים בקמפוס את האפשרות ללמוד ולהיבחן אונליין, ומרצים רבים אמרו שבעקבות ההנחייה החדשה הם יעבירו את הקורסים שלהם במלואם למתכונת אינטרנטית עד שהמצב יירגע. הנהלת האוניברסיטה מסרה כי היא מודאגת מהחששות של הסטודנטים היהודים ומסייעת להם.