גמזו: "היו שיקולים פוליטיים לא נכונים בקנסות"
(צילום: לע"מ)
פרויקטור הקורונה היוצא, פרופ' רוני גמזו, אמר הערב (יום ה') כי היו שיקולים פוליטיים לא נכונים בקבלת ההחלטות בנוגע להגדלת הקנסות על הפרת תקנות הקורונה. "היא באמת נדרשת להגדלת ההרתעה, ואני מנסה, אולי בכוחותיי האחרונים, למצוא פתרון כדי לאפשר את זה", השיב גמזו לשאלת ynet. "מעת לעת זה קורה. נדרש ממך להילחם ולהסביר עוד פעם את המשמעות". ynet העביר את דברי גמזו בשידור חי.
הוא הוסיף כי הוא ינסה לשכנע את מחליפו, פרופ' נחמן אש, להתעקש על הגדלת הקנסות. "אנחנו רואים את הנזק - חתונות, אירועים, אפילו מ-5,000 השקלים עושים משהו סחיר. 2,500 של הכלה ו-2,500 של החתן. זה בעייתי מאוד. אני חושב שיצרנו מתווה נכון. אמרנו שמי שייתן שירות לאירועים הללו יחטפו קנס. זה חשוב מאוד ונותן הרתעה טובה. אפשר למצוא לזה פתרון - לא לוותר".
גמזו התייצב להגנת תוכנית הדגל שלו - תוכנית הרמזור בתדרוך האחרון שקיים בתפקיד, ואמר כי "הרמזור חי ומונע התפרצויות במדינת ישראל. כל דבר שקורה במדינת ישראל בניהול המגפה הזו פועל לפי הרמזור". גמזו הוסיף כי בעיניו, ניהול המגפה יכול להתבצע רק מתוך הרשויות המקומיות: "הרבה מדברים שתוכנית הרמזור נכשלה ולא הצליחה. מי שחושב שאפשר לנהל את המגפה הזו מלמעלה, ברמה הלאומית, לא מבין קורונה". גמזו השיב לשאלת ynet על האפשרות שיפנה לקריירה פוליטית: "פניי לאיכילוב. אני לא חושב כרגע על הסוגיה הזו. אתה מסתכל על אדם מעורב, אישור ציבור שעושה הכול למען העם. אני לא יודע לענות על זה".
גמזו הוסיף כי המפתח לבלימת המגפה בעיניו הוא לבדוק אזרחים ללא דרישות או אינדיקציות, דוגמת מגע עם חולה מאומת. "לא צריך אינדיקציה - לך תיבדק", קרא גמזו. "זה קריטי - זה המפתח להצלחה ולבלימת המגפה. יש לנו 13 אלף בדיקות למיליון איש. צריך להרחיב את הבדיקות והדיגום לכל מקום בארץ ולעשות סקרי חובה. צריך להגיע לדיגום עדין ולא לפחד מהדיגום".
על נוהל קיצור הבידוד, אמר גמזו שהפיילוט ל-12 יום צריך להפוך לשגרה בקרוב. "כשיש לך בידוד של עשרה ימים הוא בעצם של שבוע. תנו לנו את המגעים", הוא קרא לאזרחים. "אדם נכנס בסך הכול לשבוע בידוד". הוא גם התייחס לפתיחת שנת הלימודים בבת אחת בתחילת השנה. "אני חושב שהפתיחה הנכונה היא דירוג. לפתוח את כל מערכת החינוך בבת אחת זה מעשה שלא הייתי חוזר עליו. כיתות ה' ו-ו' הן הכיתות הבאות למציאת פתרון לפתיחה מוגבלת שלהן".
פרויקטור הקורונה היוצא התייחס גם ליוזמת העוצר הלילי של ראש הממשלה נתניהו. "יש פחות אפקט לעוצר לילי על מערכת שבמהלך היום חלק גדול מהאטרקציות של הפנאי וההסעדה סגורים בלאו הכי. צריך לקחת את זה בחשבון ועל-פי זה לחשוב על החלטה. האפקט של עוצר לילי על הקטנת מקדם ההדבקה קטן".
בפתח דבריו, הציג גמזו את החשיבות שהוא מייחס לשיח עם הציבור, ולשקיפות. "תמיד לדבר עם הציבור, עם העיתונאים ולתת הסברים ותמונת מצב. זה הדבר החשוב ביותר באירוע הזה", אמר גמזו. "החשיבות הגדולה כל הזמן לתת הסברים ולענות על שאלות. נפרדתי באמירת תודה לקבינט הקורונה של ממשלת ישראל".
הוא ציין כי לפני כניסתו לתפקיד, משבר הקורונה "לא תמיד היה מנוהל עד הסוף", ולכן, לדבריו, "החשיבות הגדולה ביותר הייתה לנהל - הקמת מטה מסודר שהוא לא משרד הבריאות, לא הממשלה ולא הצבא".
לדברי פרויקטור הקורונה היוצא, המשך התהליך של ניהול הקורונה חייב להתנהל בכלים דיפרנציאליים בכל יישוב. "הסיפור הוא מודיעין טוב", אמר גמזו בעניין הבדיקות. הוא ציין כי יכולת האכיפה וההרתעה רשמה הצלחה חלקית. "הייתה הרבה עבודה טובה של המשטרה, אבל עדיין הצלחה חלקית. חייבים לבקש מהציבור דברים תמיד - ולתת לו דברים. צריך להעביר מידע מסודר".
גמזו אמר עוד כי "כל דבר שקורה היום במדינת ישראל במיקוד במגפה - עומד על-פי הרמזור. התנפלנו התנפלות חיובית על החברה הערבית - ואנחנו לאט לאט רואים את התוצאות. אנחנו חודש אחרי הסגר ושומרים על קבוצה יחסית קטנה של ערים אדומות. מי שחושב שאפשר לנהל את המגפה מלמעלה - ברמה הלאומית - לא מבין קורונה".
גמזו התייחס גם ליעילות מערך החקירות האפידמיולוגיות: "מערך החקירות צריך להשתפר, הוא עדיין לא באופטימום שצריך להגיע אליו. יש לנו מערכת קטיעה טובה אבל היא קוטעת 25 אחוזים. צריך להגדיל את יכולות הקטיעה". בכל הנוגע להגעת החיסונים לישראל, אמר כי הוא מעריך שהם יהיו בישראל בין חודש אפריל למאי.
את גמזו יחליף פרופ' נחמן אש, שמינויו פורסם לראשונה ב-ynet. פרופ' אש שימש בעבר קצין רפואה ראשי בצה"ל וראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות.
לאורך ארבעה חודשים וחצי מאז שהוטלה המשימה על גמזו, לא הוגדרו באופן רשמי סמכויותיו של פרויקטור הקורונה. לאורך כהונתו גמזו היה זה שקבע לעצמו את גבולות הגזרה. בחלק מהמטרות שהוצבו בפניו הוא אכן הצליח לעמוד, אולם בחלקן הוא דווקא לא הצליח, בין אם נכשל בעצמו - או בין אם הוכשל.
תוכנית הדגל של הפרויקטור, תוכנית הרמזור, נמצאה לא-מתאימה למדינת ישראל. גם שיקולי הבריאות שאותם ניסה גמזו להוביל לא תמיד התקבלו על-ידי שרי הממשלה. בין המהלכים של גמזו שכשלו אפשר למנות את הניסיון ליישם מדיניות מחמירה כלפי יישובים אדומים שהיו ברובם חרדיים, ביטול מוחלט של הנסיעות לאומן, ואפילו את העלאת הקנסות על הפרת התקנות.
ומנגד, אחת מהצלחותיו המשמעותיות ביותר של גמזו כפרויקטור הקורונה היא תרומתו המשמעותית לבנייה המחודשת של מערך החקירות האפידמיולוגיות. מהלך שנעשה בשיתוף שר הביטחון בני גנץ ופיקוד העורף. גמזו היה לראשון ממערכת הבריאות ששם את האגו בצד, הבין שמשרד הבריאות לא יכול להוביל את זה בכוחות עצמו - והעביר את זה לצה"ל.
לפני מסיבת העיתונאים של גמזו, התכנס קבינט הקורונה לדיון במצב התחלואה, בחיסונים ובהיערכות לשלב השלישי בהקלות. אחת ההצעות שעלו היא הטלת עוצר לילי, אולם נוכח התנגדות כחול לבן - בישיבה לא התקבלו החלטות בנושא. ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע בישיבה תמיכה בקיצור תקופת הבידוד לשבעה ימים בלבד. ראש המל"ל מאיר בן שבת הבהיר בישיבה כי ההקלות הובילו לעלייה במקדם ההדבקה, אך מנגד ציין כי יש ירידה במספר החולים הפעילים - אך היא אינה חדה כפי שהייתה בשבועות הקודמים.
