מאות בני אדם ליוו היום (יום א') בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים את רס"ב (במיל') שמעון אסולין ז"ל בדרכו האחרונה, לאחר שנפל בקרב ברצועת עזה בשבת. אסולין, בן העיר בית שמש, התגייס כבר ב-7 באוקטובר למילואים ושוחרר לאחר 70 יום, כשהחטיבה שבה שירת סיימה את חלקה במלחמה.
לאחר שחרור החטיבה התנדב אסולין להמשיך לשרת והתגייס לחטיבת הראל, לגדוד ההנדסה 924, לצד חברו הטוב עוד מימיו בישיבה התיכונית בדימונה, סגן יעקב ברבסון. "יצאת מעזה אחרי תקופה ארוכה אחרי ששחררו אתכם, אבל עשית הכול כדי לחזור להילחם. ביום שני בבוקר הודיעו לי שאתה מצטרף אלינו. אמרתי לכל מי שאני רואה שחבר שלי מגיע. נכנסת בנועם, בשקט שלך. לאחר יום התקפה אחד כולם כבר הבינו. כולם ראו לוחם נחוש, עקשן, לא מוותר. בשבת נלחמת כמו גיבור, כמו אריה. היית הכי טוב שאפשר", ספד לו ברבסון.
הרב רפאל אסולין, אביו של שמעון ז"ל, ספד לבנו. "מי ייתן מותי תחתיך היום", אמר בפתח דבריו. "נגדע איבר מבשרי. שמעון יקר שלנו, מה אומר ומה אדבר? אני יודע שאולי אם אדבר הרבה, אתה תקפוץ ותעצור אותי. שמעון שלנו מלא עוצמה, חוש הומור, רגישות, מלא חיים, בקיאות בהיסטוריה של עם ישראל. שמעון תגיד, מי יקום ויספר לנו איזה חטיבות נלחמו ברמת הגולן, ביום הכיפורים? שמעון שלנו חתר למגע. ממוקד ומקצוען. ירא שמיים. הכול בפנים בצניעות אמיתית".
הרב רפאל אסולין התייחס גם לתקופה ולמחלוקת בישראל: "התחושה הראשונית שלי הייתה להתכנס לאבל הפרטי שלנו, אבל אנחנו לא יכולים לאפשר לנו אבל פרטי. כל שנה הוא הקפיד להגיע להר הזה. הוא ינק את הערכים שלו מהדמויות שבהר הזה. לא בכדי זה מה שהוא ביקש מאיתנו עוד בחייו. אנחנו מאמינים באמונה שלמה שכמו שהשם נתן, השם לקח. זה לא היה מקרי. לא מקרי שהוא היה שם ראשון. אנחנו מאמינים שהבן שלנו לא נפל אלא עלה. אם יש לנו זכות בימים האלה – זה לשמור את היחד. עם ישראל כל כך זקוק ליחד הזה. צריך להילחם על היחד הזה. אנחנו כורתים בימים האלה ברית דמים. לא רק אויב משותף, אלא שהחיים משותפים לנו. שמעון שלי בני יקירי, אני מבקש סליחה. הרבה חשבון נפש אתמול. מבקש סליחה מכל מה שיכולנו לעשות יחד ולא עשינו. חיכיתי שתחזור כדי לדבר על הקשר החדש שהלך ונרקם. אתה בחרת לרקום קשר לאדמת ישראל. קשר נצחי, ואנחנו איתך שמעון שלנו. סליחה ומחילה".
חבריו ובני משפחתו של שמעון אסולין סיפרו על אדם צעיר, חסון וחזק, מלא ערכים ובקיא בהיסטוריה של עם ישראל. שמעון היה עולה בכל יום זיכרון להר הרצל, ואף ידע שאם יקרה לו משהו, ירצה להיקבר גם כן באותו המקום. עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש, ספדה אף היא לבן העיר: "בן למשפחה לתפארת מסר את נפשו. אנחנו חייבים להיות יותר טובים כדי להיות ראויים לך. אני רוצה להגיד לכל האנשים שנמצאים כאן שמבין כל הרגעים הקשים אתמול בערב, בשעה שאתמול המשפחה חשבה איפה לקבור, החברים אמרו שהוא היה רוצה להיקבר בהר הרצל. וחשבתי לעצמי, למה אדם צעיר חשב איפה הוא רוצה להיקבר? אני אומרת לכל החיילים שכאן, אנחנו רוצים אתכם חיים, שתקימו משפחות, ואנחנו נעשה הכול כדי להיות ראויים לכם".
ישראל, אחיו הצעיר של שמעון אסולין, ספד לו אחרון: "חמאס הנאצי חושב שהם ניצחו אותך. אנחנו יודעים שהמחבל שחוסל נשאר בעולם השקר. זהו, הם נגמרים בעזרת השם. עם הנצח אנחנו. אנחנו ורק אנחנו המנצחים. שמעון, עכשיו שאתה לא יכול לעשות לי כלום, אומר לך שאני מלא גאווה שהיית אח שלי. נגביסט חוד הכי טוב בצה"ל. גבר שבגברים, איך הלכת לנו. שנינו לא ידענו להראות אהבה אחד לשני, אבל בפורים האחרון שתינו, כשנכנס יין הרמת אותי על הכתפיים ושרת 'ישראל ישראל'. אחי, למה לא עדכנת שנפרדים ממך?", שאל האח. "ממשלת ישראל, אני פונה אליכם, בבקשה אל תפסיקו להילחם עד הניצחון. תחזירו לעם ישראל את האדמות השייכות לו. אוהב אותך לנצח נצחים. מת לחבק אותך חיבוק אחרון. מבקש ממך סליחה שלא כיבדתי אותך מספיק. להתראות שם למעלה, אח גדול וגיבור אהוב שלי".