בעוד 15 מתוך 200 המתמחים ברפואה שהגישו בשבוע שעבר מכתבי התפטרות חזרו בהם, שוקלים מובילי המאבק מארגון "מרשם" להקדים את הפעימה הבאה של ההתפטרויות, ככל הנראה כבר להיום. כך נודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". המתמחים זועמים על הפרת ההבטחה שניתנה להם, שלפיה מאפריל השנה יקוצרו התורנויות שלהם מ-26 שעות, ל-16 עד 18 שעות. המועד נדחה לספטמבר הבא. בישראל יש כ-5,000 מתמחים, הטוענים כבר שנים כי התורנויות הארוכות פוגעות קשות באיכות חייהם, וחמור מכך – בריכוז שלהם בשעת העבודה, מה שלדבריהם מסכן מטופלים.
200 המתמחים שהגישו לפי שעה מכתבי התפטרות וחזרו בהם עובדים בבתי החולים ברזילי באשקלון, רמב"ם בחיפה ואסותא אשדוד. בארגון מרשם הודיעו בשבוע שעבר כי בפעימה הבאה יוגשו 300 מכתבי התפטרות נוספים. כאמור, כעת לא רק שמאיימים להקדים אותה, אלא מבהירים שמספר בתי החולים שבהם תוגש התפטרות יהיה גדול מאשר בפעימה הראשונה.
מכתבי ההתפטרות נכנסים לתוקף שבועיים לאחר מועד הגשתם, מה שמאפשר למתפטרים לכאורה לחזור בהם בפרק זמן זה ולשוב לעבודתם. עם זאת, במערכת הבריאות טוענים כי בקרב מגישי המכתבים עד כה עלתה דאגה, שכן חלק ממנהלי המחלקות הבהירו להם כי הם לא יוכלו להמשיך בהתמחותם ובעבודתם, אם יתחרטו מאוחר יותר. לכן חלקם משכו את מכתביהם.
פרופ' אבישי אליס, מנהל האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, אמר בתגובה ליוזמת ההתפטרות: "ברור לכולם שצריך לקצר את התורנויות. השאלה היא איך עושים זאת". לדבריו מדובר במצב מורכב, שכן על המערכת להבטיח כי איכות הרפואה תישמר ולקיים התמחות טובה ואיכותית. "איך נעשה זאת כאשר משך השהות במחלקה יורד ואנשים לא נמצאים במחלקה בזמנים חשובים?".
לדבריו, "המתמחים לא מתפטרים באמת. הם לא הגישו מכתב למשאבי אנוש כי זה אקט משפטי שאי אפשר למשוך אותו בחזרה". לטענתו, השרים שהציגו הבטחות בפני המתמחים על מועד כניסת קיצור התורניות לתוקף עשו טעות וכעת עליהם להסביר אותה. "זכותו של אדם להתפטר, רק שיביא בחשבון שלא תהיה דרך חזרה כי מרבית בתי החולים וההנהלות לא יסכימו לקבל בחזרה אנשים שהתפטרו. אני מעריך שרובם לא יתפטרו כי הם אוהבים את המקצוע, את החולים ואת האחריות".
יו"ר מרשם, ד"ר ריי ביטון, תקפה בשבוע שעבר את המערכת, ואמרה כי "אתם מובילים למשבר הבריאותי החמור ביותר שהיה כאן כי הסטודנטים של היום לא יגיעו בכלל לבתי החולים. אספנו קרוב ל-600 מכתבי התפטרות והמספרים ממשיכים לעלות".
