אם יש משהו שיכול לגרום יותר נזק גדול יותר מהשם הרע שממילא יצא למקצוע עריכת הדין, תהיה זו חזרתו של עו"ד אפי נוה לכיסא ראש לשכת עורכי הדין בבחירות היום (שלישי). ככלב השב על קיאו (משלי) עלולים עורכי הדין התומכים בו, ומתברר שיש רבים כאלו, לסלול את המשך דרכו המפוקפקת של ממליך המלכים, קובע המינויים והלוחש לשופטים, אם (לכאורה) בדרך של "מין תמורת מינוי", כמו במקרה של השופטת בדימוס אתי כרייף, ואם (לכאורה, לכאורה) בדרך של קבלת הבטחה מנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, הנוגעת לתחום משרדו של נוה, בתמורה לקידומו.
בשני המקרים, ואף שהפרקליטות סגרה את התיקים בשל הדרך הפגומה שבה הושגו הראיות, נאלצו גיבורי הפרשיות לסיים את תפקידיהם. לנו נותר להניח שמדובר רק בקצה הקרחון. מאז הפכה השופטת כרייף לדמות ציבורית, סלב, תוך שהיא מגדירה מחדש מונחים כגון ניקיון כפיים ואיסור ניגוד עניינים כנורמות השייכות ל"אלוהי המוסר" ולא להליכי מינויי שופטים. ואפי נוה, שניהל איתה מערכת יחסים אינטימית ברקע הליך מינויה לשיפוט, סולל את דרכו חזרה לראשות לשכת עורכי הדין.
פני הדור כפני הכלב, וכרייף ונוה הם רק חלק מפניה של המציאות הישראלית, שבמסגרתה עבריינים מורשעים או בעלי עבר מפוקפק לא רק שאינם מתביישים במעשיהם, הם גם לא חוששים להעמיד את עצמם שוב לבחירת הציבור, תוך ביטחון בניצחונם. פעם אחר פעם הם מוכיחים שההנחה שלהם נכונה. ע"ע הפוליטיקה הארצית.
אלא שכשמדובר בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין - גילדה שכל עניינה שמירת שלטון החוק והגברת האמון הציבורי במערכת המשפט - בחירה מחודשת בנוה, עו"ד מורשע (בפרשת הברחת הגבולות בנתב"ג), ואשר בעת כהונתו כיו"ר הלשכה ניצל את מעמדו לקידום אינטרסים אישיים ומיניים, תעיד שאלוהי המוסר עזב אותנו. אולי לתמיד.
לכך מתווסף המאבק הפוליטי והאזרחי על עצמאותה של מערכת המשפט והרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהפכו את המועמדים להנהגת הלשכה למשרתי אג'נדות פוליטיות ועושי דברם של הפוליטיקאים, אפילו בלי להתאמץ על מראית העין של שיקולים מקצועיים או אובייקטיביים. המציאות שבמסגרתה נציגי הלשכה, שאמורים להיות הגורם המקצועי בתהליך מינוי השופטים, הופכים לשחקנים פוליטיים בדומה לח"כים והשרים בוועדה, ואשר בפועל מעניקה להם מכפלת כוח מבלי שנבחרו על ידי הציבור כולו, מפרה את עקרון השוויון בדמוקרטיה. בניגוד לאזרחי המדינה הרגילים, שלא התמזל מזלם להיות נושאי התואר עורכ/ת דין, זוכים היום 70 אלף עורכי ועורכות דין בקול נוסף (בנוסף לפתק ששמו בקלפי בנובמבר) להכרעת הנושא הקריטי על סדר היום הישראלי.
עו"ד בתיה כהנא דרורכשחרב שינוי שיטת בחירת השופטים והכרעת זהות נשיא העליון מרחפת מעל לראשה של הוועדה, המצב שבמסגרתו שני נציגי לשכת עורכי הדין הפכו לגורם המכריע, והלשכה נהנית מכוח חסר פרופורציה במאבק על קידום הפיכה או ניצחון המחאה, אי אפשר שלא לתהות על הלגיטימיות של נציגותם בוועדה לחבירת שופטים. גם ללא מועמד מורשע בפלילים כאפי נוה, המציאות הזו מזמנת ניגוד עניינים בין המועמדים לשפיטה ולקידום לבין המייצגים באולמותיהם.
עריכת דין היא מקצוע מועד הדורש להלך בין הטיפות - בין השקר לאמת, בין שכר טרחה לערכים, בין הגנה על זכויות נאשם לבין הזדהות עם קורבן. במקצוע כזה, שמירה על כללי האתיקה אינה בגדר המלצה. "אלוהי המוסר" הוא בכל זאת שחקן מרכזי. הגיע הזמן לוועדה עצמאית ובלתי תלויה לבחירת שופטים, ללא נציגי לשכת עורכי הדין.
- עו"ד בתיה כהנא דרור היא פעילה חברתית ומייצגת בתחום זכויות נשים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
