אחמד כחאלה (45) נורה למוות לעיני בנו ב-15 בינואר, על-ידי לוחמי צה"ל מגדוד 92 של כפיר ליד סילוואד שבבנימין. תחקיר שערך מפקד חטיבת בנימין העלה שהלוחמים היו יכולים לפעול אחרת, ונפתחה חקירת מצ"ח בעניין. אלא שמאז עברו שבעה חודשים, הלוחמים כבר השתחררו משירות, והמשפחה עדיין ממתינה לתוצאות החקירה.
צה"ל טען אחרי הירי, בהתאם לגרסת החיילים, שרכבו של כחאלה זוהה כרכב חשוד, והוא סירב לבידוק - ובתגובה "הכוח הגיב באמצעי לפיזור הפגנות". לפי הגרסה שנמסרה לתקשורת אז, הלוחמים ביקשו לעכב אותו, הוא התנגד ובמקום התפתח עימות אלים - שבמהלכו ניסה כחאלה לחטוף נשק מהלוחמים, ושהיה חשד שרצה גם להגיע לסכין שהייתה ברכבו.
בהמשך עלתה תמונה שונה של האירועים: כחאלה, כך נראה, התעמת עם החיילים שעיכבו טור ארוך של מכוניות לטובת בידוקים במחסום. הם, בתגובה, השליכו רימון הלם אחד או יותר לעבר מכוניתו - והוא יצא לעברם. משפחתו של כחאלה טוענת שאחד מרימוני ההלם אף נכנס לרכב ושכחאלה יצא ממנו, ואז הלוחמים ירו בו ללא הצדקה. הלוחמים, מצידם, טוענים כאמור שניסה לחטוף נשק מאחד מהם. על עובדה אחת אין מחלוקת: בתחקיר של צה"ל שנערך לאחר מכן עלה שהחיילים היו יכולים לפעול אחרת, ונפתחה חקירת מצ"ח שעודה מתנהלת.
בכאן 11 פרסמו עוד בינואר כי נמצאו פערים משמעותיים בין ממצאי התחקיר שערך מפקד חטיבת בנימין, אלוף-משנה אליאב אלבז, לבין גרסת החיילים. בנוסף, פורסם אז, מצא התחקיר כי זו לא התקרית הראשונה שבה היו מעורבים החיילים.
בסרטון מהתקרית (בפתח הכתבה), שהופץ ברשתות הפלסטיניות, ניתן לראות כי כחאלה אכן התעמת עם החיילים לפני שנורה, אך לא ניתן לקבוע אם ניסה לחטוף את הנשק או היווה איום ממשי על מי מהם. כחאלה, בסרטון, גם לא הולך לכיוון רכבו לפני שנורה, כך שלא ברור מדוע הזכירו הלוחמים את הסכין. מכאן גם עולה השאלה - אם כחאלה לא היה חמוש, מדוע היה צורך לירות בו למוות ולא למשל לעצור אותו בכוח?
הנסיבות שהובילו לפרוץ העימות, אגב, לא מתועדות בסרטון זה. משפחתו של כחאלה טוענת כי הלוחמים השליכו רימוני הלם וגז ללא הבחנה בעקבות צפירות של נהגים שכעסו על הפקק, ואחד מרימוני ההלם נכנס לתוך רכבו של כחאלה - וגרם לו לצאת החוצה.
"הצבא רצח את אחי בדם קר", טען זיאד כחאלה, אחיו של אחמד. לדבריו, אחמד היה בדרכו לעבודה, ולא ניסה לפגוע בחיילים שמעדו במחסום. "הצבא שינה את גרסתו בעניין הרצח לא פעם", הוסיף זיאד. "בהתחלה אמרו שהוא מחבל שתקף חיילים, ואז כל זה יצא שקרי. אחי היה איש משפחה, אזרח תמים, שפשוט עבד קשה כדי לפרנס את משפחתו. הוא היה איש שקט ונעים הליכות, שכל מטרתו בחיים הייתה לדאוג למשפחתו ולפרנס אותה, ולגדל את ילדיו בכבוד".
"הם ירו בו מטווח אפס, ואנחנו מחכים שיעשו איתנו צדק כי הוא היה חף מפשע", הוסיף זיאד, ואיים גם לעתור לבית המשפט העליון. "מאז מותו המשפחה שלו במצב כלכלי קשה, כולנו התגייסנו לעזור להם. תחשבו על זה, ביום אחד הרגו פתאום את המפרנס של המשפחה ואת מי שדאג לה, מבלי שעשה שום דבר".
זיאד גם הזכיר את העובדה שבנו של אחמד, קוסאי בן ה-20, היה עד למותו של אביו. "הוא לעולם לא ישכח את זה", אמר. "אני דואג לו. מבחינה נפשית הוא נפגע מאוד".
חקירות מצ"ח על מות פלסטינים בשטחים נוטות להתעכב לעיתים זמן רב, בין השאר גם בעקבות הקושי לאסוף עדויות וראיות מהצד הפלסטיני. עם זאת, במקרה המדובר טוענת המשפחה כי שיתפה פעולה עם החקירה באופן מלא - וכי הבן שהיה עד למות אביו אף מסר עדות מסודרת בבית אל. למעשה, לא מדובר בחקירה מורכבת כמו למשל מות אזרח במהלך קרב בין לוחמים למחבלים בלב מחנה פליטים, מקרים שבהם קשה יותר לאתר את היורים ולהבין מה הנסיבות שהובילו למוות. כאן מדובר בירי במחסום לעיני עדים רבים ואולי אף מצלמות, כשזהות הלוחמים ידועה לכל, כך שבמשפחת כחאלה מתקשים להבין מדוע אחרי שבעה חודשים אין עדיין ממצאים.
מצה"ל נמסר בתגובה: "בעקבות מותו של אחמד כחאלה נפתחה חקירת מצ"ח. עם סיומה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית. לאחר שגורמי החקירה יצרו קשר עם בני משפחת ההרוג, התקבלה פנייה בעניין מבא-כוחם, שעודכן בפתיחת החקירה. לקחים שהופקו בעקבות האירוע הוצגו בפורום מפקדים גדודי וחטיבתי".